הנאשם ברצח ורדית בקרקנוט, ולרי סאקוביץ' (67) - חתם הבוקר (יום ראשון) על הסדר טיעון עם הפרקליטות, 28 שנים וחצי אחרי הרצח. בהסדר הטיעון הודה סאקוביץ' שרצח את בקרקנוט, כשמנגד מעשה הסדום שיוחס לו נמחק. הרוצח, שברוב השנים שעברו עד שנתפס שהה בבלארוס, הורשע בעקבות ההסדר, ונגזר עליו מאסר עולם.
אחרי הרשעתו עלתה לדוכן העדים אמה של ורדית, רעיה בקרקנוט. כשלידה מקל הליכה, היא אמרה כי "הבת שלי נתנה לי את היום המאושר בחיי, וגם את היום עצוב ביותר בהם. היינו חברות טובות, היא הייתה ילדה מאוד טובה ונקייה. היא אהבה אמנות, ולכן למדה בקמרה אובסקורה והייתה כבר בשנה חמישית".
בקרקנוט סיפרה: "במשך השנים למדתי לשים מסכה על הפנים ולעבוד, ככה חייבים לעשות בקיבוץ. אבל זה תמיד היה איתי, כל הזמן היו לי דמעות בגרון. אני יודע שלא הצלחתי להיות אמא כמו שצריך לשתי הבנות שנותרו לי. הייתי אמא דואגת תמיד, אבל בטוח שלא היה להן נעים שכל הזמן הייתי צריכה לדעת כל דבר ולאיפה הן הולכות.
"בעלי חיפש אחר הרוצח במשך שנים, קשר קשרים עם כל מיני אנשים, ובסוף חלה. אני לא זוכרת מתי הייתי שמחה. יש לי נכדים שנותנים לי תקווה לעתיד, אבל רק שניים, כי הבנות שלי לא הצליחו ליצור קשר עם גברים אחרי המקרה הזה. יש לי שניים, אבל כל אחד שווה כמו מיליון". היא הוסיפה כי לאורך השנים פורסמו בתקשורת "כתבות לא נחמדות" על המקרה שהקשו עליה, ובסיום דבריה ירדה מדוכן העדים בוכה.
באולם נכח גם מפקד מחוז ירושלים בדימוס, יורם הלוי, שמלווה את משפחת בקרקנוט מאז שנרצחה ורדית. השופט, רפי כרמל, אמר בהכרעת דינו כי "הנאשם לקח את המנוחה למקום מבודד ביער אשתאול וגרם באלימות למותה. לאחר חקירה מאומצת וארוכה של המשטרה, ולאחר שהנעדר עזב את הארץ לשנים רבות, הוגש כתב אישום נגדו ב-2019". הוא גזר על סאקוביץ' מאסר עולם, וציין כי "סבלם של בני המשפחה לא ניתן לדמיון, במיוחד נוכח הזמן שבו חיו באי ודאות, עד שנחשפה זהותו של הנאשם". הוא חייב את סאקוביץ' בתשלום פיצויים בסך כ-250 אלף שקל עד לינואר 2023, על אף שציין ש"יכולתו הכלכלית שואפת לאפס".
עו"ד אושרת שהם מפרקליטות מחוז ירושלים אמרה כי "מדובר ברצח אכזרי של אישה צעירה בראשית חייה, שכל שביקשה היה להגיע לביתה. לאחר 29 שנים שבהן לא שקטה מערכת החוק עד להבאתו של הנאשם לדין, היום הסתיים ההליך בהרשאה מלאה בעבירת רצח. אנחנו שולחים מכאן חיזוקים וחיבוקים למשפחת הקורבן, שנשאה בכאב ובאובדן במשך שנים רבות וגם בחוסר ודאות ארוך. הנאשם הובא לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, ככל הנראה לשארית חייו". התובע, עו"ד שמוליק ברזילי, אמר כי "חייה של ורדית בקרקנוט, בת, אחות, סטודנטית בת 27, נקטעו באיבם בשל מעשה הנאשם. אין עונש שיחזיר אותה לחיק משפחתה ויוביל אותה למימוש חלומותיה".
כתב האישום נגד סאקוביץ' הוגש במרץ 2019, יותר מ-25 שנים אחרי הרצח. לפי כתב האישום, ב-30 בנובמבר 1993 אסף סאקוביץ' את בקרקנוט מרחוב הרכבת בתל אביב, מכיוון שביקשה טרמפ לכיוון ביתה שבקיבוץ קריית ענבים. במהלך הנסיעה, טענה הפרקליטות, הוא סטה מהכביש אל דרך עפר, ונסע ליער אשתאול שמדרום לכביש, סמוך לבית שמש. "בעודם ביער, חבט הנאשם חזק בראשה, בחזה ובבטנה של המנוחה, ותקף אותה מינית", נכתב. "בהמשך הנאשם חנק בכוח את המנוחה עד שהביא למותה". לאחר מכן, סאקוביץ' גרר את הצעירה כ-17 מטרים לכיוון מסלעה מוסתרת, הותיר את גופתה ונמלט מהמקום. גופתה נמצאה לאחר יומיים של חיפושים, כשהיא עירומה למחצה.
סאקוביץ' נעצר בפברואר 2019, אחרי שהמשטרה בדקה דגימת DNA מהזירה והצליבה אותה עם המידע על בעלי רכב מסוג סובארו לגאסי באותה תקופה - סוג הרכב שעליו עלתה בקרקנוט בתל אביב לפני שנרצחה. עם זאת, ביום הגשת כתב האישום טען סנגורו, עו"ד מיכאל עירוני מהסנגוריה הציבורית, כי "הטענה שלו ברורה. הוא הגיע למקום ולא הסיע אותה ברכבו. הוא מכחיש את מעשה המין ואת מעשה ההמתה. הוא שיתף פעולה עם החוקרים ונתן הסברים להימצאותו בזירה".
סאקוביץ' הגיע לארץ ב-1990, עזב ב-1994 לבלארוס וחזר ארצה ב-1995. לאחר מכן יצא שוב וחזר ב-2018. מאז התגורר ברחוב, ובהמשך נמצא עבורו הוסטל שבו התגורר עד למעצרו. הסנגור טען אז כי למעברו לבלארוס "אין שום קשר לאירוע".
סאקוביץ' הוא גרוש ואב לשני ילדים. בתחילה אמר בחקירתו כי הוא שוהה בארץ לבדו, אך בהמשך שינה את גרסתו. הוא אמר גם שנכח בזירה כשהיה בדרכו לבת זוגו, ולכן נמצא DNA שלו בזירה, אך עד היום הוא הכחיש כאמור בתוקף את ההאשמות וטען שלא אנס ורצח את בקרקנוט.
רצח בקרקנוט נחשב לתעלומה בלתי פתורה במשך שנים רבות: תחילה, מיד לאחר הרצח, עצרה המשטרה טייס קרב במילואים מאזור השפלה בחשד לביצוע המעשה. במקביל נעצר גם סוכן מכירות מאזור המרכז ששירתה עמה בצה"ל, ושלושה חודשים לאחר מכן עצרה גם עבריין מין סדרתי. כל החשודים הללו שוחררו זמן קצר אחרי שנעצרו, ובקיבוץ שבו התגוררה בקרקנוט סיפרו כי אביה חיים עסק מאז היוודע הרצח ועד יומו האחרון בניסיון להתחקות אחר מבצע המעשה. האב לא הרפה עד שנפטר באוקטובר 2010, ולא זכה לשמוע על תפיסתו של סאקוביץ'.