החלטות בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שפורסמו בצהריים (שישי), הן מאוזנות - וישראל יכולה לחיות עם הצווים שבית הדין הוציא. גם הצו שמורה לישראל להפסיק את הלחימה ברפיח אינו חד-משמעי, אלא מותנה. הוא דורש מישראל להפסיק את המבצע הצבאי, ככל שהוא פוגע במצבה ההומניטרי של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית. בכך, אימץ למעשה בית הדין את עמדת הממשל האמריקני לגבי המבצע ברפיח.
העמדה הזו, שנקבעה לפני שצה"ל נכנס למזרח רפיח, התקבלה למעשה על ישראל, שעשתה ככל יכולתה לפנות אוכלוסייה למחסות באזור חאן יונס ובאזור המוואסי - ואף הצליחה בכך תוך פחות משבועיים. האמריקנים השתכנעו בשבוע האחרון שזה אכן המצב, והממשל בוושינגטון למעשה הסיר את התנגדותו למבצע ברפיח - מה שאומר שגם אם האמריקנים יידרשו להטיל וטו במועצת הביטחון על החלטה חמורה יותר שתובא בפניה, ותקרא לישראל להפסיק את הלחימה בכלל או להפסיק כליל את הפעולות ברפיח, לנציג ארה"ב לא תהיה בעיה להטיל וטו. הסיבה - כאמור - היא שהממשל השתכנע שישראל אכן מצליחה לעמוד בהתחייבויותיה ההומניטריות ברפיח.
צה"ל, הפרקליטות הצבאית והיועצת המשפטית לממשלה יכולים לטעון בצדק, אם יידרשו פעם נוספת לבית הדין, שישראל עושה הכול וכמיטב יכולתה כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה הפלסטינית הלא-מעורבת בעזה, וזו הסיבה שהיא העבירה קווי מים וסייעה להקים בתי חולים שדה באזורי המחסה שאליהם נמלטו הפליטים ברפיח. צה"ל גם פועל בזהירות ובאיטיות, תוך התמקדות במחבלים ותחת פיקוח משפטי צמוד, כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה וכדי לעמוד בדיני המלחמה.
התפרצות לדלת פתוחה לרווחה
אשר לצו השני שדורש מישראל לפתוח את מעבר רפיח העזתי למעבר סחורות וסיוע בינלאומי, כאן בית הדין מתפרץ לדלת פתוחה לרווחה. ישראל ניסתה מהיום השני למבצע, אחרי שהשתלטה על מעבר רפיח, להכניס דרכו סיוע ממצרים וממדינות אחרות. זאת, למרות שהחמאס הפגיז במרגמות את מעבר כרם שלום, שממנו עוברות הסחורות למעבר רפיח הפלסטיני. אבל הבעיה המרכזית היא שמצרים, למרות הפצרותיה של ישראל והפצרותיה של ארה"ב, מסרבת בעקשנות לאפשר למשאיות הסיוע המצטברות למאות בכביש המוליך לכרם שלום להיכנס למעבר רפיח המצרי אחרי שעברו בדיקה בכרם שלום.
המצרים הם שמונעים את השימוש במעבר רפיח העזתי ולא ישראל. ל-ynet נודע שצה"ל אפילו פתח מעבר מיוחד שעובר היישר מכרם שלום לתוך שטח רצועת עזה ולידי הארגונים הבינלאומיים כדי לעקוף את האיסור המצרי להשתמש במעבר רפיח המצרי ודרכו למעבר העזתי שבו שולטת ישראל. הסיוע מגיע, אבל מי שמערים קשיים כרגע אלו הארגונים הבינלאומיים, בעיקר אונר"א, שמסרבים לקבל את הסחורות שנכנסות דרך המעבר האלטרנטיבי.
לישראל גם אין בעיה לציית לשני הצווים האחרים שהוציא בית המשפט בנוגע לאפשרות שוועדה מטעם האו"ם תחקור את מצב האוכלוסייה בעזה ותחקור אם בוצע בה רצח עם, כפי שטוענת דרום אפריקה. לא תהיה בעיה גם לאפשר סיוע הומניטרי מוגבר דרך מעברים יבשתיים שישראל ממילא פתחה לרווחה בתקופה האחרונה.
סייג לחוכמה שתיקה
אבל לאמירה הזאת צריך לצרף הסתייגות. הפעילות של גורמי ימין קיצוני בישראל לעצירת הסיוע לאזרחי עזה משחקת היישר לידי דרום אפריקה ופרקליטיו האחרים של השטן החמאסי. חמומי המוח שבקרבנו, שחיבלו במטען של המשאיות, אם ימשיכו במעשיהם - עלולים להביא לצווים הרבה יותר חמורים ופוגעים בישראל. חייבים גם לציין כי בית המשפט הסתמך בעיקר על הצהרות, על גבול ההיסטריה של נציגי האו"ם הבכירים ברצועת עזה. נציגים אלה הם שגורמים לישראל את הנזק החמור ביותר, לפחות בכל הנוגע לבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג שישראל מכירה בסמכותו.
נזק נוסף גורמות לנו הצהרות השרים והפוליטיקאים של הקואליציה הנוכחית שפשוט מהוות תחמושת משפטית ותעמולתית בידי מקטרגיה של ישראל. אולי גם שרי הממשלה הנוכחית יכירו סוף סוף בתקיפותה של האמירה התלמודית "סייג לחוכמה שתיקה".
זה נוגע גם לחיילי צה"ל שמעלים סרטונים וטקסטים מתלהמים לרשתות החברתיות, מתוך עזה - וגורמים נזק עצום ללגיטימציה של ישראל להגן על עצמה. האנשים האלו חייבים להבין שחזית הלגיטימציה, שיש לה גם היבט משפטי וגם היבט מדיני, תקשורתי ותודעתי, היא חזית לכל דבר - שישראל הובסה בה במלחמה הזאת לא במעט בגלל הצורך של כל כך רבים מקרבנו להתלהם בפומבי ולשחרר הצהרות וחומרים מצולמים שעלולים לגרום לכך שבאמת לא נוכל לשחרר את החטופים ולפרק את חמאס.
ואולי גם נצליח למנף
בהקשר הזה, כדאי לציין שהצו המותנה שמורה לישראל להפסיק את הלחימה אם היא פוגעת באוכלוסייה, מהווה גם הזדמנות עבורנו. מדינת ישראל בהחלט יכולה להפוך את הצו הזה למנוף שיפעל לטובתה - אם תכריז שהיא מוכנה להפסיק את הלחימה ברפיח, כפי שרוצה בית הדין הבינלאומי - בתנאי שחמאס יחזיר את כל החטופים ולרצועה ייכנס כוח שלום ושיטור בינלאומי אפקטיבי, שיבטיח שחמאס לא יתקוף יותר את מדינת ישראל.
הצהרה כזאת מצד ישראל יכולה לתמרץ עסקת חטופים ולאפשר לישראל לעבור ל"יום שאחרי". בית הדין הבינלאומי לצדק דרש מחמאס לשחרר מיד את החטופים - וזה בהחלט מנוף שישראל צריכה לאחוז בו ולהשתמש בו כמשקל נגד להאשמות ולדרישות שמטיחים בה דרום אפריקה ושאר תומכי חמאס בעולם המערבי.