תיעוד הפיצוץ באיספהאן, שלשום
"אני משאיר לך פה בנק מטרות שטרם הותקפו והושמדו באיראן, בגלל שיקולים מבצעיים ופוליטיים שונים. הבנק הזה פותח לאורך כהונת הממשלה של בנט ושלי, פרי האסטרטגיה החדשה שאימצנו, הצורך לפגוע באיראן, גם אם האירוע שבגללו אנחנו פועלים התרחש במקום אחר במזרח התיכון, שבו איראן ניסתה לפעול נגדנו. אני ממליץ בחום כי בפגישה הקרובה שלך עם ראש המוסד תעבור עליהן ותאשרר אותן שוב לתקיפה. האסטרטגיה הזו עובדת. המוסד ושאר קהילת המודיעין נערכו לה ודרוכים להמשיך אותה".
כך, בסבירות לא נמוכה מאוד, או בדומה לכך, התנהלה חלק משיחת החפיפה בין ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד ובין ראש הממשלה בנימין נתניהו, עת מסר לפיד את המפתחות לתפקיד, בצורת עדכון קצר על הסודי והחשאי ביותר.
אם נכון הדיווח מארה"ב כי הייתה זו ישראל שתקפה את האתר הצבאי באיספהאן הרי שנתניהו, באופן מפתיע אולי, דווקא קיבל את ההמלצה, אף שהיא באה מיריבו. אם הדיווח נכון הרי מדובר ככל הנראה על הפעולה הראשונה באיראן שמאשר ראש הממשלה הישן-חדש, והיא מתייחסת לנקודה שסומנה כבר מזמן כיעד לאיסוף בידי קהילות המודיעין של בריטניה, ארה"ב וישראל, ולפעולה "קינטית", המילה המכובסת של הביון הישראלי, לתמרות אש ועשן, השמדה או פגיעה קשה במקום, מבחינתה של האחרונה.
לא קשה לחשוב למי יש את היכולת לדעת מה נמצא בתוך מתקן צבאי מסווג ביותר בלב עיר גדולה באיראן, ולפגוע בו באמצעות רב-להב, קוואדקופטר בלעז, רחפן גדל עם ארבעה מדחפים. גם לאיראנים לא לקח זמן רב כדי לזהות שיטת פעולה שהם מכירים היטב. ב-2019 פגע קוואדקופטר ששוגר מפאתי ביירות במערבל מיוחד של החיזבאללה בתוך הדאחייה, מכשיר רגיש ומרכזי בפרויקט הדיוק של הארגון. ביוני 2021 פגעו קוואדקופטרים במפעל TESA לייצור צנטריפוגות - המערכות שבהן מעשירים אורניום, חלק קריטי בפרויקט הגרעין של איראן.
אבל שתי ההתקפות האלה, שיוחסו לישראל למרות שבוצעו באותה שיטה, שיקפו כנראה אסטרטגיה שבנט ולפיד ביקשו לשנות שלפיה ישראל מחבלת/מפוצצת/הורסת/מחסלת מטרות שקשורות לפרויקט הגרעין האיראני בכל מקום שבו הן נמצאות, לרבות בתוך איראן, למרות הסכנה שזה יוביל להתלקחות רחבה יותר ולמרות הקושי בפעולה בזירה כה רחוקה, זאת בגלל שהאיום הגרעיני הוא החמור ביותר מכולם.
שרידי רחפנים וחור בגג: התיעוד שפרסמה איראן מאיספהאן
מאידך, נושאים "קלים" יותר כמו התמיכה של איראן בתנועות טרור ומילציות העוינות את ישראל ברחבי המזרח התיכון, נניח ההתבססות האיראנית בסוריה, נענו בדרך כלל בתקיפות על מטרות איראניות בסוריה. כלומר לא משהו שקשור ישירות באיום או בניסיון הפגיעה. יוסי כהן, ראש המוסד עד יוני 21' ביקש לשנות את הדברים ולפעול באגרסיביות גדולה יותר בתוך איראן עצמה אבל בגלל התנגדות חריפה של חלקים אחרים במערכת הביטחון, נאלץ להסתפק בפעולות עם חתימה נמוכה, שלא נקשרו בישראל או באלימות.
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט החליט לשנות את התפיסה הזו, לפעול נגד "ראש התמנון של הטרור ולא רק נגד זרועות התמנון כפי שנעשה במשך העשורים האחרונים", אמר בנט לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "ימי החסינות, שבהם איראן פוגעת ושוב פוגעת בישראל ומפיצה טרור באמצעות שלוחותיה באזור, אבל נשארת ללא פגע - תמו."
בישיבה אחרת שבה הציג את "דוקטרינת התמנון" אמר בנט כי מדובר על "לעבור ממלחמה בגבולות להתקפה בשטח איראן, שלא רק בהקשר הגרעיני." קו פרשת המים היה כששני מל"טים איראניים הופלו בדרכם לישראל בפברואר אשתקד. 24 שעות מאוחר יותר, בפעם הזו שיגר על פי הדיווחים המוסד רחפנים שהתרסקו על מתקן הייצור והשיגור של כטב"מים בכרמאנשאה, משם המריאו המל"טים והשמידו כ-250 כטב"מים איראניים מוכנים לשיגור.
כאז, בפברואר לפני שנתיים, כן אתמול - הבינו אנשי משמרות המהפכה שחקרו את האירועים כי כדי להוציא לפועל מבצע כל כך מורכב ובתוך זמן קצר כל כך, הייתה ההתקפה על הבסיס צריכה להיות נצורה זמן רב מראש, ועל אדמת איראן, בהתחשב בטווח הקטן של הקוואדקופטרים. כלומר - למוסד, אם הוא מאחורי התקיפה, יש יכולות שניתנות למימוש על אדמת איראן.
אבל האסטרטגיה הזו, שכעת נתניהו ממשיך, משקפת שינוי תפיסה המאמץ מניה וביה יותר את תפיסת הלוחמה של המוסד נגד איראן, מאשר זו של צה"ל, נקודת מחלוקת המצויה בין הארגונים שנים ארוכות. במשך שנים מוביל צה"ל את המב"ם, המלחמה בין המלחמות, שמטרתה פגיעה קשה בניסיונות האיראניים לבנות חזית שנייה נגד ישראל בסוריה, ופגיעה מהותית בפרויקט הדיוק של החיזבאללה.
לדעת הצבא - כדי להתמיד במאמץ, יש לשמור על גבולות גזרה זהירים, שלא יובילו להידרדרות למלחמה כוללת, "לא לתקוע להם אצבע בעין", הוא ביטוי שמשתמשים בו פעמים רבות בהקשר הזה. בשורת מקרים, המוסד ביקש לפעול באופן שונה ואנשיו טענו כי יש להשיב מיד אש אל מקורות הירי וכי יצירת מאזן הרתעה הדדי מול איראן או חיזבאללה רק יוביל לניסיונות נוספים של היריב לכרסם בו, עד לפגיעות ממשיות בישראל.
בנט מצא בראש המוסד שנכנס לתפקידו במקביל אליו, דוד ברנע, שותף נלהב לאסטרטגיה ולמימוש שלה. המסר שבנט העביר למוסד היה כי "פעילות באיראן צריכה להיות שגרתית כמו פעילות של מערכת הביטחון בעזה".
בהנחה שישראל אכן אחראית לשורת המבצעים הרי שהמוסד וצה"ל, התאימו עצמם לאתגר: חיסול בכיר ביחידה שהפעילה טרור נגד ישראלים ויהודים, מותם המסתורי של שני מדענים שעבדו עבור פרויקטים סודיים ביותר של מערכת הביטחון האיראנית; קוואדקופטרים שפגעו במתקן לייצור טילים בפרצ'ין וגרמו למותו של אחד מהעובדים הבכירים בו לצד העצמה גם בהיקף וגם בעוצמה של תקיפות הסייבר נגד איראן.
אם אכן המטרה לתקיפה, כמו שפירסם פרשננו רון בן ישי, הייתה מערך פיתוח של טילים סופרסוניים עבור איראן, אז בהחלט אפשר להבין מדוע נתניהו אישר את התקיפה. מדובר בהתפתחות משמעותית בזירה והכנסת כלי נשק שלו האיראנים יצליחו לייצר עלול להשפיע לרעה על מאזן הכוחות באזור.
אם הידע שאיתו פיתחו את הטילים הוא ידע רוסי אז מדובר בהתפתחות דרמטית עוד יותר. איראן טעתה כשהחלה לסייע לרוסיה במלחמתה באוקראינה. בראיית חלקים גדולים מהעולם, לרבות ובעיקר אירופה וארה"ב, מדובר על חבירה להיטלר בן זמננו. ואם היטלר מסייע לאיראן לייצר טילים שיאיימו על בנות בריתה של ארה"ב - הדבר מרחיק את האפשרות שהאחרונה תחתום על איזשהו הסכם עם משטר האייתוללות.
