בנובמבר ייערכו הבחירות החמישיות בתוך כשלוש שנים. לכאוס במערכת הפוליטית יש השפעה ישירה על כל המערכות במדינה, כולל מערכת הבריאות. חמישה בכירים ניסו להסביר בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" איך מתמודדים עם האתגרים ובמה הפוליטיקאים צריכים להתמקד במערכת הבחירות הנוכחית בכל הקשור לצורכי בריאות הציבור.
ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחדה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, התייחסם להתארכות זמני ההמתנה לתורים לרופאים ולניתוחים ולעומסים בחדרי המיון. "אם ממשלה עתידית או פוליטיקאים רוצים לעשות שינוי במערכת הבריאות, לטפל בשורש הבעיה - צריך לתקצב יותר טוב ולתכנן קדימה. ב-2027 יהיו חסרים 1,752 רופאים". לדבריו, "הכתובת היא לא רק מערכת הבריאות אלא גם אגף תקציבים באוצר, שיש לו תפיסת עולם איך צריך לנהל את מערכת הבריאות, איזה מערכות של בקרה תקציבית צריך להטיל עליה".
פלדמן אמר כי גם במספר הסטודנטים לרפואה נמוך מדי. "בשנה שעברה נוספו 70 סטודנטים. התוכנית היא שעד 2025 אמורים להתווסף עוד 400 סטודנטים, כך שבכל שנה יוכשרו 1,200 סטודנטים. כרגע נראה שהמדרגה שהייתה צריכה לקרות השנה לא קורית. התקציבים שהובטחו בשנה שעברה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב קיבלה עוד 30 סטודנטים, והתקציבים עוד לא הגיעו. סטודנטים מתחבטים בשאלה של לימודים קליניים, איפה ילמדו בבתי החולים. לא ראיתי עבודה שנעשית בכיוונים האלה, כך שיש סכנה אמיתית שלא יוכשרו מספיק סטודנטים. מה ההשלכות? היום 60% מהרופאים בארץ למדו בחו"ל".
פלדמן התייחס גם לדרישת המתמחים לקיצור התורנויות ואמר שהעומס גדל לאורך השנים. "פעם המתמחה שהיה תורן יכול היה ללכת לישון, היום הוא לא יכול ללכת לישון. יש 13 קבלות, 14 קבלות במחלקה פנימית. זה בלתי אפשרי. העומס גדל, האוכלוסייה גדלה, לא הוסיפו צוותים, באים עכשיו וחושבים שאם תקצר את התורנויות תביא את הפתרון. אם תוריד את מספר המטפלים, מי שייפגע זה החולים. אנחנו מחפשים פתרונות שיאפשרו גם לטפל בחולים וגם לדאוג לרווחה של המתמחים ושל המומחים הצעירים. התנאים במערכת הבריאות, סביבת העבודה, לעבוד במיון היום זה קטסטרופה. העומס, הצפיפות. יש אנשים שמחכים 72 שעות בחדר מיון. אתה לא יכול לתת את היחס ואת הזמן כי אין מספיק צוות".
פרופ' אבי ריבקינד, מייסד ומקים מערך הטראומה הראשון בישראל, מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם ירושלים, התייחס למגפת הקורונה ואמר כי "הקורונה זה יום הכיפור של הרפואה הישראלית. הקורונה חשפה בפנינו חוסר הכנה. היו ידיעות על הקורונה כבר בנובמבר 2019, לא קראנו את הכתובת על הקיר, ואחר כך כל ההתנהגות בהמשך זאת הייתה התנהגות מאוד מקרית, לא מתוכננת, התנהגות של פחד והפחדה וחוסר שקיפות. ואחר כך בוא ניזכר בצוותים שחלק מהם לא היה להם מיגון. באיזשהו שלב כביכול היה חסר מכונות הנשמה".
לדבריו, "מצאנו את עצמנו על כרעי תרנגולת, ואני באמת מתפלא שאנחנו נותנים לעסק הזה לעבור. אנחנו עומדים על 11,291 נפטרים מקורונה. יכול להיות שהכול בסדר, עשינו את המקסימום, אבל אי אפשר לתת למספר כזה לעבור לסדר היום. יש את האירוע במירון, חוקרים אותו, על 45 הרוגים שאכן צריך לחקור מה קרה שם. יש לנו פה מספר בלתי ייאמן של כמעט 11,300 איש שנפטרו מקורונה, וזה עובר לסדר היום".
ריבקינד נשאל גם מה שאיפתו אחרי 42 שנים במערכת הבריאות. "אני מוכן לשאת את הדגל של האחיות", אמר. "אני מעריץ גדול של אחיות. אני מוכן לקחת את הדגל, ומתחייב עכשיו - אני מוכן להיות שר הבריאות של מדינת ישראל, רופא. לא פוליטיקאי, רופא. אם מישהו מאותם מקבלי החלטות מעוניין - אז הנה, יש על המדף איש שקוראים לו אבי ריבקינד והוא מוכן להיות שר הבריאות של מדינת ישראל".
פרופ' טריף בדר, מנהל בית החולים קפלן ברחובות, התייחס לפערים בין בתי החולים במרכז לעומת אלה שבפריפריה. "בתקופת הקורונה ציפינו שיהיה תגבור של כוח אדם ושל תקנים. גם הכמות שניתנה וגם הקצב שניתן היה מעט מדי ומאוחר מדי. בין הגלים מצאנו את עצמנו צריכים להחזיר חלק מהתקנים שניתנו כי הגל נגמר, או 'הקורונה נגמרה'. הפערים האלה מתחזקים בין הפריפריה למרכז", אמר בדר. "בפריפריה יש דגל של 'אנחנו בית חולים קטן בפריפריה' ואז המערכת מתייחסת אליהם אחרת. אם אני רוצה להביא אחות או רופא, הרבה פעמים מקבל הצעות יותר טוב מבתי חולים אחרים, והרבה פעמים אני מוצא את עצמי מנסה להילחם מולם. היכולת שלי לשכנע אנשים להגיע לבתי חולים קטנים יותר קשה".
אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל, אמרה כי במערכות בחירות קודמות הבטיחו הפוליטיקאים לשפר את מצבה של מערכת הבריאות, אך לאחר שנבחרו לא עשו זאת. "בא שר חדש, אתה מספר כמה קשה לך. נגד עובדות אין מה להתווכח. צריך להעלות את השכר ולשפר את תנאי העבודה של האחיות. השכר של האחיות בעיקר מורכב מעבודה נוספת. אחיות עובדות 12 שעות, שבתות, חגים, לילות. המערכת מנצלת את המסירות שלנו. איזה ציון נותנים למערכת הבריאות? אני נותנת אפס, כי לא מגיע יותר. מישהו היה צריך לדאוג לנו. מישהו בזמן הקורונה היה צריך למגן אותנו, לשמור עלינו, לתת לנו את התנאים. עד עכשיו יש הרבה רופאים ואחיות, צוותים שהם הלומי קרב מהתמודדות עם הקורונה, עם המוות, עם הפרידה. הפכנו לבובספוג של המדינה", אמרה כהן.
על האלימות נגד הצוותים הרפואיים והעומסים במחלקות אמרה כהן כי "הפכנו לשק אגרוף. תתייחסו אלינו כמו שצריך - תשמרו עלינו, תנו לנו את הביטחון הכללי, את הביטחון התעסוקתי, כדי שנוכל לבוא ולטפל בחולים. זה נורמלי שחולים צריכים לשכב בפרוזדורים? חולים פסיכיאטריים, השכיבו אותם על הרצפה. זה היה צריך לזעזע את כל מדינת ישראל, וזה לא בסדר. מערכת הבריאות וכל מי שלמעלה צריך לקום ולהגיד - עד פה. מגיע לאנשים לקבל את הטיפול שלהם, מגיע לכל הצוותים הרפואיים לתת טיפול כפי שהם יכולים".
ד"ר עומרי כהן, מזכיר ארגון המתמחים בהסתדרות הרפואית בישראל, אמר כי "אנחנו הולכים לחוסר אדיר ברופאות ורופאים בישראל, ובמקביל צריכים תוספת של בערך 2,000 רופאים ורופאות" כדי ליישם את מתווה קיצור התורנויות. "אני רוצה שהקיצור יקרה כמה שיותר מהר, אבל יותר מזה - שיקרה נכון. כולם רוצים קיצור, אבל זה צריך להיעשות בצורה נכונה, אחרת הפגיעה תהיה אדירה. האנשים שמגיעים להיות רופאים, רופאות, אחים ואחיות, זה אנשים שבחרו להקדיש את חייהם למקצוע. בגל הראשון של הקורונה הייתי בסוף לימודי הרפואה, התנדבנו במד"א מאות שעות. לא ידענו עדיין מה הנזקים של הקורונה, היה לנו תור של מתנדבים, לא ידענו איך לסדר אותם. כולם רצו להקריב את עצמם. צריך להשקיע במערכת הבריאות בדיוק כמו שמשקיעים במערכת הביטחון. ציפיתי שיהיה סוויץ' בראש ויבינו שזה חלק מהחוסן החברתי, וזה לא קרה".