אהרן ברק באולפן ynet
(צילום: ניצן דרור, נויל האריס)
נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, הספיד הבוקר (יום שלישי) בריאיון לאולפן ynet את חברתו מרים נאור שהלכה אמש לעולמה - ומתח ביקורת קשה על יו"ר הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. "אלה היו דברים שהעציבו אותי, ולא משום שהם פגעו במירה - אלא כי הרגשתי רחמים על סמוטריץ'. ככה מדבר אדם שאיבד את הדרך, שאיבד את הגישה האנושית. פשוט ריחמתי עליו". לעסקת הטיעון של נתניהו ביקש לא להתייחס, אך אמר כי היא "כנראה מאחורינו".
לדברי ברק, נשיאת העליון לשעבר נאור "הייתה תלמידה מצטיינת שלי, ככה החלה ההיכרות בינינו". הוא הוסיף: "בהמשך הכרתי אותה כשופטת בית משפט השלום, הייתי קשור במינוי שלה, ואחר כך לבית המשפט המחוזי ואז לעליון. כשעזבתי, הקשר שלנו כאח בכור ואחות צעירה הסתיים והתחיל קשר חדש. באקדמיה התחלתי לקרוא וללמוד את פסקי הדין וללמד את פסקי הדין שלה, וכך הפכתי לתלמיד".
במה זה בא לידי ביטוי שהיא הייתה גם המורה שלך?
"היא כתבה פסקי דין חשובים מאוד, כאלה שאותם אני מלמד ועליהם אני כותב, מבקר ומוקיר. זה קשר אמיץ מאוד, אינטלקטואלי מהמדרגה הראשונה. למדתי ממנה הרבה".
"מדברים על מורשת של שופטים, זה מושג רחב מאוד ועמום מאוד", אמר ברק. "אני מעדיף לדבר על חוליות של שרשרת: כל שופט הוא חוליה שלא עומדת בפני עצמה, אלא חוליה כחלק משרשרת, שמתחברת אל חוליות אחרות - והחוליה החלשה ביותר עושה את השרשרת לחלשה והחוליות החזקות מחזיקות את השרשרת. מירה הייתה חוליה חשובה מאוד, חזקה מאוד, אבל היא חלק משרשרת וגם את עצמי אני רואה כך, כחלק משרשרת".
לדברי ברק, "הזן החשוב ביותר בשפיטה הם שופטים מהסוג של מירה נאור, שהשפיטה שלהם מתחילה בבית משפט שלום, עוברת למחוזי, עוברת לעליון. זהו הזן הבריא ביותר, האיתן ביותר. זהו עמוד השדרה של השפיטה. אני תמיד, כחבר ועדת המינויים, סברתי שרוב רובם של שופטי בית המשפט העליון, צריכים להיות שופטים מחוזיים, שהשפיטה היא הקריירה שלהם, ורק מועמד שאינו שווה להם אלא טוב מהם צריך להתמנות לבית המשפט. אז זהו הזן שאליו משתייכת מירה נאור ואני לא חושב שזה זן נכחד. יש לנו שופטים מצוינים בכל המערכות, יש לנו מועמדים מצוינים לשפיטה בבית משפט השלום, ומהם יש לנו מועמדים מצוינים למחוזי ואחר כך לעליון".
"אני לא שולל עורכי דין מבחוץ", הוסיף ברק. "אני עצמי המלצתי על חנן מלצר שהיה אז עו"ד שיהיה מועמד לשפיטה ואני לא שולל, מיותר לומר, יועצים משפטיים. אני עצמי הייתי יועץ משפטי. אבל אנחנו היינו חריגים. המסלול אני חושב, האמיתי, המסלול העיקרי, המרכזי, צריך להיות המסלול של שופטים שהשפיטה היא צורת חיים שלהם".
על ההספד של השרה איילת שקד לנאור אמר: "זה היה יפה מאוד, מרגש ואמיתי. מה שהיה במירה זה השקט, הפשטות, הנכונות לשמוע את האחר. זה אפשר לה להיות שופטת ודוברת טובה מאוד. בסופו של דבר הנשיא הוא במובן מסוים נציג של השופטים ויחסיהם עם הרשויות השלטוניות. השופט הרגיל בבית המשפט, אין לו דין ודברים עם הרשויות השלטוניות, הוא יש לו את האולם שלו ואת הצדדים שלו. אבל מי שיש לו את השיג ושיח עם העולם החיצוני לשיפוט זהו הנשיא והיא עשתה את זה יפה מאוד, בשקט, בשלווה, בעדינות, אבל בנחישות ועוצמה".
