בתי הספר ברצועת עזה הפכו כבר מתחילת המלחמה, לפני יותר מעשרה חודשים, למקלטים עבור המוני הפליטים הפלסטינים שברחו מבתיהם ההרוסים, ואף שבעבר כבר דווח על תקיפות במתחמים הללו – בשבועות האחרונות ניכר שמספרן הולך וגדל. בצה"ל מאשימים שיותר ויותר מחבלים מסתתרים בבתי הספר ומשתמשים בהם לפעולות טרור, תוך ניצול הפליטים כמגן אנושי, אבל הסיכון בפגיעה בחפים מפשע הוא כמובן גדול יותר במקרים הללו – ואתמול (שבת) חוללה תקיפה שכזו זעם רב בעולם, בצל טענות הפלסטינים שעשרות נהרגו.
תיעוד מחיסול המחבלים בבית הספר
(צילום: דובר צה"ל)
הפלסטינים טוענים כי לפחות 80 בני אדם נהרגו בתקיפה אתמול בבית הספר "אל-תעבין" בשכונת דרג' תופאח שבמזרח העיר עזה, ובתמונות קשות שהופצו מהזירה נראים הרס, כתמי דם ואף חלקי גופות. בצה"ל אמרו שמספרי ההרוגים נופחו על-ידי שלטון חמאס, והדגישו כי התקיפה בוצעה באמצעות שלושה "חימושים מדויקים מאוד", וכי לפי המידע שבידי הצבא הנזק שגרמו אינו מהותי כפי שנטען. בצבא הדגישו, כמו במקרים קודמים של תקיפות בבתי ספר, כי לפני ההפצצה פעלו לוודא באמצעות מעקב אווירי ומודיעיני שאין אזרחים שנמצאים בסכנת פגיעה.
על רקע הגינויים מהמערב והדיווחים על התקרית שהובלטו בכלי תקשורת בינלאומיים, דובר צה"ל דניאל הגרי פרסם אמש הצהרה מיוחדת באנגלית, שבה האשים את חמאס בשימוש גובר וציני בבתי הספר בעזה. "בחודשים האחרונים, חמאס מתמקד בניצול מבני בתי ספר, שלעיתים קרובות שוהים בהם אזרחים, ומשתמש בהם כמתקנים צבאיים, מרכזי פיקוד ושליטה, לאחסון נשק ולהוצאת פעילות טרור", אמר הגרי.
טרגדיה מול אסטרטגיה
בנוגע לתקיפה בבית הספר "אל-תעבין", הגרי ציין כי בשבועות האחרונות היה מעקב צמוד אחר "מתקן צבאי פעיל" של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בתוך מתחם בית הספר – וכי הצבא אימת את חיסולם של לפחות 19 מהמחבלים שפעלו במקום. "יש לנו גם אינדיקציות מודיעיניות לכך שהמחבל אשרף ג'ודה, מפקד חטיבת מחנות המרכז של הג'יהאד האיסלאמי, היה במתחם", אמר – אך לא אישר כי גם אותו מחבל בכיר חוסל.
הצהרת הגרי באנגלית, אמש
(צילום: דובר צה"ל)
"לאחר שקיבלנו מידע מודיעיני ברור על האיום הנשקף מהמחבלים, ובהתאם לדין הבינלאומי, נקטנו בצעדים רבים כדי לצמצם את הסיכון לאזרחים, כולל שימוש במעקב אווירי לפני התקיפה ובחירת חימושים מאוד מדויקים, למניעת פגיעה באזרחים", הוסיף – והדגיש כי לפי המודיעין של צה"ל, בבניין הספציפי שהותקף במתחם בית הספר לא נכחו נשים וילדים. צה"ל פרסם גם סרטון מהתקיפה, שלדבריו מוכיח "שהמתחם עדיין שלם, ושאין מכתשים משמעותיים או נזק למבנה הראשי במתחם".
הגרי הדגיש שחמאס מנפח את המספרים, ונזף בכלי תקשורת בעולם על כך שהדהדו את טענותיו. "נתונים אלו אינם מבחינים בין מחבלים לאזרחים, ואינם תואמים את המידע שבידי צה"ל", אמר – אך לא טען שאף אזרח לא נהרג בתקיפה. "ישראל רואה בפגיעה באזרחים טרגדיה, וחמאס רואה בפגיעה באזרחים אסטרטגיה. צה"ל ימשיך לפעול בהתאם לדין הבינלאומי, במטרה לפרק את היכולות הצבאיות של חמאס ועל מנת להחזיר הביתה את כל 115 החטופים שלנו – גברים, נשים, ילדים וזקנים – אשר מוחזקים בעזה כבר למעלה מ-300 ימים, בתנאים מחרידים. אנחנו פועלים כדי לייצר את התנאים להביא אותם הביתה".
למרות זאת, בכלי תקשורת בעולם מצטטים עדי ראייה שטוענים שבתקיפה כן נפגעו אזרחים. כך למשל, בסוכנות הידיעות הגדולה בעולם, AP, ראיינו אדם בשם אבו אנאס שטען כי בתקיפה נפגעו אנשים שהתפללו באותה עת, ונשים וילדים שישנו. "היו אנשים שהתפללו, היו אנשים ששטפו את עצמם למעלה. אנשים ישנו, כולל ילדים, נשים ומבוגרים", הוא טען. "הטיל נפל עליהם ללא אזהרה. הטיל הראשון, ואז השני. חילצנו אותם בחלקי גופות".
בין אם הטענות נכונות או לא, התקיפה האחרונה ממקדת כעת את תשומת הלב העולמית במצוקתם של הפליטים הפלסטינים, ובכתבה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" תוארה למשל "הדילמה המייסרת" שעומדת בפני רבים מהם: "הם יכולים להישאר בבתי הספר שהוסבו למקלטים, בתקווה לקורטוב של ביטחון בתנאים הנואשים בעזה – או שהם יכולים לברוח, מתוך ידיעה שהמקלטים עצמם הפכו ליעד", נכתב בעיתון.
ב"טיימס" מציינים כי התנאים בבתי הספר שמופעלים על-ידי אונר"א (סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים) ירודים למדי, אבל עבור הפליטים הם מהווים עדיין את האפשרות הכי פחות גרועה במצב הנוכחי בעזה החרבה. לעיתון התראיין צעיר בן 25 שהוא, שני אחיו והוריהם מצאו מקלט באחד מבתי הספר בעיר, והוא אמר כי המשפחה לא שוקלת לעזוב את המקום למרות שגם בתי ספר יכולים להיפגע: "אין שום מקום בטוח בעזה", אמר טהשין אבו שבאת.
האו"ם: "מחבלים? תפעלו בפרופורציה"
"אזורים שבעבר הוכרזו רשמית כאזורים בטוחים הפכו להפך הגמור", הוסיף הצעיר, שעד תחילת המלחמה למד משפטים ב"אוניברסיטת פלסטין" בעזה. לדבריו בשבועות האחרונים עברו הפליטים בבתי הספר לישון בתוך הכיתות, מחשש שאם ישנו בחצרות הפתוחים, תחת כיפת השמיים, הם ייפגעו מרסיסים במקרה של תקיפה. לדבריו כעת יש צפיפות רבה בכיתות, והוא ומשפחתו ישנים בכיתה אחת לצד שלוש משפחות אחרות – כ-20 בני אדם בסך הכול, אם כי חלק מהגברים ישנים במסדרונות כדי לתת לנשים ולילדים מרחב מסוים. "יש היעדר מוחלט של פרטיות", הוא אומר.
ההרס בבית הספר בעזה
ב"טיימס" מציינים כי התקיפות האחרונות בבתי הספר מלמדות על שינוי לכאורה בקמפיין של צה"ל נגד חמאס ברצועה. בעיתון מצטטים פרשנים צבאיים שמזכירים כי ישראל הצליחה לפרק ברובם הגדול את הגדודים הסדורים של חמאס, וכי רבים מהמחבלים נאלצו לברוח מהמנהרות – שחלק משמעותי מהן נהרס – ולעלות מחדש אל פני הקרקע.
חרף ההצהרות הישראליות על השימוש הציני של חמאס בבתי הספר למטרות טרור – שימוש שמצטרף לשימוש שעשו המחבלים לאורך המלחמה בשלל מתקנים אזרחיים ובהם גם בתי חולים – בעולם מגנים את התקיפות הללו, ובאו"ם טענו אתמול ל"תקיפות שיטתיות" נגד בתי ספר: "עבור רבים, הם המוצא האחרון כמקום מקלט", אמרו במשרד זכויות האדם של האו"ם. בהודעה שפרסם המשרד היה אמנם אזכור של דברי צה"ל על פעילות מחבלים בבתי הספר, אבל נטען כי ישראל מחויבת עדיין לכללי "פרופורציונליות, הבחנה ואמצעי זהירות כשהיא נוקטת בפעולות צבאיות".
חשש נוסף שמעלים באו"ם הוא הנזק לטווח ארוך שעלול להיות בפגיעה בתשתית בתי הספר ברצועה. באונר"א, הסוכנות שכמה מעובדיה השתתפו בטבח 7 באוקטובר ושישראל האשימה בשיתוף פעולה עם חמאס, אומרים כי בסביבות 200 מבנים של האו"ם ברצועת עזה נפגעו מתחילת המלחמה – מספר חסר תקדים לדבריהם. דוברת אונר"א, ג'ולייט תומא, ציינה כי במבצע "צוק איתן" ב-2014 נפגע רק מבנה אחד של האו"ם. "ברבים מבתי הספר לא ניתן יהיה להשתמש בגלל שהופצצו או בגלל נפלים שלא התפוצצו", היא טוענת. "מה תהיה המשמעות של זה על חינוך ילדי עזה?".
