לידת תינוקת המריבה: ברקע הלחץ הציבורי הודיע שר הבריאות ניצן הורוביץ על הקמת ועדה חיצונית לבדיקת האירוע שהוביל למחדל במסגרתו הוחזר עובר לרחמה של האישה שעומדת במרכז פרשת החלפת העוברים, על אף שלמעשה מדובר על אותה ועדה שהקים מיד לאחר פרסום הפרטים הראשונים של הפרשה. אלא שהנתונים מלמדים על כך שהוועדה לא התכנסה בכלל, כמעט חודש וחצי לאחר התפוצצות הפרשה.
בהקשר הזה נמסר ממשרד הבריאות כי "ועדת הבדיקה המשרדית תחל היום את עבודתה. השלב הראשון בבדיקת האירוע היה תחקיר מיידי שנערך בפיקוח חטיבת הרפואה של משרד הבריאות, על מנת לבדוק כשלים בפעילות היחידה ולמנוע אפשרות של טעות דומה, כמו גם לנסות ולמצוא את מקור הטעות שהביאה להחזרה השגויה. כעת, משהסתיים השלב הראשון ולא נמצאו ההורים הביולוגיים של התינוקת, תחל כאמור הוועדה את עבודתה היום".
ואולם, חלק מהנשים שטופלו במרכזי אסותא לאחרונה טוענות כי היעדר הפיקוח ארוך השנים מצד משרד הבריאות באשר למספרי המטופלות הגבוהים באופן קיצוני שהובילו גם לעומס קשה על תשתיות מרכזי ה-IVF של הרשת - הוא אחת הסיבות לתקרית המצערת. לביקורת זו מצטרפים גם חלק מהעובדים לשעבר באסותא. יש לציין כי מרכזי ה-IVF של אסותא ברמת החייל וראשון לציון נמנים עם המרכזים הפופולאריים והעמוסים ביותר, ומידי יום מטופלות בכל אחד מהמרכזים עשרות נשים שעוברות שאיבת ביציות והחזרת עוברים, לצד טיפולים נוספים הנלווים לתהליך.
נשים שטופלו באסותא טוענות כי הפיקוח ההדוק על הגידול במספרי המטופלות שגרם, בין היתר, להארכת שעות העבודה במעבדות לעיתים עד אמצע הלילה והפקעת חדרי ניתוח לטובת ביצוע שאיבות - היה אמור להיעשות בשלב הרבה יותר מוקדם. "מוטב מאוחר מאשר אף פעם", מספרת אישה שעברה רק בימים האחרונים טיפול בבית החולים אסותא בראשון לציון. "חשוב לבדוק מה קרה שם ולא להשאיר את זה באוויר. היה צריך לעשות את קודם. אני באופן אישי לא הרגשתי העומס, אבל ידעתי שזה מרכז שמטופלות בו הרבה שנים. אני בטוחה שקרו מקרים כאלו בגלל המספרים הגבוהים של מטופלות, אלא שעכשיו פשוט גילו את זה. משרד הבריאות ידע היטב מה קורה באסותא, אבל העלים עין. רק כשקורים אסונות, בדיוק כמו אסון מירון, משהו זז. אולי עכשיו יהיה פיקוח, אבל משרד הבריאות בהחלט ידע לדעתי".
"העולם של כמה וכמה נשים מתהפך עליהן כעת"
"אני לא מכירה את הנהלים ואני לא יודעת אם משרד הבריאות היה מעורב", סיפרה אישה נוספת שטופלה באסותא ראשון לציון בסמיכות להחזרת העובר של האישה ההרה שעמדה במרכז הפרשה. "לא הרגשתי את העומס, אבל אני יודעת שיש המון מטופלות, ויש פה את תרבות הסמוך, ויהיה בסדר. כנראה שלא היו ביקורות פתע או ביקורות תקופתיות, כמו שמצופה מהרגולטור. אם אנחנו כל כך בהלם מהתוצאה והכאוס שקיים עכשיו שהעולם של כמה וכמה נשים מתהפך עליהן כעת. הפיקוח של משרד הבריאות היה צריך להיות בשלב הרבה יותר מוקדם".
שר הבריאות ניצן הורוביץ התייחס אתמול ב-ynet רדיו למחדל ההפריה באסותא ראשון לציון, ואמר כי לפי שעה אין כל הערכה שקרו טעויות בהפריות נוספות. "אנחנו עושים בדק בית מאוד רציני להבין למה הטעות הזו קרתה, וכדי לוודא שהיא לא תקרה שוב", הבהיר. כשנשאל אם אסותא ראשון לציון ימשיך לפעול, השיב כי נערכת שם בדיקה מקיפה באשר להתנהלות - ושבית החולים עצמו זומן לשימוע במשרד הבריאות ובקרוב תתקבל החלטה לגביו.
לדברי הורוביץ, "החלטה עשויה להיות סגירה חלקית או מלאה של היחידה הזו, אבל יש הליך מסודר של שימוע וצריך לתת לבית החולים הזדמנות להגיב. מומחים מבחוץ בודקים את הפרשה ויתנו המלצות ממלכתיות. הבדיקה תהיה לשיטה הכוללת שבה נעשים הטיפולים האלה בישראל, ואני רק יכול להבטיח שאנחנו עושים באמת כל מאמץ כדי לוודא שזה לא יקרה פעם נוספת".
פרופ' שוקי שמר, יו"ר מועצת המנהלים של אסותא, הציג אמש יחד עם פרופ' רוני גמזו, ראש הצוות המיוחד לבדיקת מחדל ההפריה, את ההמלצות לגבי המשך תהליך הבדיקה. השניים מתכננים להמליץ להפסיק לקרוא לבדיקות באופן יזום לנשים שטופלו בסמיכות לאישה ההרה, אבל כן לאפשר בדיקה לכל אישה שתרצה לבדוק אם יש לה קשר גנטי לתינוקת. ההערכה היא שנשים רבות שטופלו בסמיכות לאישה ההרה יבחרו בסופו של דבר לא לעבור את הבדיקות ולהניח למקרה. בכל מקרה, יתכן שיוזמנו זוגות נוספים שעשו טיפולים בסמוך לאישה, אך הבחירה האם להיבדק או לא תהיה שלהן.
"אירוע בלתי נסלח ובלתי נסבל"
פרופ' שמר גם הבהיר כי הוא אינו יכול להתחייב שההורים הביולוגיים יימצאו בעתיד. הוא ציין כי זוהי "משימת חייו", אך הבהיר כי אין בכוונתו להתפטר. "זה אירוע טרגי, קשה, מורכב מאוד, אירוע שלא היה צריך לקרות. הוא בלתי נסלח ובלתי נסבל. יחד עם זאת, צריך להפשיל שרוולים ולהיכנס לעומקם של דברים". לדבריו, "אני חי את האירוע הזה 24 שעות ביממה ולומד את הדברים לעומקם. אנחנו צריכים לבדוק מה הסיכויים הסטטיסטיים למצוא את האמא הביולוגית ועל פי זה לקבל את ההחלטות. אנחנו נמשיך לחפש. זו משימת על מבחינתי, זו משימת חיי, אבל אני לא יודע להגיד מה הסיכוי שנצליח. נכון להיום אנחנו לא יכולים לזהות את מקור הכשל. יתכן ולעולם לא נדע מי ההורים הביולוגיים".
ולצד כל המחדל הרפואי בתהליך, יש גם בשורות טובות: תינוקת המריבה יצאה אתמול לאוויר העולם בבית החולים שיבא. זמן קצר אחרי הלידה, מסרה האישה שילדה את התינוקת כי "אני עייפה ומותשת, אבל הגשמתי את חלום חיי. רציתי בת שנים רבות ועברתי טיפולים מפרכים עד לרגע המיוחל. אני מבקשת שיאפשרו לי לגדל אותה ויעזבו אותי לנפשי". רק השבוע פנו נציגיהם של השניים לאסותא ואמרו כי "האישה כורעת ללדת בזמן שהלב שלה נקרע. תניחו לה לנפשה".
ד״ר שרון בוריק-חיגר, מנהלת שירות צנתורי לב בבית החולים ספרא לילדים בשיבא, עדכנה כי "התינוקת נולדה במצב טוב. זו תינוקת מאוד מיוחדת, שעברה לפני כמה שבועות הליך תוך־רחמי בתור עוברית. עשינו צנתור לתינוקת בגלל שהיה לה מום מאוד קשה. אנחנו מאוד שמחים שההליך עבר בהצלחה. היא תזדקק לעוד פרוצדורות, אבל כרגע היא הגיעה למועד, נולדה במצב טוב, היא ורודה, ואנחנו פה ממשיכים את הדרך איתה״.
שר הבריאות מסר: "ההחלטה עשויה להיות סגירה חלקית או מלאה של היחידה הזו, אבל יש הליך מסודר של שימוע וצריך לתת לבית החולים הזדמנות להגיב".