הממשלה אישרה הלילה (בין שני לשלישי) את מסגרת התקציב לשנת 2023, חרף ההתנגדות של שרי המחנה הממלכתי - וגם של כמה מחברי הקואליציה המקורית, ובהם שר הכלכלה ניר ברקת.
שרי המחנה הממלכתי, בני גנץ, חילי טרופר וגדי איזנקוט - השאירו פתקי הצבעה נגד התקציב ועזבו את ישיבת הממשלה. השר אופיר אקוניס מהליכוד אמר בישיבת הממשלה: "לא מובן מאליו שישראל נכנסה למלחמה בעזה שמצבה הכלכלי איתן, כפי שהעידו סקירות נגיד בנק ישראל וראשי משרד האוצר. בישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי הסכמנו בקונצנזוס רחב שלא תהיינה הוצאות על כל מה שאינו קשור לצורכי המלחמה". אקוניס הודיע מראש שיימנע בהצבעה על סעיף "יישום הסכמים קואליציוניים" שעל סדר יומה של הממשלה.
השר גדעון סער מחה בישיבה על התקציב שאושר. "ניתן היה להביא לישיבה הזאת הצעה אחרת. כזאת שעולה בקנה אחד עם טובת הכלכלה, כזאת שמתעלה לגודל השעה, כזאת שמשקפת את האחדות בעם. לצערי זה לא מה שקרה פה הערב", אמר. "אנחנו נכנסים לתקופה כלכלית קשה ביותר עם הרבה חוסר ודאות. צריך להיות עם יד רחבה בכל מה שנוגע להוצאות המלחמה, הן בביטחון והן בהוצאות האזרחיות הקשורות. מצד שני - חייבים להקפיא כל מה שאינו נדרש והכרחי. לצערי אין הקפדה על כך בהצעה לפנינו - לכן אצביע נגד".
בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "עם פרוץ המלחמה אני הנחיתי לפתוח את כל הברזים ולדאוג לכולם. זה מה שעשינו מאז, זה מה שאנחנו עושים היום. אנחנו מביאים היום תקציב ענק של כ-30 מיליארד שקל, לחודש וחצי, לטובת כל צורכי המלחמה. אני מפרט: לצה"ל, למשטרה, למשפחות החטופים, הפצועים, החללים והנרצחים, למשפחות המפונים בבתי המלון, לעסקים הקטנים, לחיילי המילואים, למנהלת תקומה, לשיקום העוטף, לכיתות הכוננות, לצורכי הבריאות, הרווחה והחינוך, לכולם".
"הסעיף הראשון בדיוני הממשלה זה מינוי נגיד בנק ישראל", הוסיף נתניהו. "אנחנו באים להאריך את המינוי של הנגיד אמיר ירון שעושה עבודה מצוינת וחשובה. זה חלק מהיציבות של כלכלת ישראל שהוכחה ככלכלה מאוד חזקה ואיתנה".
לפני כן הודיעו מקורביו של שר הכלכלה ניר ברקת שהוא "שוקל" להצביע נגד התקציב, שלא נותן בעיניו מענה ראוי לבעיות הכלכליות. אחרי ההצבעה כתב בחשבון ה-X שלו: "הצבעתי הערב נגד חלוקת תקציב הממשלה לחודש הקרוב. ממשלה שמקצצת דווקא במגזר היצרני, במנועי הצמיחה, בפריפריה, בעסקים הקטנים והבינוניים ובהשקעות הון - מעבירה מסר של אנטי צמיחה כלכלית. אני מקווה שעד להצבעה בכנסת יחשבו מסלול מחדש. אסור להפסיד את המערכה הכלכלית".
בכך הצטרף ברקת ליו"ר המחנה הממלכתי השר גנץ - שבמכתב פומבי לנתניהו דרש קיצוץ משמעותי יותר של הכספים הקואליציוניים. ההערכה היא שגנץ מכין את התשתית למצב שבו היחסים עם נתניהו ימשיכו להיות מתוחים דבר שיוביל לפרישה לבסוף.
גורם בסביבתו של גנץ התייחס למחלוקת סביב הכספי הקואליציוניים וטען: "בזמן שמאות אלפים במילואים (במדים או בחברה האזרחית), ענפים שלמים נסגרים, רבים יוצאים לחל"ת והגירעון גדל - צריך להראות דוגמה אישית. העלאה של 500 מיליון שקלים בתקציב הישיבות, הקצאה של מעל 400 מיליון שקל למשרד למשימות לאומיות שייעודם אינו ברור, והעלאת שכר המורים באופק חדש שלא על בסיס מערכת החינוך בסכום של 40% במקום 14% שעליהם הסכמנו - הם אצבע בעין לציבור".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עקץ מנגד: "הבנו מהיום הראשון של המלחמה שעורף חזק זה ניצחון בחזית. חלק מהניצחון זה עורף חזק, ועורף חזק אומר שאחרי טראומה גדולה ומשבר אמון גדול בין האזרחים למדינה בהקשר הביטחוני, אנחנו בונים חומת ביצורים כלכלית שבונה מחדש את האמון הזה, שעוטפת את הניצולים והמפונים ואת המשק כולו - את העסקים, את העצמאים, את כל אזרחי ישראל, ובונים יחד מחדש תחושה שיש מדינה לסמוך עליה בשעת צרה. הדבר הזה, והחלטנו עליו כולנו פה ביחד בשבוע הראשון של המלחמה, הדבר הזה דורש מדיניות כלכלית מרחיבה.
"אגב, לא היה מוסכם מקצועית וזה בסדר, אבל ההחלטה שקיבלנו ראש הממשלה ואני וכולכם, שאנחנו הולכים על מדיניות כלכלית מרחיבה. כך עשינו במתווה הסיוע לעסקים, שאמנם לא נמצא כאן מכיוון שהוא מתוקצב מקרן מס רכוש, הוא מרחיב מאוד פי כמה וכמה מהקורונה, כך עשינו בכך שכל המפונים נמצאים בבתי מלון שלא כמו התוכניות שנכתבו לחירום, אנשים היו צריכים לישון במתנ"סים ובכיתות לימוד על מזרונים ולהתקלח במקלחות של אולמות ספורט.
זה נכון לגבי מענקים למפונים, לניצולים, ללוחמי המילואים. זה נכון לגבי הצרכים של המשרדים; הבריאות, החינוך, הרווחה, כדי לתת מענה לאזרחי מדינת ישראל. המדיניות המרחיבה הזאת דורשת את מה שאנחנו נעשה היום - הרחבה של התקציב ושל הגירעון. אתם תראו פה תכף בסקירה של הכלכלן הראשי של אגף התקציבים - הרבה פחות גרוע ממה שיכולנו או מה שאפילו צפו לנו סוכניות הדירוג בתקופת מלחמה. אני חושב שמצאנו את האיזון הנכון במדיניות אחראית ולא פופוליסטית מוגזמת, אבל מרחיבה שנותנת רשת ביטחון לאזרחי מדינת ישראל, כי עורף חזק זאת חזית חזקה.
"אני אומר מילה אחת לכולם: אני חושב שעל 99% מהתקציב הזה כולנו מסכימים - גם במקורות וגם בשימושים, ויכול להיות שיש פה כאלה שסעיף כזה לא נוח להם, סעיף כזה לא נוח להם, שרים שהיו רוצים במשרד שלהם קצת יותר כי הם חושבים שבאמת צריך, זה בסדר.
"אבל בסוף, אני חושב שזה חשוב מאוד לתחושת האחדות והלכידות שכולנו נציג כאן כלפי אזרחי מדינת ישראל. מי שכופר בכלל בתקציב הזה וחושב שהוא לא נכון, ושהמפונים צריכים לשבת באוהלים של גאידמק כמו בלבנון השנייה, ושצריך פה להיות קמצנים בתקציב אז שיצביע נגד. מותר לאנשים לחשוב שהמדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים לא נכונה. מי שחושב שהמדיניות הזאת נכונה, אז מותר לנו לוותר אחד לשני על אחוז, על שניים, על ניואנס פה, על ניואנס שם, כדי לשמור על הביחד הזה. אני חושב שזה נכון תמיד וזה נכון בעיקר עכשיו בתקופת המלחמה".
לפיד: "פוליטיקה קטנה ועלובה"
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד התייחס אתמול לעניין התקציב בפתיחת ישיבת סיעת "יש עתיד" והביע התנגדות חריפה לתיקון המוצע: "נתניהו וסמוטריץ' ממשיכים את מופע האטימות שפירק את המדינה הזו מבפנים עד ל-7 באוקטובר. הם ממשיכים להעביר את הכסף לצרכים פוליטיים. כסף שיכול היה לשמש את צה"ל, שיכול היה לשמש את המפונים, שיכול היה לעזור לכלכלה שנמצאת בקריסה".
לפיד קרא לשרי הממשלה "להילחם" בכספים הקואליציוניים ולסכל את אישור התקציב שגובש, והבוקר, אחרי שהדבר לא קרה, הוא צייץ: "בזמן שישנתם - הממשלה העבירה את התקציב עם הכספים הקואליציוניים, השאירו את המשרדים המיותרים, עשו את הפוליטיקה הכי קטנה ועלובה במקום להזיז את כל הכסף ללוחמים, למפונים ולעסקים שקורסים. אין בושה".
