נציג משטרת ישראל טען היום (שלישי) כי מספרם של המבנים שנבנו במזרח בירת ישראל בניגוד לחוק הוא בגדר תעלומה. "לא ידוע לאף אחד המספר המדויק של הבנייה הבלתי-חוקית במזרח ירושלים", אמר ראש ענף שיטור ירושלים במשטרה סגן-ניצב דקר אשל בדיון דחוף שנערך הבוקר (שלישי) בוועדת הפנים של הכנסת בראשותו של ח"כ יעקב אשר. הוא הוסיף: "במשך השנים, משנת 1967 ועד שנות ה-2000, האכיפה הייתה חלשה מאוד".
הדיון בסוגיה הנפיצה, שעל כינוסו פורסם ב-ynet, התקיים ביוזמת ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי). הוא ציין כי ישנם כ-25 אלף מבנים בלתי-חוקיים בשכונות מזרח ירושלים. לדברי כהנא, ההשלכות כוללות הפסדים כספיים לעיריית ירושלים ומדינת ישראל בסך של יותר ממיליארד שקל בשנה.
מעבר לסיכונים ביטחוניים, כהנא הדגיש כי מדובר גם בפגיעה חמורה בתושבים עצמם: "אם תהיה רעידת אדמה, לא נוכל להסתכל על התושבים. הבעיה העיקרית היא שאין גוף אחד שיודע לאסוף את הנתונים ולנקוב במספר המבנים הבלתי-חוקיים. תופעת הבנייה הבלתי-חוקית במזרח ירושלים חותרת תחת ריבונותנו, פוגעת בשלטון החוק, ומסכנת את עתיד ירושלים כעיר מאוחדת וכבירת מדינת ישראל. מאז 1967, התופעה התרחבה בהיקפים בלתי נתפסים".
דאוד סיאם, מוכתר השכונה סילוואן שהשתתף בדיון ודיבר כנציג תושבי מזרח ירושלים, אמר: "המדינה צריכה לתת פתרונות ביחד עם ראש העיר משה ליאון. אני שמח שהתקיים דיון, ומחכה לשתף פעולה ביחד עם כלל התושבים בשכונות כדי שנוכל לראות תוצאות טובות".
חיים סילברשטיין, מייסד ויו"ר מרכז ירושלים למדיניות יישומית, הציג ממצאי מחקר שערך, ואמר כי באמצעות נתוני GIS - מערכת המיפוי של עיריית ירושלים - ניתן לראות גידול משמעותי במספר המבנים הבלתי-חוקיים במזרח ירושלים.
לדברי סילברשטייין, "מדי שנה נבנות כ-1,200 יחידות דיור בלתי-חוקיות. מדיניות העירייה לשטחים מעבר לגדר אינה קיימת - וזה מה שמוביל לכאוס ולפגיעה חמורה בתשתיות הציבוריות". הוא הוסיף כי הנזק הכלכלי המצטבר נאמד בעשרות מיליוני שקלים. סילברשטיין התייחס גם לכפר עקב: "בשנת 1967 הכפר כלל לא היה קיים, אך מאז הוא גדל משמעותית. בשנת 2005 השכונה יצאה מתחומי הגדר, ולכן הממשלה והמשטרה כלל לא נכנסות, מה שמוביל להאצה של בנייה בלתי חוקית".
עו"ד חיים נרגסי, סגן היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, ציין כי גם כאשר נבנים מבנים לא-חוקיים, התושבים נדרשים לשלם היטל השבחה. לדבריו, יש צורך במאמץ משמעותי להסדרת המקרקעין במזרח העיר, שכן הבעיה המרכזית היא היעדר תוכניות מתאר והסדרת טאבו.
"הסדרת המקרקעין תוכל לבצע מהפכה של ממש – גם לתושבים וגם לעירייה", אמר עו"ד נרגסי. "העירייה פועלת להגברת האכיפה בתוך תחומי הגדר, אך מחוץ לגדר המורכבות הופכת את הטיפול לבלתי-אפשרי כמעט ללא מעורבות ממשלתית ישירה". הוא הדגיש כי האכיפה במזרח ובמערב העיר נעשית בצורה מקצועית, וכי לאחר הריסת מבנים בלתי-חוקיים מוקמות תשתיות כמו בתי ספר וגני ילדים. עם זאת, נותר לדבריו מחסור במידע עדכני על היקף הבנייה הבלתי-חוקית, בעיקר בשל אכיפה דלה בשנים עברו.
רועי גולדשמידט, נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ציין כי בין השנים 2024-2019 ניתנו בירושלים כולה 1,340 צווי הריסה, 53% מהם במזרח העיר. גולדשמידט הדגיש כי בהיעדר נתונים באשר לשכיחות עבירות הבנייה במזרח העיר ובמערבה ולמידת חומרת העבירות, לא ניתן להסיק מהנתונים בצורה ברורה האם ישנה הלימה בין היקף העבירות להיקף האכיפה שלהן.
גולדשמידט הוסיף כי באותן חמש שנים מומשו בירושלים כולה 1,020 צווי הריסה, 60% מהם במזרח ירושלים. לדבריו, האכיפה כיום מתמקדת בעיקר במקרים שיש להם השפעה ציבורית. הוא הדגיש עוד בהתייחסו לתוכנית מתאר העיר, כי מספר החלקות במזרח העיר שהבעלות עליהן ידועה היא קטנה מאוד.
אבי כהן, מנהל רשות האכיפה במקרקעין, אמר כי הבעיה העיקרית היא שהמדינה לא החליטה אם באמת היא מתכוונת לכך שחלקים מירושלים הם בריבונות של ירושלים. לדבריו, יש שכונות שלמות שהן מסביב לגדר של ירושלים, ומי שנמצא שם זה רק הרשות לאכיפה במקרקעין והמשטרה. "אנחנו ממש לבד שם", אמר כהן. "בשנים האחרונות ישנו שיפור באכיפה, ואחוז הבנייה הבלתי-חוקית ירד משמעותית. אין כמעט צווים שאנו מוציאים שלא מיושמים. עם זאת, חוסר הכרעה ממשלתית לגבי אזורים במזרח העיר מקשה מאוד על המשילות בשטח וכמובן היעדר הסדר המקרקעין".
אביב טטרסקי מעמותת "עיר עמים" אמר כי "האכיפה ההרסנית הורסת חיים של מאות משפחות. מאז 'חוק קמיניץ', קצב הריסות הבנייה גדל פי ארבעה, אך במקביל אין מענה תכנוני הולם לתושבי מזרח ירושלים. אנשים נאלצים לבנות באופן בלתי-חוקי כי אין להם ברירה".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר אמר כי הוא יקיים דיון נוסף עם נתונים מפולחים ועדכניים יותר כדי לקדם פתרון לבעיה. "נשקול האם צריך להקים מינהלת אכיפה מיוחדת כדי להגיע לתוצאות טובות יותר".
