משפחות התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, וכן משפחתה של התצפיתנית נועה מרציאנו שנחטפה ונרצחה בשבי חמאס, נשאו אחר הצהריים (שלישי) הצהרה בסמוך לקריה בתל אביב. עדנה, אמא של שיראל מור, אמרה כי "אנחנו דורשים באופן ברור ומוחלט הקמה של ועדת חקירה ממלכתית, עוד היום".
משפחות התצפיתניות: "ועדת חקירה ממלכתית - עכשיו"
לדבריה, "קראנו לפורום שלהן 'הקול שלהן'. לזכר הקול שלהן שהושתק. אנחנו זועקים היום בשמן: לא נסכים למסמוס, לטאטוא, למילים גבוהות שלא באמת מובילות לשום מקום. גם לא נסכים שהתפטרויות ינקו את האחראים למחדל. הרי לא היה כאן אסון טבע. אלא מעשה ידי אדם. או אי-מעשה, מחדל שזועק לשמיים - של האנשים והנשים בתפקידים הכי חשובים בישראל. רק עם ועדת חקירה ממלכתית נוכל אנחנו, וכל עם ישראל, לקבל תשובות".
"אנחנו מבטיחים בשם הבנות שלנו שנפעל ונעשה כל מה שצריך כדי לחשוף את המחדלים שהובילו למותן", הוסיפה. "בשמן אנחנו דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית ומיצוי הדין עם כל האחראים. בשמן, אנחנו דורשים שהמחדלים במוצב נחל עוז, שהביאו למותן, ייחקרו באופן ספציפי בוועדת החקירה שתקום. מגיע לנו לדעת את האמת ולכל מדינת ישראל לדעת את האמת".
בהמשך דיבר דרור, אבא של שי אשרם. הוא הסביר כי "הבנות שלנו, החיילות החרוצות, המקצועיות והנחושות שילמו בחייהן על המחדל וההפקרה של 7 באוקטובר. אנחנו, המשפחות, שילמנו ועדיין משלמות את המחיר הבלתי נתפס של הזלזול וההשתקה, של הכאב והאובדן של הבנות שלנו, שעשו כל מה שהן יכולות, כל מה שלימדו אותן - במחויבות ובמסירות אדירה עד הרגע האחרון ממש - ולא היה מי שיציל אותן. במוצב של צה"ל, בשטח מדינת ישראל, היו ב-7 באוקטובר חיילות נטושות בלי יכולת להגן על עצמן. גיבורות שהופקרו".
לדברים הצטרף גם אייל, אביה של רוני אשל. הוא אמר כי "נחל עוז, המוצב שבו שירתו הבנות שלנו, הפך לסמל ההפקרה והמחדל של 7 באוקטובר. לא בכדי. תמונות הבנות שלנו המפוחדות במיגונית ילוו אותנו עד יומנו האחרון. קול הבנות שלנו בחמ"ל, המדווחות עד הרגע האחרון על המוות המתקרב, יהדהד בראשנו ובליבנו לתמיד. הבנות שלנו, חיילות צה"ל המסורות והנחושות שהבינו את האחריות שיש על הכתפיים והעיניים שלהן - ראו את הכל. עוד לפני 7 באוקטובר הן ראו, דיווחו, התריעו. עמדו על משמרתן ונפלו במשמרת הזו, כי זלזלו בהן. כי לא הקשיבו להן. כי לא הגנו עליהן. כי לא הצילו אותן. הכאב והזעם איחדו אותנו - משפחות שחרב עליהן עולמן - כי ממשלת ישראל וצה"ל הפקירו את הבנות שלהן למוות".
יגאל, אביה של הדר מרים כהן, שיתף: "אירועי הימים האחרונים, ובראשם שחרורו של מנהל בית החולים שיפא - טרוריסט שניהל מפקדת טרור במה שמכונה בטעות 'בית חולים' - ובנוסף אליו שחרור מחבלים נוספים, מחזירים אותנו ל-7 באוקטובר. הנה שוב: אף אחד לא יודע, שוב יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. הדרג הפוליטי והמדיני נאלם דום ומסיר אחריות, הדרג הביטחוני מסיר אחריות. לא למדנו כלום: המשך ההפקרות, המשך הניתוק, המשך חוסר ההבנה המוחלט של הדרג הפוליטי והמדיני והדרג הביטחוני והצבאי. מה קרה לנו כאן ב-7 לאוקטובר ומה ממשיך לקרות לכולנו מאז. הבנות שלנו הופקרו למותן. כולנו ממשיכים להיות מופקרים גם אחרי".
לאחר מכן אמר אביה של שירת ים כי "5 תצפיתניות, החברות של הבנות שלנו, מוחזקות עדיין בשבי החמאס: קרינה ארייב, נעמה לוי, לירי אלבג, אגם ברגר ודניאלה גלבוע. המינימום שהמדינה צריכה לעשות זה להחזיר אותן הביתה. אותן ואת כל החטופות והחטופים. בימים הקרובים אנחנו מתכוונים לנקוט בפעולות במרחב הציבורי, ולהיאבק עד שתוקם ועדת חקירה ממלכתית".
"5 תצפיתניות עדיין בשבי". סרטון חטיפתן
עדי, אמה של נועה מרציאנו, הבהירה כי "חשוב לנו להבהיר שאין כאן נקיטה של עמדה פוליטית. אנחנו דורשים צדק ואמת. ולזה אפשר להגיע רק עם פעילות של ועדת חקירה ממלכתית. מבחינתנו, אנחנו דורשים את המובן מאליו. לא ברור לנו למה המובן מאליו הוא לא מובן. במוצב נחל עוז נפלו ונחטפו חיילות שלא יכלו להגן על עצמן, כי מישהו החליט שהן לא צריכות נשק".
לדבריה, "הן נפלו ונחטפו כי לא רק שלא היה להן נשק, לאף אחד לא הייתה משימה להגן עליהן. חיילים גיבורים במוצב נלחמו עד הכדור האחרון וניהלו קרבות גבורה של ממש - עד שנפלו בעצמם. לאף אחד ואחת מאיתנו אין טענות אליהם. הם גיבורי ישראל שחירפו נפשם למען המדינה ולמען הבנות שלנו. הכשלים החמורים בדרגת הפיקוד הבכיר, במדיניות הביטחון ובתפיסת ההגנה - הם שהובילו בסופו של יום לתוצאה הבלתי נסבלת הזו. את זה צריך לחקור. עכשיו. את זה צריך לשים בקדמת החקירה. למען הבנות שלנו. למען כל התצפיתניות של היום ומחר".
אבי, אבא של נועה מרציאנו, סיכם: "הגענו לכאן בשם ההפקרות שהתחילה לפני 7 באוקטובר בכך שלא הקשיבו לבנות שלנו. לא שמעו את הצעקה שלהן. הן דיווחו, הן אמרו, ולא הקשיבו להן. הן היו שם מופקרות כשאף אחד לא בא להצילן ולשמור עליהן. הן היו שם 6 שעות בחמ"ל ואף אחד לא ניגש לעזור להן. החברות של הבנות שלנו שנמצאות בעזה ואף אחד לא בא להצילן אותן. אנו זועקים אליכם זעקת אמת: בבקשה תוציאו אותן מהשבי! אנו מבקשים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו".
