בשנות השישים והשבעים, כשהמוסד רדף אחרי פושעי מלחמה נאצים, קיבל כל אחד מהם שם קוד משלו. במוסד הקפידו לבחור לנאצים שמות קוד מתאימים למושא המרדף. לנאצים כולם קראו "צפעונים", כלשון הרבים של הנחש הארסי, ולצוררים עצמם הדביקו כינויים כמו "שחפת", "אשמדאי", "חולירע", "שחיק-עצמות" וכן הלאה. את אייכמן כינו "הדיבוק". את אשתו של אייכמן, שסבלה מעודף משקל, כינו "החבית".
עם השנים טענו בארגוני הסוד והסתר שהמחשב הוא זה שממציא - באופן אקראי - את הכינויים למטרות, ולמבצעים החשאים. כל זאת כדי שלא ניתן יהיה לדעת מי המחבל שעומד מאחורי הכינוי, שהרי זו בדיוק המטרה של השימוש בכינויים.
סינוואר יורד למסתור לפני הטבח
(צילום: דובר צה"ל )
לא היה זה מחשב שבחר את הכינוי של אדריכל 7 באוקטובר יחיא סינוואר - "חיה מסנוורת". הדמיון של המילים "סינוואר" ו"מסנוורת", והדה-הומניזציה שיש במילה "חיה" יכולים ללמד במי מדובר - גם למי שאינו "מומחה" בפענוח צפנים.
בחמישי בבוקר, בהודעות הראשונות שהועברו למטה הכללי על חיסול סינוואר, נאמר: "אמש בהתקלות חט' 828 בתל א-סולטאן חוסלו שני מחבלים (שלישי ברח או נקבר תחת ההריסות). אחת הגופות דומה (מאוד) לחיה מסנוורת". העדכונים נוסחו בזהירות ראויה, רק על סמך השוואה בין מראה הפנים המוכר למראה הגופה שנמצאה בבית בתל א-סולטאן.
עכשיו, כששם הקוד כבר לא רלוונטי, הניסיון לברר מי המציא כינוי סודי כל כך סמלי אבל גם כל כך לא סודי, עלה בתוהו. מאידך, כל הגורמים הרלוונטיים, ואף כאלה שאינם כל כך רלוונטיים, היו נדיבים מאוד במידע על רגעיה האחרונים של "החיה", ובעיקר על רגעי הסיום של המצוד אחריה. המידע מציג את החיסול כאירוע כמעט מקרי, אגבי.
הכישלון יתום ולהצלחה אבות רבים, או במקרה הזה, ציידים. סינוואר חוסל "במקרה", אך הסיטואציה שבה היה נובעת מפעולות רבות של צה"ל וקהילת המודיעין, שעקבו אחריו ו"סגרו עליו". הנה מה שידוע עד עתה על המסלול שסינוואר עשה, על המרדף אחריו, ועל סופו:
במערכת הביטחון והמודיעין, ובצדק, מתעקשים שמותו היה תוצאה של "הפתעה מצבית" (כחלק מהסיטואציה שהוא נקלע אליה) ולא "הפתעה בסיסית" (אירוע שבו הוא נהרג באזור שאינו תואם את המודיעין שהיה עליו).
מאז 7 באוקטובר סינוואר שהה בעיקר במנהרות התת-קרקעיות של רצועת עזה - מערכת מנהרות שהפתיעה את המודיעין הישראלי בגודלה, באיכותה ובתחכום שלה. באיחור גדול הבינו בישראל שלחמאס יש מנהרות באורך כולל של כ-700 ק"מ, ולא 150 כפי שסברו תחילה, וכי מדובר במערכת שניתן להיכנס אליה בצד אחד - ולצאת מכל צד אחר.
תיעוד מחיסולו של סינוואר
(צילום: דובר צה"ל )
בשבועות הראשונים היה סינוואר בעיר עזה. ב-10 באוקטובר הציגו במודיעין סרטון של סינוואר מ-10 באוקטובר, שם נראה ממלט את משפחתו למקום מקלט חדש, דרך המנהרות. בסרטון, שנמצא על כרטיס זיכרון במצלמת אבטחה שהותקנה באחת המנהרות, רואים דלת מיוחדת שנפתחת כדי לאפשר את המעבר שלו. זו אחת מדלתות הבידול המיוחדות, שמאפשרות רק לבכירים לעבור הלאה במנהרות ועוצרות את הזוטרים יותר, אלו שאין להם את "מפתח הקסמים".
על-פי מידע שלא מוצלב לגמרי, בימים האחרונים בעיר עזה שהה סינוואר במתחם של חמאס מתחת לבית החולים שיפא ומשם נדד הלאה, למחנות המרכז ולמערך המנהרות העצום שמתחת לחאן יונס (157 ק"מ) לפי הערכה בישראל. הוא היה שם עם משפחתו, מוקף בשומרי ראש ומצויד במסך פלזמה שבו צפה מדי ערב בחדשות בערוצי הטלוויזיה בישראל. ב-31 בינואר פשטו כוחות קומנדו מיוחדים על המתחם אך סינוואר, שהשאיר מאחוריו מיליוני שקלים במזומן, נמלט כמה ימים קודם לכן.
בשב"כ הוקמה יחידה מיוחדת, ניל"י, שמטרתה להרוג את בכירי החמאס. צוותים מיוחדים של אמ"ן, ממבחר יחידות, הוכנסו לתוך מערך המודיעין והמבצעים של השב"כ, כדי שהמצוד אחרי המרצחים יהיה משוכלל, מהיר, יעיל וקטלני. כשסינוואר הסתתר במערך המנהרות בחאן יונס ישראל חשה שהיא קרובה מאוד להשיגו, ואף אוספת מידע כי סינוואר, בניגוד לכל הפרסומים השגויים והמגמתיים, לא מקיף את עצמו במעגל ממולכד של חטופים. הם בכלל נמצאים במנהרה אחרת, מאות מטרים משם.
גורם ביטחוני שחזר את אותם הימים, שבסופם לא הצליחה ישראל להגיע לסינוואר: "עולים על עקבותיו בחאן יונס. סוגרים בזהירות בכדי לא לפגוע בחטופים. מרגישים שקרובים אליו, עובדים בתוך המנהרות ומצליבים מידע מחקירות וממבצעים. ואז: הדלפה לתקשורת שאנחנו מעליו ואכן מגיעים לחדר שהיה בו, שעות או מספר ימים לפני שנמלט".
הביקורת של אותו גורם ביטחוני על ההדלפה לתקשורת מתייחסת לנאומים והצהרות שנתנו בכירים ישראלים בחודש שלפני הפשיטה. הם אמרו אז כי סינוואר שומע את ה-D-9 מעל ראשו, ורואה בטלוויזיה הישראלית את ההצהרות על המצוד אחריו.
מכלל המידע שנאסף על-ידי גורמי המודיעין האמריקנים והישראלים עולה כי לפחות בחצי השנה הראשונה למלחמה סינוואר פיקד על חמאס, תוך שהוא ממשיך לשהות במנהרות ביחד עם בני משפחתו. בכיר קטארי הבקיא בענייני המשא ומתן ובקשר בין הממשלה הקטארית להנהגת חמאס אמר כי לרוב לא התקיים קשר ישיר עם סינוואר, אך היו מספר פעמים בהן הוא שוחח בטלפון עימה או עם ראשי הלשכה המדינית.
ברוב הפעמים הקשר עבד כך: ראש ממשלת קטאר השייח מוחמד אל תאני, היה נפגש עם ראשי החמאס (בעיקר עם איסמעיל הנייה וחליל אל חיה), שהיו מתקשרים לרוחי מושתהא - סגנו של סינוואר ביחידה לביטחון פנים של חמאס בשנות השמונים, שנשפט למאסר וישב עם סינוואר באותו תא בכלא במשך שני עשורים. הם היו מעבירים למושתהא את המסרים מצוות המשא ומתן. מושתהא היה מעביר את ההודעות לסינוואר, מקבל ממנו הוראות להמשך, וחוזר חלילה.
הגורם הביטחוני אמר כי אחרי הבריחה מהמנהרה בחאן יונס סינוואר "התחיל במילוט למערב חאן יונס. השב"כ כיוון את התמרון לשם. מגיעים לתוואי תת-קרקעי חשוד שסינוואר השתמש בו, ומבינים שפניו לרפיח". לפי תחקיר הניו יורק טיימס (שגם הח"מ היה שותף בו), במשך רוב הקיץ היה קשה להתחקות אחר המסלול של סינוואר. גורמים אמריקנים וישראלים אמרו לטיימס כי סינוואר נמנע משימוש באמצעים אלקטרוניים. במשך זמן רב היה ידוע רק שהוא נע בין הערים רפיח וחאן ויונס, ושומר על קשר עם פעילי חמאס באמצעות שליחים.
לצד שיתוף הפעולה המודיעיני, מתאר הגורם הביטחוני גם חילוקי דעות בין ישראל לארה"ב. "האמריקנים מגיעים לישראל לנסות למנוע כניסה לרפיח. השב"כ מסביר להם שהבכירים שם, ושאם לא ניכנס לרפיח - לא נחסלם ולא נגיע לעולם לעסקה. הם משתכנעים". אחרי שצה"ל מכניע גדודים של חמאס, במודיעין אוספים מידע כי "חיה מסנוורת" עושה "מאמץ להגיע לתל א-סולטאן". הגורם הביטחוני אומר כי "הדרישה של שב"כ מפיקוד דרום הייתה כיתור של תל א-סולטאן, ועבודה במנהרות עם אורך רוח. ממפים מנהרה-מנהרה והפעילים מתחילים לברוח".
לפי תחקיר הטיימס, באוגוסט נאספו עוד ועוד קטעי מודיעין ועדויות נסיבתיות לכך שסינוואר עשוי להיות בשכונת תל א-סולטאן ברפיח. קציני מודיעין צפו באנשים מסתובבים בפנים מכוסות, שלעיתים היו מלווים בשומרים. הם האמינו שייתכן שמדובר בבכירי חמאס - או בחטופים. ב-27 באוגוסט אותר באזור החטוף פרחאן קאדי. הכוחות חילצו אותו, והמשיכו לחפש את סינוואר.
ב-31 באוגוסט איתר צה"ל את גופותיהם של שישה חטופים שנרצחו, אחרי שהחוטפים שלהם האמינו שהכוחות שהיו באזור הגיעו לחלצם. באותו מתחם - אך במרחק של כמה מאות מטרים משם - אותרה דגימת שתן. לאחר בדיקה התברר שסינוואר היה במקום (הבדיקה מתבססת על הדגימה שנלקחה מסינוואר כשהיה בכלא בישראל).
לישראל אין שום מידע שקושר את סינוואר להחלטה לרצוח את ששת החטופים בסוף אוגוסט. בכל מקרה, בגלל שסינוואר נעלם לחלוטין מהמכ"ם המודיעיני, בשב"כ ובאמ"ן היו שסברו כי יש סיכוי שהוא נהרג באחת מהתקיפות של תל א-סולטאן שנועדו ברובן לפגוע בו.
7 צפייה בגלריה
ששת החטופים שנרצחו: הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו. מימין למטה: אלמוג סרוסי, כרמל גת, אלכס לובנוב
(צילום: באדיבות אלבום משפחתי, AP )
ב-29 בספטמבר, לפי תחקיר הטיימס, שלח חמאס בעזה מסר למנהיגים של הארגון בקטאר, שבו נאמר כי ההנהגה ברצועה מחויבת להצעת הפסקת האש וחילופי החטופים והאסירים שהגישה קטאר ב-3 ביולי. גורמי מודיעין בישראל סברו כי זהו מסר של סינוואר, שהועבר ממנו לקטאר, וראו בכך אות חיים. בדיעבד מדובר, ככל הנראה, במסר האחרון שהעביר סינוואר לאנשיו לפני שחוסל.
לפי הגורם הביטחוני, אחרי מציאת גופותיהם של ששת הנרצחים, והממצאים שמעידים שסינוואר שהה בסמוך, השב"כ דרש להישאר באזור רפיח ולבצע מארבים באזור חאן יונס - עיר הולדתו של סינוואר. לבסוף מנהיג חמאס בעזה "עשה טעות ונפל במלכודת". יש מי שמשוכנע של"טעות" של סינוואר אחראי אמ"ן - שהתעקש להשאיר כוחות שיסגרו באופן הרמטי את מרחב תל א-סולטאן, ואלה לא אפשרו לסינוואר לברוח מרפיח לחאן יונס.
לא ברור גם מה הביא את סינוואר לעלות מעל פני הקרקע. לפני כחצי שנה, אחרי תהליך למידה ארוך, הבינו בישראל כי כל פעילי חמאס ששוהים במנהרות - אפילו מנהיגי הארגון - חייבים מדי פעם להימלט מהתנאים הקלסטרופוביים והחשוכים ולשאוף אוויר צח. כמו סינוואר, גם מוחמד דף לא חוסל במנהרה אלא על פני הקרקע. ייתכן שאותה טעות היא ההחלטה לצאת מהמנהרות.
גורם מודיעיני בכיר סבור שסינוואר בכלל "התחכם", ידע שמחפשים אותו מתחת לאדמה - והחליט להתחבא באחד מאינספור הבניינים בתל א-סולטאן, שזהים זה לזה. אפשרות נוספת לטעות של סינוואר היא שבשבועות האחרונים הגבירה ישראל את המארבים והגדילה את המאמצים לפנות את המנהרות הרבות באזור רפיח. הצבא, כך לפי תחקיר הטיימס, אף הזריק לחלקן גז סמיך כדי להבריח את מחבלי חמאס החוצה.
כך או כך, בסוף סינוואר יצא מהמנהרות, ללא ליווי מתאים למנהיג חמאס בעזה ומבלי לבדוק לעומק את המצב באזור. כל אלו הם תוצאה של מאמץ ישראלי נמשך להצר את צעדיו. סביר להניח שסינוואר לא תיאר לעצמו שכך יסיים את חייו.
כצפוי, קצינים ובכירים ביטחוניים אחרים מיהרו להגיע לזירת החיסול ולהצטלם בקרבת המקום שבו חוסל סינוואר. עבורם ועבור מערכת הביטחון, הציבור בישראל, המוני הקורבנות של סינוואר ובני משפחותיהם, מדובר בסגירת מעגל.
חוץ מראש אמ"ן חליוה, כל ראשי מערכות הביטחון והמודיעין שהיו בתפקיד ב-7 באוקטובר החליטו להישאר בתפקיד. כעת מוטלת עליהם האחריות שישראל תצליח לתרגם את ההצלחות בשטח - הרשומות גם על שמם - למהלך הבא בהיסטוריה הישראלית.
