19 הרקטות ששוגרו אתמול (שישי) משטח לבנון בידי חיזבאללה, היו המשכה של השתלשלות אירועים שהחלה עוד במבצע "שומר החומות", בעיצומה של הלחימה בעזה. לאורך שלושה חודשים מתחמם הגבול הצפוני של ישראל. מירי רקטות של גורמים פלסטיניים לעבר הים, דרך העימותים בגבול ומותו של לבנוני מירי צה"ל - ועד אזעקות בקריית שמונה, בקריות ובשלומי: כך נראית השתלשלות האירועים בצפון.
13 במאי – שלוש רקטות מלבנון מתפוצצות בים
שלוש רקטות נורו משטח לבנון אל הגליל המערבי ביומו השלישי של מבצע "שומר החומות", אולם הן התפוצצו בים. בגליל המערבי שמעו פיצוצים, אבל אזעקה לא הופעלה. גורם פלסטיני אמר בהמשך לעיתון הלבנוני "א-נהאר" כי ארגונים פלסטיניים עמדו מאחורי השיגור. "הם רצו להעביר מסר שההתנגדות היא אחת - בלבנון ובפלסטין", ציין הגורם אז.
בלבנון דיווחו כי כוחות הביטחון תפסו את משגרי הרקטות בעיר צור, סמוך למקום השיגור במחנה הפליטים הפלסטיני רשידיה שמדרום לעיר הלבנונית.
14 במאי – רקטות מסוריה, בעיצומה של הלחימה
יום לאחר השיגורים מלבנון, וכשהלחימה מול חמאס בעזה נמצאת בעיצומה במסגרת מבצע "שומר החומות", שלוש רקטות משוגרות מסוריה לישראל. שתיים מהן מתפוצצות בדרום רמת הגולן. אזעקה שוב לא הופעלה, משום שהרקטות לא כוונו לריכוזי אוכלוסייה - אלא לשטחים פתוחים.
14 במאי – עימותים בגבול, לבנוני ניסה לחדור – ונהרג
במקביל למה שהסתמן כירי הזדהות עם הפלגים הפלסטיניים הנלחמים עם ישראל בעזה, בגבול לבנון נרשמו במהלך מבצע שומר החומות כמה וכמה הפגנות ועימותים בקרבת הגבול. בעימותים בגדר הגבול סמוך למטולה נרשמה תקרית חריגה, שבמסגרתה צעיר לבנוני, מוחמד טחאן בן ה-21, נורה מאש צה"ל כאשר ניסה לחצות את הגבול. כוחות הצבא ירו בין היתר פגזי טנקים במטרה להדוף את הלבנונים, שאחדים מהם אף פרצו לצד הישראלי. אותו טחאן נפצע באותם אירועים, ומותו נקבע שעות לאחר מכן.
בהמשך חיזבאללה פרש עליו את חסותו – ובמטח אתמול לישראל נטען כי ביצעה אותו חוליה שקרויה גם על שמו (ועל שם של פעיל אחר שנהרג במתקפה שיוחסה לישראל בסוריה בשנה שעברה).
18 במאי – שוב ירי מלבנון, כל הרקטות מחטיאות
שש רקטות נורו בשעת ערב סמוך ל-23:15 לעבר ישראל, אך כולן התפוצצו בצד הלבנוני של הגבול. אזעקה הופעלה בקיבוץ משגב עם שבגליל המערבי. צה"ל הגיב אז בירי פגזים לעבר מקור השיגור ופצצות תאורה נורו במרחב.
כתב רשת "אל מנאר" בדרום לבנון דיווח כי הרקטות שוגרו מאזור כפר שובא (חוות שבעא). הוא טען כי שלוש נפלו בשטח לבנון ואחת אחרת התפוצצה במקום לא ידוע. בתגובה לרקטות, כך הוא אמר, ירה צה"ל 15 פגזי ארטילריה, שני פגזים מטנק מרכבה, ופצצות תאורה.
19 במאי – שיגורים מלבנון לגליל ולקריות, צה"ל משיב אש
ארבע רקטות שוגרו בשעת צהריים מדרום לבנון לעבר שטח ישראל. כיפת ברזל יירטה את אחת מהן, אחת נוספת התפוצצה בשטח פתוח בשפרעם ועוד שתיים התפוצצו בים. במהלך האירוע אישה לקתה בלבה ומצבה הוגדר קשה. בכמה ערים בצפון ובהן חיפה, הקריות ועכו נפתחו המקלטים הציבוריים, אולם בצה"ל הדגישו אז כי השגרה בצפון נמשכת.
בתגובה לשיגורים, תקפו כוחות ארטילריים של צה"ל ב-16 פגזים מטרות בשטח לבנון. פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי העריך אז שמי שירה את רקטות הגראד הם ארגונים פלסטיניים מדרום לבנון.
20 ביולי – אחרי שקט של חודשיים בגזרה, שוב רקטות מלבנון – לפני ביקור של בנט בצפון
כחודשיים אחרי הירי במבצע "שומר החומות", ולראשונה מאז כניסתו של בנט ללשכת ראש הממשלה, שתי רקטות שוגרו מלבנון לשטח ישראל בשעת לילה. אחת מהן יורטה והשנייה נפלה בשטח פתוח. אל ירי הרקטות התלוו אזעקות בראש הנקרה, בשלומי ובשורת קיבוצים ומושבים באזור. גם אז העריכו בצה"ל כי גורמים פלסטינים היו אחראים לירי הרקטות, ובתגובה ירו תותחים של צה"ל פגזים לעבר דרום לבנון.
שעות ספורות אחרי הירי הודיע צבא לבנון ששלושה כני שיגור של רקטות מסוג גראד 122 מ"מ זוהו באזור אל-קלילה שמדרום לעיר צור. באחד מהכנים הייתה רקטה נוספת שהייתה מוכנה לשיגור, והיא פורקה על-ידי אנשי הצבא הלבנוני.
20 ביולי – בנט לא מוותר על הביקור, ומכריז: "לא נקבל זליגה של המצב בלבנון לתוך ישראל"
שעות אחרי הירי מלבנון אל הגליל, ראש הממשלה נפתלי בנט הגיע לביקור בעיר מעלות-תרשיחא, והתייחס לירי. "אני אומר זאת בצורה חדה וברורה: לא נאפשר פגיעה בריבונות ישראל ובביטחון ישראל. מי שינסה לפגוע בנו - ישלם מחיר כואב", אמר בנט.
הוא הוסיף: "לבנון נמצאת על סף קריסה כמו כל מדינה שאיראן מתבססת בה. אזרחי לבנון נלקחו כבני ערובה של חמינאי ונסראללה לטובת אינטרסים איראניים. זה מצער, אבל לא נקבל זליגה של המצב בלבנון לתוך ישראל".
4 באוגוסט – שלוש רקטות משוגרות מלבנון, שתיים מהן מתפוצצות בישראל
שלוש רקטות נורו מדרום לבנון לעבר שטח ישראל, שוב בשעת צהריים, והפתיעו את תושבי הגליל. אחת מהן התפוצצה בשטח לבנון, בעוד שתיים אחרות התפוצצו בישראל. בזירת אחת הנפילות, ליד קריית שמונה, אף פרצה שריפה. ארבעה בני אדם לקו בחרדה, אולם לא היו נפגעים. בצה"ל העריכו כי חוליה ששייכת לפלג פלסטיני הייתה האחראית לירי.
מיד לאחר מכן, תקפו כוחות ארטילריים של צה"ל בשטח לבנון. בתום התייעצות ביטחונית הוחלט להגיב שוב, הפעם בירי תותחים לאורך כל גבול לבנון.
5 באוגוסט – לראשונה זה שנים, צה"ל תוקף מהאוויר בלבנון
בתגובה לירי הרקטות לעבר קריית שמונה, חיל האוויר תקף כמה יעדים בדרום לבנון, באזור מארג' עיון. זו הייתה הפעם הראשונה זה שנים שמטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי תקפו בדרום לבנון.
באופן מכוון, צה"ל נמנע מתקיפת יעדי חיזבאללה, ומסר כי הופצצו תשתית טרור ומרחבים שמהם שוגרו הרקטות לעבר העיר הצפונית שעות לפני כן.
6 באוגוסט – חיזבאללה משגר 19 רקטות לשטח ישראל
ארגון הטרור השיעי שיגר 19 רקטות מדרום לבנון לאזור גזרת הר דב, שבמשולש הגבולות עם לבנון וסוריה. מערכת כיפת ברזל יירטה את רוב הרקטות שנורו, בעוד כמה מהן נפלו בשטחים פתוחים מבלי לגרום לנפגעים או נזק. בתגובה, ירה צה"ל פגזים לעבר מקורות שיגור הרקטות.
בהודעת חיזבאללה, שבמסגרתה לקח הארגון אחריות על הירי, נכתב כי הרקטות שוגרו לעבר ישראל בתגובה לתקיפות חיל האוויר בדרום לבנון. גורמים בישראל אמרו שבמערכת הביטחון לא הופתעו מהמטח, אף שבחיזבאללה, לדבריהם, בחרו תחילה שלא להתערב – ובהמשך שינו את עמדתם.