התקיפות הישראליות ברחבי לבנון כמעט שלא פסקו לרגע בימים האחרונים - ביום ובלילה. מדובר בתקיפות בדרום לבנון, בכפרים ובעיירות הגובלים עם ישראל, באזורי צור וצידון וגם באזור המזרחי של לבנון, אל-בקאע ובכפרי האזור. בנוסף בוצעו גם תקיפות בודדות באזורים אחרים, מרוחקים ועמוקים יותר בתוך שטח לבנון, באזור אל-בקאע הצפוני, באזור ג'ביל שמצפון לביירות ובאזור הר הלבנון - שאליו נמלטו תושבים רבים עקב גלי התקיפות בדרום המדינה. לפי דיווח הבוקר (יום חמישי) בסקיי ניוז בערבית, רק אתמול נרשמו 81 הרוגים נוספים מהתקיפות.
תקיפה באזור ביירות
למרות העלייה במספר התקיפות, חיזבאללה כמעט שאינו מפרסם בצורה רשמית בימים האחרונים שמות של פעילים שחוסלו משורותיו. אין להסיק מכך שלא נהרגו מחבלי חיזבאללה - בדיוק ההיפך: נראה כי הכאוס הגדול השורר בארגון הטרור והפגיעה המשמעותית בו היא שעצרה את הדיווחים המסודרים שלו. הערוצים הלבנוניים משדרים בימים האחרונים בלי הפסקה תמונות וסרטונים מנזקי התקיפות בעיירות השונות בלבנון, שבהם ניתן לראות בתים ומבנים השייכים לפעילי חיזבאללה וכאלה ששימשו את ארגון הטרור כשהם הרוסים לחלוטין, רכבים מכוסים באבק ותכולות של בתים מפוזרות לכל עבר.
עם תחילת השיח היום על הפסקת אש זמנית בלבנון, החל סיקור נרחב של המשא ומתן גם בתקשורת הלבנונית והערבית, לצד המשך סיקור גלי התקיפות החדשים ודיווח על עוד הרוגים ונפגעים. חיזבאללה מצידו לא מוכן לוותר ולהסכים להפרדת החזית הלבנונית מהחזית בעזה. מזכ"ל ארגון הטרור חסן נסראללה חוזר בנאומיו שוב ושוב בחודשים האחרונים על כך שלא משנה מה יהיו הנזקים והאבידות, הארגון לא יחזור בו.
במקביל, גורמים ממשלתיים לבנוניים אמרו לעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי "קיימת אופטימיות לגבי הגעה להסכם על הפסקת אש זמנית, אבל אנחנו מחכים שזה יקרה. כל דבר אפשרי עם הישראלים". עוד מסרו הגורמים: "ראש הממשלה נג'יב מיקאתי מגביר את הפעילות הבינלאומית שלו כדי להפעיל לחץ על ישראל לעצור את התקיפות, וכדי לאשר שלבנון לא רוצה מלחמה. התנועה היא אינטנסיבית וחיובית. יש לעצור את הפעולות ואת הירי לפרק זמן מסוים שבמהלכו ניתן יהיה לקיים דיונים פוליטיים, כדי להבין את עתיד השלב הבא".
בסקיי ניוז בערבית פורסם ממקורות המכירים את המשא ומתן כי "יש רעיונות ודיונים, אך אין תוצאה עד כה". נמסר כי יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי מייעץ לחיזבאללה, אך הודגש כי אי אפשר ללחוץ על ארגון הטרור, ששומר על עמדתו. "אין גורם לבנוני שיכול ללחוץ על חיזבאללה", מסרו המקורות. לטענתם, "ישראל רוצה להשיג ניצחון בתקיפות נגד לבנון ולהכריז על שבירת הבסיס ההיררכי של חיזבאללה". דובר משרד החוץ של קטאר, מאג'ד אל-אנסארי, אמר היום: "עדיין אין נתיב גישור רשמי שפועל להפסקת אש בלבנון. לא ידוע לנו על קשר ישיר בין הצעת הפסקת האש ל-21 יום בלבנון לבין הצעת הפסקת האש בעזה".
"אווירת המלחמה קיימת גם בביירות"
הרשתות הלבנוניות עוקבות בימים האחרונים גם אחר מסע העקורים צפונה – לערים בטוחות יותר. לפי דיווח לבנוני הבוקר, יו"ר ועדת החירום בלבנון, השר נאסר יאסין, מסר כי מספר העקורים נע בין 150 ל-200 אלף, אך נראה כי גם את מספרי העקורים עדיין קשה לקבוע סופית, שכן רבים נמלטו לחברים ולקרובי משפחה ולא כולם נרשמו בצורה מסודרת. שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו-חביב, אמר שלשום כי "מספר העקורים לפני התקיפות הישראליות הסתכם ב-110 אלף. עכשיו מספרם עשוי להתקרב לחצי מיליון".
לפי כתבה שפורסמה הבוקר בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר", המזוהה עם חיזבאללה, בחלק ממקלטי העקורים יש מחסור בציוד בסיסי כמו מזרנים ושמיכות, ונראה כי על אף שעלו טענות בלבנון כי המדינה מוכנה להתרחבות המלחמה, לא נערכו בה לקבל מספר כה גדול של אנשים בזמן כה קצר.
העיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית, פרסם אמש כתבה על הקושי של העקורים בלבנון למצוא דירות במחירים סבירים, ועל הלבנונים שפתחו את בתיהם עבור עקורים, בין אם בתשלום או בחינם. אחד המרואיינים, אמג'ד (שם בדוי), סיפר לעיתון כי עבר לגור עם משפחתו, ואת ביתו שבאזור מאר אליאס בביירות השכיר למשפחה עקורה במחיר "מקובל מאוד". הוא סיפר כי ביקש שכר דירה של 800 דולר לחודש עבור דירה מאובזרת של 150 מ"ר. אמג'ד אמר כי עשה זאת גם כדי להרוויח כלכלית, אבל גם כדי לסייע למשפחות עקורים.
"חבר שלי מא-נבטיה דיבר איתי. הוא לא ידע לאן ללכת עם המשפחה שלו, אז הצעתי לו את הבית שלי במחיר שהוא יכול לעמוד בו ויעזור לי כלכלית", סיפר אמג'ד. כשנשאל מה יעשה אם המלחמה תימשך זמן רב, הוא ענה כי הוא "לא חושב שהעניין יימשך יותר מחודש-חודשיים", אך הודה כי אם המלחמה תתארך, חברו יצטרך לחפש בית אחר.
אחרים פתחו את בתיהם בחינם. מונא בזרי סאלם פתחה את ביתה של אימה כדי לקלוט משפחה עקורה מאזור אל-ראזיה, וסיפרה כי התקשרה ביום שני לכל מכריה באזורים המסוכנים והבהירה: "הבתים שלנו פתוחים בפניכם בכל זמן". היא אמרה: "אנשים עזבו את בתיהם ולא ידעו לאן ללכת. חברה ביקשה ממני ברגע האחרון להישאר בבית של אמא שלי יום אחד, אבל התעקשתי שהם יישארו. כל מה שאנחנו יכולים להציע עכשיו זה לעזור לעקורים, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות".
פריאל מהסן (58), תושבת הכפר סדיקין שבדרום לבנון, סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס כי שבה להביא את חפציה לאחר שפינתה מהמקום את משפחתה, אך כשהגיעה לכפר בוצעה בקרבתו תקיפה ישראלית. מהסן, ששוהה כעת במחסה בביירות, סיפרה כי הכפר אמנם ספג תקיפות מאז 7 באוקטובר, אך איש לא היה מוכן להסלמה החדה: "כולם נמלטו במהירות. אני לא נכנסת לפאניקה בקלות, אז עזרתי לשכנים שלי לצאת מהכפר, ואז חזרתי ועזרתי למשפחתי", סיפרה. "טיל נפל לפניי. הייתי בהלם. לא יכולתי לראות או לשמוע אחר כך. היה אבק בכל מקום, אז נסעתי במהירות".
מהסן, שברחה מהכפר עם בתה ונכדיה, שוהה לפי הדיווח באותו מקום שבו מצאה מחסה במהלך מלחמת לבנון השנייה. "עכשיו המצב קשה הרבה יותר", סיפרה. עקורה נוספת מהדרום, סועאד מהדי (63), אמרה כי "התקיפות התקרבו אלינו, ראינו את המטוסים בשמיים ופחדנו. לקחתי איתי בגדים ותרופות, דברים בסיסיים. אף אחד כבר לא דאג לבית". היא הוסיפה כי "הפקקים היו איומים, זה היה ממש קשה. התקדמנו מעט ואז עצרנו. היו תקיפות פה ושם עד שהגענו לביירות בערב, אבל גם כאן יש אווירת מלחמה".
