העימות הגדול הבא בין הממשלה לבית המשפט העליון: הבחירות לכנסת יתקיימו רק בעוד כחודשיים וחצי, ורק לאחר מכן תורכב הממשלה הבאה, אולם כבר עכשיו מסתמן כי כהונתה תעמוד בסימן המתיחות ההולכת וגוברת בין הרשות המבצעת לרשות השופטת – וכי אחד הנושאים שבמוקד צפוי להיות הקרב על "שיטת הסניוריטי" בבית המשפט העליון.
שיטת הסניוריטי היא נוהג שקיים מאז קום המדינה, ולפיו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון נבחר השופט הוותיק ביותר מבין שופטי העליון. בשל כך לא מתקיים הליך בחירה המתייחס לכישוריהם של השופטים או להיסטוריה המקצועית שלהם. המשמעות, הלכה למעשה, היא שכבר ברגע שבו נבחר שופט עליון לתפקיד הוא יכול לדעת אם טרם פרישתו בגיל 70 יזכה להיות המועמד הוותיק ביותר מבין השופטים בעת פרישתו של הנשיא המכהן, בהינתן שלא יהיו פרישות מוקדמות מפתיעות.
הנשיאה הנוכחית של העליון, אסתר חיות, צפויה לפרוש מהתפקיד באוקטובר 2023, כלומר בעוד כשנה וחודשיים. מי שהיה אמור להחליפה הוא השופט עוזי פוגלמן, אולם הוא בחר שלא לממש את זכותו לתפקיד, משום שבעת כניסתו הצפויה אליו הייתה נותרת לו רק כשנה עד פרישתו. מי שצפוי להיכנס לנעליה של חיות הוא השופט יצחק עמית.
העובדה שעמית מזוהה כשופט ליברל, שלא נמנה עם הזרם שנחשב לשמרני בבית המשפט העליון, היא רק חלק מהסיבות לכך שבמפלגות הימין השונות צפויים להרים מחדש את דגל ההתנגדות לשיטת הסניוריטי, בניסיון לבטלה. לפי כל ההערכות, הממשלה הבאה תכלול לכל הפחות נציגות מכובדת של נבחרי ציבור מהימין, ואולי אף תהיה ממשלה צרה על טהרת הימין.
כבר בטרם מינויה של חיות לתפקיד הנשיאה, לאחר פרישתה של קודמתה מרים נאור ז"ל, סירבה שרת המשפטים דאז איילת שקד לאשר את המינוי בטענה שיש לבחון מחדש את שיטת הסניוריטי. לבסוף נסוגה שקד ותמכה במינוי לאחר שהבינה כי אינה זוכה לתמיכה פוליטית פומבית בצעד שכזה, שנתפס כמתקפה על מערכת המשפט. שופטי העליון, כמו גם הרוב הגדול של הצמרת המשפטית בכללה, מתנגדים לשינוי השיטה, בטענה שבחירת נשיא או נשיאה על פי אמות מידה אחרות תוביל לפוליטיזציה של השיפוט ולתחרות מיותרת בין שופטי העליון.
היוזמה של ח"כ רוטמן
כעת, לקראת הבחירות לכנסת הבאה, נראה שהסערה סביב שיטת הסניוריטי צפויה לחזור – ובגדול. מי שמצהיר כבר עכשיו על כוונתו לפעול למען ביטולה הוא חבר הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית, שמתכנן להעלות את הנושא בוועדה לאחר הבחירות.
"שיטת הסניוריטי חייבת לעבור מהעולם", אומר רוטמן. "אין שום סיבה שהוועדה לבחירת שופטים או כל גוף שיבוא במקומה יהיה כבול להחלטות שקיבלו לפני למעלה מעשור בעת בחירתו של אותו שופט לכהונה. בית המשפט העליון, שפסל סעיפים במתווה הגז בגלל כבילת שיקול דעת של ממשלה עתידית, לא אמור לאפשר מצב שבו ידה המתה של ממשלת אולמרט תקבע עבור מדינה שלמה מי יהיו בעלי התפקידים במוסד השיפוטי העליון בשנת 2023. לא היינו מקבלים שיטה שכזו למינוי של פקידי ממשל בכירים או לבחירת בעלי מקצוע, ואין סיבה שנקבל אותה עבור שופטים. יש למנות את המועמד המוכשר ביותר והמתאים ביותר לתפקיד, בין שמדובר באחד משופטי בית המשפט העליון המכהנים ובין שמדובר במועמד חיצוני".
כבר במהלך דיוני הוועדה לבחירת שופטים באפריל האחרון, לקראת אישור בחירתו של פוגלמן לתפקיד המשנה לנשיאה, אמר רוטמן דברים דומים. "הסיטואציה שבה אנחנו, בגלל כללי הסניוריטי, מקבלים מועמד אחד, מוכתב פחות או יותר מראש, זה כמו טקס", הוא טען, "זה פוגע גם במועמדים הטובים שמתמנים וגם במועמדים הלא טובים שמתמנים".
התמיכה של ח"כ לוין
היוזמה הזו של ח"כ רוטמן נהנית מתמיכה רחבה בימין. אחד התומכים הקולניים בה הוא יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ יריב לוין, מהדמויות הבכירות בליכוד ומועמד בולט לכהן כשר המשפטים בממשלה הבאה, אם בנימין נתניהו יהיה זה שירכיב אותה. "יש להפסיק מיידית את שיטת הסניוריטי הפסולה מן היסוד", טען לוין בעבר, "נשיא בית המשפט העליון צריך להיבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, ולא להתמנות מראש בסידור פנימי בין השופטים ותוך הטלת מורא על כל מי ששוקל להתמודד על התפקיד".
כאשר שקד הציפה את העיסוק בנושא ערב מינויה של חיות, לוין טען כי "בפני הוועדה לבחירת שופטים ניצבת הזדמנות היסטורית לשים סוף להליך הפסול של הסניוריטי, ולבחור נשיא רק לאחר שיוצגו בפניה לפחות שני מועמדים – ולא מועמד יחיד שסומן לכך מראש עוד טרם כיהן בבית המשפט העליון יום אחד".
לוין טען בהזדמנות אחרת כי יש לקבל גם את אישור הכנסת למינוי נשיא בית המשפט העליון – רמז לשיטת בחירת השופטים הנהוגה בארה"ב, למשל, ואשר צוברת תמיכה בשנים האחרונות בימין הישראלי, שם המועמדים נדרשים לזכות באישור הרשות המחוקקת. בשנת 2017 הגיש ח"כ יואב קיש מהליכוד הצעת חוק שלפיה נשיא בית המשפט העליון ייבחר בהליך דמוקרטי על ידי מליאת הכנסת. לוין, שהיה אז השר המקשר בין הכנסת לממשלה, תמך בה.
