"מקבילו של הנשיא ביידן הוא המלך", אמרה הדוברת של הבית הלבן בנוקשות בפברואר 2021. זה היה פחות מחודש אחרי שג'ו ביידן נכנס לבית הלבן, והעתיד נראה סוגה בשושני האידיאלים והצמיחה הכלכלית. זו הייתה השפלה פומבית, נוקבת, לנסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, האדם שמנהל מעשית את הממלכה (ובכך גם עסקה השאלה לדוברת).
בן סלמאן, MBS, השיב תוך פחות מחודש בריאיון שהעניק לאטלנטיק: למען האמת, הוא אמר, לא אכפת לי. הוא הציע לביידן "לחשוב על האינטרסים של אמריקה". אך הנשיא היה מחויב לעמדות שהביע במערכת הבחירות - נגד סעודיה, בעלת הברית הכי בעייתית שיש לארה"ב, רעל פוליטי לפי סקרי דעת קהל חוזרים ונשנים. אני, הבטיח ביידן, אגרום לסעודים לשלם את המחיר, "נוודא שהם יהיו המדינה המנודה שהם צריכים להיות". הוא הבטיח ש"זכויות אדם יהיה מרכז מדיניות החוץ שלנו". האיש שהורה לפי סוכנויות המודיעין האמריקניות על הריגתו וביתורו של התושב האמריקני ג'מאל ח'אשוקג'י לא יכול היה להיות חלק מהעולם החדש הזה.
טוב, ואז החיים קרו. ליתר דיוק: משבר שרשראות האספקה, שנבע מביקושים גוברים אחרי תום הקורונה. אינפלציה מרקיעת שחקים, תוצאה של הצעדים המרחיבים תקציבית בעידן טראמפ וראשית תקופת ביידן, וכמובן חלק מכריע של עליות המחירים: עלויות מאמירות של דלק ואנרגיה. הממוצע שאמריקני משלם עבור גלון דלק הוא יותר מחמישה דולר. עליות המחירים אינן הנושא החשוב בפוליטיקה האמריקנית כרגע. הן הנושא היחיד. הנתונים האחרונים מצביעים על אינפלציה בשיעור של 8.6% בארה"ב. הכלכלה בהחלט יכולה לצאת מזה, בפרט כאשר הבנק הפדרלי צפוי להעלות את הריבית; אך הדמוקרטים בצרות איומות.
ההודעה אתמול של הבית הלבן על הביקור הצפוי של ביידן בישראל, סעודיה והרשות הפלסטינית לא כללה אף אחד מההסברים האלה. למעשה, כל נושא הפקת הנפט נדחק בהצהרות הרשמיות - סימן ברור שהוא המרכז. הנשיא האמריקני מבקר בישראל כי זה הדובדבן במסע שלו, רגע לפני שישתה את התרופה המרה בריאד. הוא יודיע עם ראש הממשלה, ללא ספק, על צעדים אזוריים מסוימים שאת חלקם פירסמנו כאן ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" בשבועות האחרונים. יהיה איתות של התקדמות ביחסים עם הסעודים.
אך אלה לא העניינים בהם יתמקדו באמריקה. שם אומרים, ובצדק - ביידן, האיש שניסה להשפיל את MBS, נוסע עכשיו לפגוש אותו. הדמוקרטים בבתי הקונגרס מזועזעים. חבר בית הנבחרים ויו"ר ועדת המודיעין אדם שיף אמר שלשום, בתגובה לנסיעה הצפויה, שאסור להגיע לסעודיה - ואסור להיפגש עם יורש העצר. אך שיף צריך להיבחר בקליפורניה, מעוז פרוגרסיבי. חשוב מכך: בקליפורניה יש יותר כלי רכב חשמליים מכל מקום אחר, ובקליפורניה, שימו לב, קרה ב-30 באפריל דבר היסטורי: לכמה דקות, 100% מהאנרגיה של אחת הכלכלות הגדולות בעולם (אם מפרידים אותה מארה"ב) פעלה אך ורק על אנרגיה מתחדשת, סולארי ורוח.
(צילום: אבי חי)
3 צפייה בגלריה
בספרד, 46% מהאנרגיה בשנת 2021 באה מאנרגיות מתחדשות. בישראל מדובר באחוזים ספורים
(צילום: אבשלום שושני)
ביידן איננו חבר קונגרס מקליפורניה. 62% מהדמוקרטים רוצים שארה"ב תשפר את יחסיה עם ונצואלה, סעודיה ואיראן אם זה יכול להוריד את מחירי הדלק. יש גם רוב ברור אצל המצביעים העצמאיים, אלה שיכריעו את גורל הבחירות הבאות - ואלה שאחריהן. למרות השיפור הניכר בטכנולוגיות קידוחי גז טבעי, למרות התרחבות תעשיות האנרגיות המתחדשות, ארה"ב עודנה תלויה באורח עמוק בדלק מבוסס מאובנים שבא ממקומות שאזרחיה מחשיבים כעוינים.
יש פה כמובן שיעור חשוב עבור ישראל, שמדגים את ההחמצה ההיסטורית פה סביב אנרגיות מתחדשות כגון שמש ורוח. בספרד, מדינה שאין בה יותר שמש מישראל, 46% מהאנרגיה בשנת 2021 באה מאנרגיות מתחדשות. בישראל מדובר באחוזים ספורים, פתטיים. משק האנרגיה סובל מחוסר גיוון, ביורוקרטיה ובפשטות - פחות מדי אנרגיות מודרניות ומתחדשות. המיקוד הישראלי סביב שדות הגז מובן - אלה תגליות משמעותיות למשק הישראלי, והן ימשיכו להיות כאלה בשנים הקרובות. אך בטווח הארוך, יודע ממשל ביידן, ויודעים גם האירופאים, רק אנרגיה מתחדשת יכולה לגאול את העולם מתלות הרסנית ומזיקה בדלקי מאובנים. גרמניה, לדוגמה, לא בדיוק ארץ השמש הנצחית, הודיעה כי תוך שמונה שנים היא מתעתדת שכ-80% מהאנרגיה שלה יגיעו ממקורות ירוקים. הזרז לכך איננו משבר האקלים לבדו, אלא גם ובעיקר המלחמה באוקראינה.
בניגוד לבדרך כלל, כדאי שבישראל יחשבו קדימה. המסע של ביידן באזור הוא מימוש של ריאל פוליטיק, והוא גם סטירת לחי עצמית. יש מה ללמוד ממנה.
