בשנת 2020 נרשמה ירידה חדה במספר המתחתנים, זאת בשל מגפת הקורונה וההגבלות שהוטלו. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי בשנה זו נישאו 39,984 זוגות בישראל, ירידה של 17% לעומת מספר הנישאים ב-2019. הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב היהודים – 19%, והנוצרים – 28%.
בדו"ח של הלמ"ס, המתפרסם לקראת ט"ו באב החל ביום שישי, נכתב כי החל משנת 2009 חלה ירידה בשיעור הנישאים בכלל האוכלוסייה בישראל, הן בקרב המוסלמים והן בקרב היהודים. הירידה בקרב היהודים הייתה קלה עד 2016 ואז הפכה למשמעותית יותר. בקרב הדרוזים הירידה חלה משנת 2010 ובקרב הנוצרים – משנת 2014.
פילוח מספר החתונות לפי חודשים משקף את השפעות הסגר הראשון שהוטל עקב מגפת הקורונה מאמצע חודש מרץ ועד אמצע אפריל, והירידה המשמעותית ביותר (87%) חלה באפריל. באוגוסט 2020 נרשמה עלייה משמעותית (34%) בחתונות של יהודים בהשוואה ל-2019. בספטמבר 2020, אז החל הסגר השני, חלה ירידה של 31% במספר החתונות שנערכו בישראל לעומת 2019, לעומת זאת באוקטובר לא היה שינוי משמעותי בין השנים.
במקביל, מזהים בלמ"ס מגמה בשנים האחרונות של עלייה באחוז הזוגות החיים במגורי יחד – כלומר מגורים משותפים של בני זוג שאינם נשואים זה לזה. בקרב הזוגות היהודים חלה עלייה חדה מ-2.5% בשנת 2000 ל-6.4% בשנת 2020, זאת כמובן במקביל לירידה בשיעור הנישאים בקרב יהודים בישראל בשנים האחרונות.
ובאיזה גיל מתחתנים בישראל? בלמ"ס מצאו כי גיל הנישואים הממוצע בקרב החתנים שנישאו לראשונה בשנת 2020 היה 26.9. גיל הנישואים הממוצע בקרב הכלות שנישאו לראשונה בשנת 2020 היה 24.6.
וגם כאן יש מגמה של חתונות מאוחרות יותר. מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנים 2015-1970 עלה גיל הנישואים הממוצע, בכשנתיים וחצי בקרב החתנים ובכשלוש שנים וחצי בקרב הכלות. משנת 2015 שבה הגיע גיל הנישואים לשיא ועד שנת 2019, חלה ירידה של 0.3 שנים בגיל זה הן בקרב החתנים והן בקרב הכלות בכלל האוכלוסייה בישראל, זאת כתוצאה מירידה של 0.5 שנים בגיל הממוצע של כלות יהודיות ו-0.6 שנים בגיל הממוצע של חתנים יהודים. בלמ"ס הסבירו כי הסיבה לירידה בגיל הנישואים היא הירידה בשיעור הנישאים לראשונה בגילים המבוגרים מצד אחד והיציבות בשיעור הנישאים בגילים הצעירים מצד שני.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי הגיל הממוצע בקרב החתנים שנישאו לראשונה ירד מ-27.3 בשנת 2019 ל-26.9 בשנת 2020, ובקרב הכלות שנישאו לראשונה ירד הגיל מ-24.9 ל-24.6. בלמ"ס הסבירו כי הסיבה לירידה זאת היא חלקה הגבוה יחסית של האוכלוסייה החרדית מכלל אוכלוסיית היהודים בקרב הנישאים בשנת 2020.
מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2020 הגיל הממוצע בקרב החתנים החרדים שנישאו לראשונה היה 22.5, לעומת 28.9 בקרב החתנים היהודים שאינם חרדים. הגיל הממוצע בקרב הכלות החרדיות שנישאו לראשונה היה 21.5, לעומת 27 בקרב הכלות היהודיות שאינן חרדיות.
בלמ"ס גם מצביעים על עלייה בשיעור הרווקים באוכלוסייה היהודית. מהנתונים עולה כי כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואים באוכלוסייה היהודית מאז 1970 אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף 1970 ל-65% בסוף 2020. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה באותה תקופה מ-13% ל-51%, בהתאמה.
במקביל, כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואים באוכלוסייה היהודית, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-13% בסוף שנת 2020. אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה באותה תקופה מ-2% ל-11%, בהתאמה.
מבין הערים הגדולות שמנו יותר מ-100 אלף תושבים, האוכלוסייה היהודית בערים תל אביב-יפו, כפר סבא ורמת גן מאופיינת באחוז הגבוה ביותר של רווקים ורווקות בקרב בני 29-25. לעומתן, הערים בני ברק ובית שמש מאופיינות באחוז הנמוך ביותר של רווקים בקבוצת גיל זו.
בבני ברק 19.1% מבני 25 עד 29 הם רווקים ו-13.8% מהבנות בגילים אלו הן רווקות. לעומת זאת, בתל אביב 88.7% מבין 25 עד 29 הם רווקים ו-80.6% מהבנות בגילים אלו הן רווקות.
בגילים 45 עד 49 – בבני ברק 7.1% מהגברים בגילים אלה הם רווקים וכך גם 2.4% מהנשים. לעומת זאת, בתל אביב 32.4% מהגברים בגילים אלה הם רווקים וכך גם 29% מהנשים.
מבין אותן ערים, האוכלוסייה היהודית בערים תל אביב-יפו ורמת גן מאופיינת גם באחוז הגבוה ביותר של רווקים ורווקות בקרב בני 49-45. גם בבת ים אחוז הרווקים בגיל זה גבוה יחסית. לעומתן, הערים בית שמש, בני ברק ואשדוד מאופיינות באחוז הנמוך ביותר של רווקים בקבוצת גיל זו. בלמ"ס אמרו כי כפי הנראה זהו מאפיין של ערים עם אוכלוסייה דתית ושל יישובים צעירים המאוכלסים במשפחות צעירות.
פורסם לראשונה: 12:59, 10.08.22
