בחירות לכנסת אמנם לא נראות באופק, אבל בקרב רבות מהמפלגות בישראל – כולל כאלה שלא עברו את אחוז החסימה בקלפיות לפני שנה – כבר מנשבות רוחות של ראשית קמפיין. בצד הימני של המפה עורך ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבועות האחרונים סקרים להבנת הלך הרוח הציבורי. במקביל מוזכרים שמותיהם של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וראש המוסד לשעבר יוסי כהן, אף שאיש מהם לא השמיע הצהרות רשמיות על כוונתו להתמודד, ועל כן לא ברור אם אכן יצטרפו למרוץ ובאיזו מסגרת.
באגף השמאלי של המפה, שמבקש להיבנות מחדש על רקע ההתפתחויות הפוליטיות מאז טבח 7 באוקטובר, התמונה אפילו יותר מורכבת. יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי כבר הודיעה שלא תתמודד לכנסת הבאה, וההתארגנות לבחירות הבאות, יגיעו מתי שיגיעו, נמצאת בשיאה בקרב כל מי שרואים עצמם חלק מהמחנה.
השבוע, בתום מו"מ שנמשך כשנה, חתמה מרצ על הסדר חוב מול הכנסת שיאפשר לה להתמודד ולנסות לחזור אליה. למפלגה נותר חוב של כ-16 מיליון שקל בגין הלוואות למימון מערכות הבחירות של השנים האחרונות. המאמצים להגיע להסדר גברו בעיקר בשל ההתארגנות המואצת של השמאל ברקע הפריימריז הצפויים במפלגת העבודה. לדברי גורמים במרצ, ההסדר יאפשר למפלגה להיערך הן לריצה עצמאית והן לריצה במסגרת איחוד פוליטי רחב כשנטל החובות לא רובץ עליה.
את המו"מ ניהל מזכ"ל מרצ תומר רזניק, ונקבע בו שעם חזרתה של המפלגה לכנסת היא תצטרך להעביר לה חלק מוגדל מהכנסותיה השוטפות עד לפירעון הסכום. בנוסף, עד להכרזה על בחירות, המפלגה תוכל לגייס תרומות ש-70 אחוז מהן יישארו בידיה ו-30 אחוז יועברו לכנסת.
ל-ynet נודע כי במסגרת ההתארגנות התקיימו שיחות של גורמים במרצ עם הח"כ לשעבר יאיר גולן, שמאז פרוץ המלחמה הפך דמות פופולרית בשמאל, והציעו לו להתמודד במסגרת המפלגה. גולן לא פסל את ההצעה על הסף, אבל גם לא הביע התלהבות לרוץ בפלטפורמה הזאת. גורמים המעורים בפרטים טוענים שהוא בודק אפשרויות להקים מפלגה חדשה שתרכז תחתיה את כל הכוחות הרלוונטיים בשמאל. גורם נוסף שבודק כיוונים דומים הוא השר לשעבר לביטחון הפנים עמר בר-לב, שלפי גורמים פוליטיים עורך גם הוא שיחות בנושא.
גורמים במרצ אומרים כי הרעיון הוא להציג התחדשות לקראת הבחירות ורוב חברי הכנסת המזוהים עם המפלגה לא צפויים להתמודד. בימים האחרונים מתקיימות שיחות עם שורת גורמים אפשריים ובהמשך יערכו סקרים לגבי מועמדים ספציפיים. הרשימה, כך נראה, תהיה חדשה לגמרי.
סוגיית האיחוד בשמאל שחוזרת כעת לשולחן היא אחת הסיבות לפרישתה של ח"כ מיכאלי. סירובה למהלך לפני בחירות נובמבר 2022, והישארותה של מרצ מתחת לאחוז החסימה, היוו מקור זעם כלפיה במחנה. כעת תהיה חשיבות מכרעת לשאלה מי יעמוד בראש מפלגת העבודה. אם יהיו אלה ח"כ גלעד קריב או ח"כ נעמה לזימי - איחוד מפלגות ייחשב תרחיש ריאלי. מנגד, אם אפרת רייטן תעמוד בראש המפלגה, סביר שהיא תחתור לכיוון מרכז המפה הפוליטית.
בנוסף, גם בר-לב לא שולל את האפשרות להתמודד על ראשות מפלגת העבודה. בתגובה ל-ynet בעניין הוא ענה: "אני שוקל את זה".
