שני שמקה ברפת המשפחתית
(צילום: מאיר תורג'מן )
"אם אבא שלי היה בחיים לא הייתי מגיעה לרפת", אמרה שני שמקה, שבתוך שנה הפכה מאדם שאין כל קשר בינו לבין ענף הרפתנות - לאישה שנבחרה לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים בחקלאות בישראל. את האסון שהמיטה מגפת הקורונה על משפחתה היא החליטה לנתב להחלטה ששינתה את מהלך חייה והזניקה את הנכס המשפחתי. בחודש הבא היא תקבל תעודת הוקרה בוועידת ישראל לחקלאות.
לפני כשנה וחצי שני איבדה את אביה אברהם (52), את סבה אליהו (77) ואת דודה רחמים (58). שלושתם חלו בקורונה ונפטרו בזה אחר זה, בתוך חודש ימים. הטרגדיה ניתבה את מסלול חייה של הצעירה בת ה-25, שמצאה את עצמה עובדת ברפת לצד הדוד שלה, אשר. הבקשה של אביה, "תעזרו לאשר ברפת, תתמכו בו", מהדהדת בראשה מדי יום כשהיא עובדת ברפת המשפחתית במושב אחיסמך שליד לוד. "היא הספיקה ללמוד בכמה חודשים את מה שאנשים לומדים ב-20 שנה", התגאה הדוד. "אין על שני, אחרי שאיבדתי את אבא שלי ואחי שעבדו לצידי בזמן שישבתי עליהם שבעה כבר חששתי, איך נמשיך להחזיק את הרפת". בתוך שנה הביא הניהול הטכנולוגי הממוחשב שבו נקטה אחייניתו לזינוק בתנובת החלב - מ-28 ליטר לפרה, ל-32 ליטר לפרה.
שני היא מחזה נדיר בענף הרפתנות, שאין בו כמעט נשים. במגפיים עד הברכיים היא מסתובבת בנינוחות בין הפרות, ותוך שנה היא נבחרה לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים בחקלאות בישראל. "שני מסמלת את הדור הבא בחקלאות - צעירים, נמרצים, איכותיים מסורים ואידיאולוגיים. זו זכות בשבילנו לבחור בה לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים בחקלאות", אמר מנכ"ל ועידת החקלאות, חיים אלוש.
"היה קשה להתמודד עם לאבד בחודש אחד סבא, אבא ודוד", סיפרה שני, בעת שעברה בין הפרות עם הווטרינר אריאל ביטון. "זאת פשוט הייתה הצוואה של אבא שלי, וידעתי שאני מגיעה לעזור ברפת. גם בשבעה חייבים לקום לפנות בוקר לחליבה, כי הפרות לא יכולות יום אחד בלי חליבה או לקבל אוכל ומים ולטפל בהמלטות. בהתחלה פשוט באתי לעזור כבר ב-4 לפנות בוקר לחליבה, סייעתי בהמלטות ואחרי שהייתי עוזרת רצתי למשמרת בעבודה שלי ברשות שדות התעופה".
מפה לשם, שני התאהבה בעבודה, ומעזרה לדוד הרפת הפכה למשרה המלאה, כשהיא לוקחת על עצמה את תחומי האחריות של אביה. "הוא תמיד התעסק במחשבים, בהנהלת החשבונות ועבד מול הווטרינר", סיפרה שני. "היום בעזרת התוכנות אני עוקבת 24 שעות ביממה אחרי הפרות ויודעת לנטר כל מה שקורה להן".
המשק של משפחת שמקה נוסד בשנת 1951, עם סבא רבא של שני, מסעוד. "הם קיבלו מהסוכנות שלוש פרות ואמרו לו תסתדר", היא סיפרה. הרפת התפתחה, ואחריו ניהלו את הרפת סבא אליהו ואבא שלה אברהם, לצד אחיו. בימינו הרפת מודרנית וממוחשבת, בית ל-170 פרות ולעוד כ-60 עגלים לפיטום. הרפת נחשבת לבינונית בתחום הרפתות המשפחתיות ומניבה 1.3 מיליון ליטר חלב בשנה.
