צריך לומר זאת פעם אחת ולתמיד: למשטרה, לפחות במתכונת הנוכחית, אין יכולת לעצור את שרשרת הרציחות וניסיונות החיסול שמזעזעים את המדינה. כמו עם הקורונה, בשלב הזה אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם העובדה הזאת – ולקוות שעם הזמן יהיה בכוחה של המשטרה להשיג את "החיסון" שיוריד בצורה משמעותית ולאורך זמן את עקומת הרציחות.
העובדה שמרביתן מתרחשות בחברה הערבית היא פשוט תוצאה של הזנחה של שנים על ידי נבחרי הציבור שהתייחסו לכך כבעיה רחוקה. במשטרה עמלו קשות על הצרת צעדיהם של ארגוני הפשע היהודיים, הכניסו את מרבית ראשיהם מאחורי סורג ובריח - ואפשרו בוואקום הזה לארגוני הפשיעה הערבית להתעצם. על מנת להילחם בה באמת, צריכים לקרות מספר דברים, כשהמשטרה היא לא היחידה שנושאת בנטל.
עדי ראייה בזירת הרצח ביפו
(צילום: שחר גולדשטיין)
כמו עם הקורונה, ייקח זמן למגר את המגפה העבריינית המשתוללת בחברה הערבית. אבל הקשחת הענישה, ביטול הסדרי טיעון מקלים והכנסת להב 433 והשב"כ לתמונה יאפשרו לשנות את המצב.
1. שינוי חקיקה. עבריינים יודעים כשהם יוצאים לבצע או לתכנן רצח שמשוואת ה"סיכון מול הסיכוי" עומדת לטובתם. המשוואה פשוטה: אם יתפסו את העבריין עם אקדח, מסכה וכפפות - הוא מקסימום יקבל בהסדר מקל שנים בודדות, שלא לומר חודשים. לעומת זאת, אם העבריין הצליח להגיע ליעד, ללחוץ על ההדק או להניח מטען שהתפוצץ - הסיכוי שייתפס קלוש. וגם אז, יש חשש מלחשוף שיטות חקירה והבאת עדים, ולכן זה בדרך כלל מסתיים בהסדר טיעון.
רק ענישה קשה, ועונשי מינימום שלא יאפשרו לבתי המשפט לתת עונשים מקילים, יגרמו לעבריינים לחשוב פעמיים על מה קורה כשהם נושאים נשק. נשיאת נשק עונשה בחוק מאסר עד 10 שנים, וסחר בנשק עד 15. אין גזר דין אחד שבפועל מתקרב לזה. גזר דין שיתקרב לענישה המקסימלית עם אפשרות סטייה של עד 10% בשל הודאה - בהחלט יעשו את העבודה.
2. מעקב משטרה. ישנה בעיה בטיפול בתיק לאחר חשיפת העבירה. לא פעם משקיעה המשטרה חודשים רבים, מאות אלפי שקלים ועשרות בלשים כדי לחשוף אירוע של סחיטה באיומים, למשל, או סחר בנשק ותפיסת עבריינים חמושים. כתב אישום מוגש, אבל כאן המשטרה מסיימת את תפקידה. לרוב התיק נמצא בפרקליטות, שמסיבות כאלה ואחרות של מחסור בכוח אדם או חיסכון בזמן נוהגת להגיע להסדרי טיעון.
אף אחד לא שואל את היחידה החוקרת על המשמעות הנובעת מכך, או מתייחס לכאב ולאכזבה של השוטרים ששומעים כי העבריין שעמלו קשה לעצור הגיע להסדר מקל. לכן טוב תעשה המשטרה אם תמנה יחידה מיוחדת, למשל יחידת התביעות, שתעקוב אחר תיקי הפרקליטות ותהיה צד לענישה החמורה של העבריינים.
תיעוד: רצח אבראהים אלזאגה במזרח ירושלים
3. ביטול הסדרי טיעון מגוחכים. במשטרה ובפרקליטות השתרש נוהל ש"אסור" להפסיד במשפט. לא פעם הפרקליטות מצירה את צעדיהם של החוקרים, ומקשה עליהם בהגשת כתבי אישום כשהם מבקשים עוד ועוד ראיות כדי לבוא חשבון עם העבריינים. "בפרקליטות רוצים הרשעה של 100%", מספרים במשטרה, וזאת אחת הבעיות המרכזיות של רשויות החוק. בלא מעט מהמקרים כשרק מתחילות לצוץ בעיות במשפט ממהרים לנסות ולהגיע להסדר טיעון. הגיע הזמן לסיים עם השוק קח-תן הזה: עדיף לקיים משפט עד לסיומו, גם במחיר של זיכוי העבריין - ולתת לבית המשפט להכריע.
זיכוי הוא לא מילה גסה, כי הרי מטרתה של חקירה הוא להגיע לחקר האמת. הפחד הזה של המשטרה והפרקליטות ללכת עד הסוף הוא שגורם לריבוי הסדרי טיעון מגוחכים שמעוררים את התחושה כאילו הפשע משתלם. רוצה עבריין להודות? הוא צריך לדעת מה העונש המקסימלי, ושינוכה לו ממנו 10% מזמן המאסר, למשל. כך הפשע לא ישתלם, וגם לא עסקאות הטיעון הללו.
יוצאים מהרכב עם רובים, יורים בקורבן שניסה להסתתר - ונמלטים | תיעוד הרצח בגליל
4. הוצאת היחידות המיוחדות לשטח. להב 433 הוקמה כדי להילחם בפשיעה הקשה המאורגנת ובעבירות השחיתות. בפועל, ההספק של היחידה בשנה האחרונה נדמה שמשקף בקושי את זה של תחנת משטרה קטנה. מאות שוטרים, קצינים וחוקרים מוכשרים נמצאים במה שנחשב לאף-בי-איי הישראלי, אבל נראה שבמשטרה שכחו כיצד להפעילם. בשעת חירום צריך לגייס את כל אנשי היחידה המיוחדת לטפל בארגוני הפשיעה הערביים.
החוקרים יודעים לעשות זאת היטב. השיטות אותן שיטות: כפי שידעו לעצור את יצחק אברג'יל, זאב רוזנשטיין, ריקו שירזי ושלום דומרני - הם יכולים לעשות אותה עבודה, אם יאפשרו להם. תוך כמה ימים הם יכולים להתפרס בצפון, להשאיר נציגות קטנה בלוד ולהשיג תפוקות רבות. המסה של הכוחות המיוחדים תעורר גם את ההד ברחוב העברייני שלא ימהר להתעמת איתם.
תיעוד רצח בחיפה
5. הגדלת כוחות המשטרה ושיתוף השב"כ. זה לא אידיאלי, אבל במצבי קיצון צריך להשתמש בכלים קיצוניים. חוקרי השב"כ, ובעיקר האמצעים של הארגון, יכולים להיות שובר שוויון במלחמה בעבריינות במגזר הערבי. המשטרה משוועת לכוח אדם איכותי. כמעט כל תיק שלקח השב"כ בפרעות האחרונות הסתיים בתיק סגור - ועם הודאה.
למשטרה חסרים אלפי שוטרים, וחייבים לספק להם אותם במהירות. זה לא יעזור עכשיו אלא רק בעוד כמה שנים: עד שייקלטו השוטרים החדשים, יוכשרו ויהיו אפקטיביים, המצב בשטח כבר יהיה בלתי הפיך, ואנחנו כנראה נספור עוד מאות הרוגים. כניסת השב"כ לתמונה תהווה מכפיל כוח איכותי למשטרה שקורסת תחת מבול מטלות: שמירה על הסדר הציבורי, קורונה, אבטחה, ניהול אירועים המוניים וטיפול בפשיעה רגילה.
