באמצע השבוע, כשבישראל כבר ספרו מעטפות כפולות וחישבו את קִצה של מרצ לאחור, הגיע תורו של הגעוואלד האמריקני. "הדמוקרטיה בסכנה", הכריז הנשיא ג'ו ביידן בנאום בגבעת הקפיטול, רק כמה מאות מטרים משערי הקונגרס שאותם פרצו אשתקד תומכי דונלד טראמפ כדי לסכל את אישור ניצחונו בבחירות. "בעודי עומד כאן יש המוני מועמדים שרצים לתפקידים ציבוריים ברחבי אמריקה ואינם מוכנים להתחייב לקבל את תוצאות המרוץ שבו הם משתתפים", האשים את הרפובליקנים. "זו הדרך לכאוס. הדמוקרטיה תחת מתקפה כי הנשיא לשעבר, שהפסיד, מסרב לקבל את רצון העם".
זעקת השבר של ביידן, שבה קשר בין תיאוריות הקונספירציה של טראמפ ותומכיו לבין ההתקפה בפטיש על בעלה של יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי, מסתמנת כנשק האחרון שנותר לו לשלוף. אם הסקרים לקראת בחירות אמצע הכהונה שייערכו ביום שלישי יתממשו, הרי שהמפלגה הדמוקרטית בדרך להתרסקות בקונגרס, לאובדן השליטה בשני הבתים בו – ולשנתיים שבהן קידום חוקים בקפיטול יהפוך למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור ביידן. וכשעל טופסי ההצבעה רשומים שמותיהם של מאות מתמודדים הנהנים מתמיכתו הרשמית של טראמפ, התוצאות יהיו מדד גם לכוחו של הנשיא לשעבר, שמפזר עוד ועוד רמזים על כוונתו לרוץ שוב לבית הלבן ב-2024.
בחירות האמצע, נזכיר, הן הבחירות הנערכות פעם בארבע שנים באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן, והאמריקנים בוחרים בהן את נציגיהם לשלל מוסדות ותפקידים ברמה הפדרלית ובתוך המדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב: בתי המחוקקים, תפקידי מושל, תובעים כלליים ועוד. רבים מחשיבים את הבחירות הללו למשאל עם על תפקודו של הנשיא המכהן, ובאופן מסורתי נוטה מפלגתו לאבד בהן מכוחה. עיקר תשומת הלב בבחירות האמצע מופנית אל ההצבעה לשני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – משום שכאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בשניהם קל לו יותר לקדם חוקים ויוזמות, ואילו במצב שבו המפלגה היריבה זוכה בהם לרוב – הוא הופך ל"ברווז צולע".
הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. הוא אחראי בין השאר לאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש שליש מהמושבים בו. בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה (כך למשל לקליפורניה מוקצים 52, ואילו לאלסקה – אחד בלבד), והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא.
בקונגרס היוצא נהנו הדמוקרטים מיתרון בשני הבתים: בבית הנבחרים הם מחזיקים ב-220 מושבים לעומת 212 של הרפובליקנים (שלושת המושבים הנותרים אינם מאוישים כרגע), ובסנאט שורר שוויון 50-50, אך לדמוקרטים יש רוב מעשי משום שבמקרה של תיקו הקול המכריע הוא של סגנית הנשיא, וכעת זו הדמוקרטית קמלה האריס. עם זאת, לבחירות ביום שלישי מגיעה המפלגה הדמוקרטית עם הגב לקיר: כבר חודשים שהסקרים מלמדים כי הרפובליקנים בדרכם לחולל מהפך בבית הנבחרים, ומאז החודש שעבר חל כרסום דרמטי בכוחם של הדמוקרטים גם בקרב על הסנאט, ואתר ניתוח הסקרים FiveThirtyEight נותן להם כעת סיכוי של 46% בלבד לשמור על יתרונם שם.
אחרי שבאמצע השנה נהנו הדמוקרטים מנסיקה פתאומית בסקרים בעקבות הבהלה בציבור מהחלטת בית המשפט העליון לבטל את ההיתר להפלות בכל ארה"ב, מאז סוף הקיץ החזירו לעצמם הרפובליקנים את המומנטום, והם מסתייעים בעובדה שביידן הוא נשיא לא פופולרי, שרק 39% מהציבור שבעי רצון מתפקודו, ובאינפלציה הדוחקת, שהגיעה לשיא של 40 שנה והפכה לנושא שמטריד את המצביעים יותר מכול.
מכיוון שבקרב על בית הנבחרים צפויים הרפובליקנים לנצח בקלות, רוב תשומת הלב תוקדש ביום שלישי בלילה לקרב על הסנאט. מבין 100 המושבים שם עומדים הפעם לבחירה 35, והמרוצים ל-27 מהם נראים מוכרעים למעשה, ומסתמן כי אף מפלגה לא תאבד בהם מושב שבו היא מחזיקה כרגע. פירוש הדבר הוא שהקרב על הסנאט מתנקז לשמונת המרוצים הנותרים, והמאבק בהם הוא על 4 מושבים שבהם מחזיקים הרפובליקנים ו-4 שנמצאים בידי הדמוקרטים: לדמוקרטים יש סיכוי לא רע לזכות במושב רפובליקני בפנסילבניה, וסיכוי קטן לזכות במושבים רפובליקניים בוויסקונסין, צפון קרוליינה ואוהיו; ולרפובליקנים מנגד יש סיכוי טוב לזכות במושב דמוקרטי בג'ורג'יה ובנבאדה, וסיכוי מסוים לזכות במושבים דמוקרטיים באריזונה וניו המפשייר.
השאלה כיצד יתחלקו שמונת המושבים האלה היא שתטה את הכף לשנתיים הקרובות, ואלה האנשים שנלחמים עליהם.
הקרב על המושב של פנסילבניה שאותו מפנה הרפובליקני פאט טומי נחשב לסיכוי הטוב ביותר של הדמוקרטים להעביר לידיהם מושב שבו מחזיקים כעת הרפובליקנים. מועמדם ג'ון פטרמן (53) נחשב לכוכב עולה במחנה הפרוגרסיבי, לא רק בשל עמדותיו הלא-מתנצלות אלא גם בשל מראהו הלא-טיפוסי לפוליטיקאי: פטרמן מתנשא לגובה 2.05 מטרים, גופו מעוטר קעקועים לזכר קורבנותיהם של מעשי פשע, ולאירועי בחירות הוא נוהג להתייצב לבוש במכנסיים קצרים ובסווטשרט עם קפוצ'ון. מולו מתמודד הקרדיולוג הטורקי-אמריקני מהמט אוז (62), המוכר יותר לאמריקנים כד"ר אוז. הוא התפרסם ב-2004 כאורח קבוע בתוכניתה של אופרה ווינפרי, ואחר כך הנחה במשך 13 שנה תוכנית משלו – "המופע של ד"ר אוז".
נעזר בכתוביות, מדבר בשטף, מתקשה מדי פעם: פטרמן התעמת עם ד"ר אוז אחרי השבץ
(רויטרס)
28 צפייה בגלריה
ההתקפות האישיות גלשו לעלבונות על הרג כלבים, תמיכה ברוצחים - ואכילת ירקות. ד"ר אוז ופטרמן
(צילום: AP )
28 צפייה בגלריה
ד"ר אוז ופטרמן בעימות. המועמד הדמוקרטי נעזר בכתוביות והתקשה להשלים משפטים
(צילום: EPA )
אחרי חודשים שבהם הוביל פטרמן בפער נאה של עד 10%, לאחרונה הצטמק הפער לפחות מאחוז אחד, ויש הקושרים זאת בין השאר לשבץ המוחי שעבר בחודש מאי ושמעורר ספק בציבור בנוגע לכשירותו. לעימות הטלוויזיוני עם ד"ר אוז לפני שבוע וחצי התייצב פטרמן כשהוא עדיין סובל מקשיי שמיעה ודיבור, ובמהלכו הוא נעזר בכתוביות שאליהן תומללו הדברים הנאמרים באולפן, השתהה לעתים קרובות – והתקשה להשלים משפטים. מומחים לשיקום משבץ הדגישו כי בהתחשב בשלב ההחלמה שלו סיפק פטרמן הופעה טובה ומעוררת השראה, וכי המגבלות שמהן הוא סובל כרגע אינן מצביעות על פגיעה ביכולות החשיבה; אך בכירים במחנה הדמוקרטי הודו שלפרקים היה העימות קשה לצפייה, ושייתכן כי יועצי פטרמן צריכים היו למנוע ממנו להשתתף בו.
ד"ר אוז מצדו ניצל בחודשים האחרונים את מצבו הבריאותי של פטרמן כדי לערער את ביטחון הציבור בו, וניסה לגרור אותו, ללא הצלחה, לעוד שישה עימותים. לצד זה הציג את פטרמן כמי שתומך בנקיטת יד רכה נגד פושעים, הזכיר שכחבר בוועדת החנינה של פנסילבניה הצביע בעד שחרור מוקדם לאסירים שנידונו למאסר עולם, ובשלב מסוים אף כינה אותו "תומך הרוצחים מספר אחת בבחירות באמריקה". את עצמו מנסה ד"ר אוז למתג כרפובליקני מתון, והוא מדגיש כי על אף תמיכתו באיסור על הפלות הוא מתנגד לאיסור כזה במקרים של אונס, גילוי עריות וסכנה לחיי האם.
הקרב שהתנהל בחודשים האחרונים בין פטרמן לד"ר אוז היה רווי התקפות אישיות, ופטרמן הציג בו את אוז כאיש עשיר ומנותק, שחי בטירה מוקפת גדר, מחזיק בבעלותו עוד תשעה בתים ולפיכך אינו יודע פשיעה מהי. נוסף על כך הפיץ בשמחה תחקיר שבו נטען כי בניסויים באוניברסיטת קולומביה הרג ד"ר אוז יותר מ-300 כלבים, וגרם סבל עצום לחזירים, ארנבים ומכרסמים שונים. בסרטון שקידם הקמפיין של פטרמן הושווה ד"ר אוז לדמות הרופא השרלטן "ד"ר ניק" מהסדרה "משפחת סימפסון", ובו נראים אוז והרופא המצויר, כל אחד בתוכניתו, מקדמים "תרופות פלא" וטיפולים מפוקפקים לבעיות כמו השמנה ונדודי שינה. בכירה בקמפיין של אוז, מנגד, העלתה את האפשרות שפטרמן לא היה עובר אירוע מוחי "אילו היה אוכל ירקות פעם אחת בחיים שלו".
סרטון "הרופא השרלטן" של קמפיין פטרמן: ד"ר אוז כמו "ד"ר ניק":
באתר ניתוח הסקרים FiveThirtyEight נותנים כעת לפטרמן יתרון קל מאוד במרוץ. בממוצע הסקרים של אתר Real Clear Politics (RCP), מנגד, כבר מוביל ד"ר אוז ב-0.1%.
אם מפלגתו של ביידן רוצה לשמור על השליטה בסנאט, המרוץ העסיסי הזה בג'ורג'יה הוא כנראה הקרב הראשון שאסור לה להפסיד. וורנוק בן ה-53 הוא כומר פרוגרסיבי שנבחר לקונגרס לפני שנתיים, והיה לאדם השחור הראשון שג'ורג'יה השמרנית שולחת לסנאט. בבחירות ההן ניצל וורנוק את זעם המצביעים על הנשיא טראמפ ונעזר בהתגייסות אדירה של הקהילה השחורה, אך הפעם מציבים מולו הרפובליקנים מועמד שחור משלהם, ועוד כזה בעל שם ארצי: כוכב הפוטבול לשעבר הרשל ווקר, ידידו הוותיק של טראמפ. הקרב בין השניים צמוד למדי.
ווקר בן ה-60 הוא שם מוכר כמעט בכל בית בג'ורג'יה: ב-1980 הוביל את קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת ג'ורג'יה לאליפות, ומשם המשיך לקריירה מקצוענית מפוארת, שכללה כניסה להיכל התהילה של המכללות. ידידותו עם טראמפ נרקמה עוד בשנות ה-80, ובעשור שעבר אף הופיע כמתמודד בתוכנית הריאליטי שלו "המתמחה". הנשיא לשעבר, שעדיין נחשב לאיש החזק ביותר במפלגה הרפובליקנית ובעזרת קידום המועמדים המועדפים עליו מנסה לבצר את כוחו לקראת התמודדות אפשרית על הנשיאות ב-2024, הוא לפי הדיווחים מי ששכנע את ווקר להיכנס למרוץ.
הקמפיין של כוכב הפוטבול לשעבר היה רווי שערוריות ודרמות משפחתיות. בין השאר הואשם כי שיקר כשטען שהוא שוטר מוסמך ועבר הכשרה של ה-FBI, וכי הסתיר את קיומם של שלושה ילדים שנולדו לו מנשים שונות. יותר מכול העסיקה את התקשורת טענתן של שתי נשים כי ווקר – שמציג את עצמו כמתנגד נחרץ להפלות ושלל את הזכות להפיל אפילו במקרים של אונס, גילוי עריות או סכנה לבריאות האם – עודד אותן בעבר לעבור הפלות אחרי שהרו לו, ואף מימן עבורן את ההליך. השתיים האשימו את ווקר כי הצהרותיו נגד הפלות הן צביעות לשמה, והציגו צ'קים, קבלות, כרטיסי ברכה והקלטות המוכיחים לדבריהן שווקר עודד אותן להפיל את העובר ושילם על כך. הוא מצדו הכחיש בתוקף: "לא שילמתי על הפלות, וגם לא רצחתי את JFK (הנשיא ג'ון קנדי)".
בנו של ווקר, כריסטיאן, משתלח בו בטוויטר: "שקר אחרי שקר אחרי שקר"
במהלך המרוץ שָבוּ ועלו עדויות להתפרצויות אלימות של ווקר בעבר, בין השאר נגד אשתו הראשונה סינדי גרוסמן, שטענה ב-2008 כי ווקר הצמיד אקדח לראשה ואיים ללחוץ על ההדק. המועמד הרפובליקני הודה כי חווה התפרצויות כאלה, אך קשר אותן להפרעה הנפשית שאיתה התמודד, הפרעת זהות דיסוציאטיבית ("פיצול אישיות"), שעליה הוא מדבר גלויות כבר שנים. ווקר טען כי לפני שטופל והחלים סבל מפיצול ל-12 אישיויות, וכי ההפרעה גרמה לו להתפרצויות אלימות ופערים גדולים בזיכרון, המקשים עליו לזכור מעשים מחרידים שביצע.
לעדויות נגד ווקר נוספו טענתה של אחת הנשים שהרו לו כי לא פגש את בנם המשותף כבר שש שנים וחצי, וסרטונים שהעלה לטוויטר בנו כריסטיאן, ובהם האשים אותו כי היה אב לא-נוכח וכי מירר את חייה של אמו סינדי, בעוד בקמפיין שלו הוא מדבר גבוהה-גבוהה על הצורך במעורבות הורית ועל ערכי המשפחה: "אתה לא 'איש משפחה' אם עזבת אותנו כדי ל**** כל מיני נשים, איימת לרצוח אותנו וגרמת לנו לעבור דירה שש פעמים בשישה חודשים כדי לברוח מהאלימות שלך", אמר הבן.
המועמד הדמוקרטי וורנוק, מנגד, הוא כומר בפטיסטי שמתעקש כי הוא יכול להיות גם נוצרי אדוק וגם תומך-הפלות: "אלוהים נתן לנו בחירה, ואני מכבד את זכות האישה להחליט", הסביר. במרוץ לסנאט ב-2020 הציגו הרפובליקנים את וורנוק כמבקר חריף של ישראל, והזכירו כי האשים שהיא יורה במפגינים פלסטינים "כמו בציפורים" והשווה אותה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. מאז פרסם וורנוק מאמרי תמיכה בישראל, ובריאיון ל"ג'ואיש אינסיידר" הצהיר כי הוא בעל ברית אדוק שלה. הוא מקיים קשרים חמים עם הקהילה היהודית בג'ורג'יה, ושם טוענים כי הצבעותיו בשנתיים האחרונות בסנאט מוכיחות את כנות הצהרותיו בעד ישראל.
יש סיכוי גבוה שהקרב בין וורנוק לווקר לא יוכרע ביום שלישי אלא ייגרר לסיבוב שני, ב-6 בדצמבר, משום שבג'ורג'יה כדי לנצח במרוץ צריך מועמד להשיג יותר מ-50%. מועמד ליברטריאני המשתתף במרוץ ומשתרך מאחור עומד כנראה למנוע משניהם להגיע לרף הזה. בכל אופן, לפי FiveThirtyEight יש לווקר יתרון קל מאוד במרוץ. בממוצע הסקרים של RCP הוא מוביל בפער של 0.4%.
המרוץ הזה בנבאדה נחשב לאחד המסוכנים עבור הדמוקרטים. נבאדה ספגה פגיעה קשה ממגפת הקורונה, בין השאר בגלל שיתוק הסטריפ של לאס וגאס, ומורת הרוח שם כלפי נציגי הממשל המכהן מועילה לרפובליקנים ומפחיתה את סיכויי הסנאטורית קתרין קורטז מסטו לשמור על המושב שלה. קורטז מסטו, התובעת הכללית לשעבר של נבאדה, היא האישה הלטינית הראשונה אי פעם שנבחרה לסנאט, וב-2020 נמנתה עם המועמדות המובילות לכהן כסגנית הנשיא של ביידן. בקמפיין השנה התמקדה באיום הרפובליקני על הזכות להפלות.
28 צפייה בגלריה
קורטז מסטו ולקסלט. היא כמעט הסגנית של ביידן, הוא ממובילי הקמפיין המקומי של טראמפ
(צילום: AP)
לקסלט הוא בוגר הצי האמריקני, נכדו של הסנאטור המנוח פול לקסלט וכיהן בעצמו כתובע הכללי של נבאדה. הוא מתחזק קשרים טובים עם טראמפ, היה ממנהלי הקמפיין שלו בנבאדה ב-2020, ואחרי הבחירות קידם את טענותיו שהבחירות נגנבו ממנו בהונאת ענק. בקמפיין מתמקד לקסלט בכלכלה הדועכת ובהגירה הבלתי-חוקית, בעוד קורטז מסטו מדגישה את עמדותיו בענייני הפלות. בין השאר הצהיר כי פסיקת העליון היא "ניצחון היסטורי לקדושת החיים" והביע תמיכה במשאל עם על איסור הפלות בנבאדה החל מהשבוע ה-13 להיריון.
אף שנבאדה היא מדינה שלא בחרה בשום מועמד רפובליקני לנשיאות מאז 2004, במערכות הבחירות האחרונות נעשים המרוצים בה צמודים, ובמפלגה הרפובליקנית מסמנים אותה כמדינה שעשויה להפוך לאדומה בשנים הקרובות. הקרב על הסנאט השבוע יהיה עוד מדד לכך. ב-FiveThirtyEight נותנים ללקסלט יתרון קל מאוד במרוץ, ובממוצע הסקרים של RCP עומד יתרונו על 1.9%.
בקרב על המושב הזה באוהיו נרשמה אחת מפניות הפרסה המפוארות של מערכת הבחירות: היזם ג'יי די ואנס, שעד לא מזמן התגאה בהשתייכותו למחנה "רק לא טראמפ", התייצב לפתע לימינו של הנשיא לשעבר, זכה בתמיכתו במרוץ לסנאט – וכעת מנסה לנצח בקרב על המושב שם את חבר בית הנבחרים הדמוקרטי טים ראיין. יש לו סיכויים טובים מאוד לעשות זאת.
ואנס התפרסם בין השאר בזכות ספרו "יומני האפלאצ'ים" (Hillbilly Elegy), שב-2020 עוּבַּד לסרט קולנוע, ושילוב הכוחות בינו לבין טראמפ טלטל באמצע השנה את הקמפיין הרפובליקני: עד לחודש אפריל דשדש ואנס בסקרי הפריימריז באוהיו, אבל אז הודיע לפתע טראמפ על תמיכה בו – והוא זינק למקום הראשון תוך שהוא דוחק משם פוליטיקאים מנוסים בהרבה. בחודש שעבר התרברב טראמפ שוואנס "מנשק לי את התחת כדי שאתמוך בו", ואת שינוי העמדה של ואנס לגביו השווה לשינוי העמדה שחל אצל שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און: "שניהם התאהבו בי".
חבר הקונגרס הדמוקרטי ראיין היה אחד המועמדים בפריימריז לנשיאות ב-2020, ובהמשך ניסה לזכות בתפקיד יו"ר בית הנבחרים על חשבון ננסי פלוסי. אחרי שנכשל פעמיים, כעת הוא מנסה לכבוש מקום בסנאט. את ואנס הוא מציג כמי שמשתייך לשוליים הקיצוניים של המפלגה הרפובליקנית, מתייחס בסלחנות להסתערות על הקפיטול ודוגל ב"תיאוריית ההחלפה" הגזענית, שלפיה האליטות מהשמאל מנסות להחליף אוכלוסיות לבנות בלא-לבנות על-ידי הבאת מהגרים. ואנס, הנשוי לאישה ממוצא הודי שאיתה הביא לעולם שלושה ילדים, טוען שראיין מציג אותו כגזען רק בשל התנגדותו להסתננות המהגרים דרך הגבול הדרומי של ארה"ב.
ואנס על ילדיו הבין-גזעיים: "אפשר להתנגד להגירה לא-חוקית בלי להיות גזען"
סוגיית ההפלות משמשת נשק לשני הצדדים גם במרוץ הזה. עימות טלוויזיוני ביניהם בחודש שעבר גלש לקרב האשמות סביב הטרגדיה של הילדה בת ה-10 מאוהיו שנאנסה ונאלצה לנסוע לעבור הפלה באינדיאנה, משום שחוקי אוהיו לא אפשרו לה לעבור אותה בשטחה. ראיין הדגיש שחוקי ההפלות שמקדמים הרפובליקנים יקשו על ילדות כמוה, ואילו ואנס האשים את הדמוקרטים בעצם התרחשות האונס: "למה ילדה בת 10 נאנסה במדינה שלנו מלכתחילה? מה שלא מציינים הוא שהיא נאנסה על-ידי מהגר בלתי-חוקי. אם הייתם עושים את העבודה שלכם היא לא הייתה נאנסת". ואנס תומך באיסור ארצי על הפלות החל מהשבוע ה-15, תוך החרגה של מקרים מסוימים.
ואנס נגד ראיין בעימות: "למה בת 10 נאנסה מלכתחילה?"
באתר ניתוח הסקרים FiveThirtyEight נותנים לוואנס יתרון די ברור במרוץ, ובממוצע הסקרים של RCP הוא מוביל בפער של 5%.
כמדינה השוכנת בגבול עם מקסיקו, באריזונה ההגירה הבלתי-חוקית היא מהסוגיות הבוערות בקמפיין, והקרב כאן בין קלי למסטרס נחשב במידה רבה למשאל עם על מדיניות הגבולות של ביידן. בעוד מסטרס מנסה למקד את הקמפיין בשאלת המהגרים, קלי מדגיש את התנגדותו של יריבו לביצוע הפלות, הליך שאותו כינה המועמד הרפובליקני "מעשה שטן".
28 צפייה בגלריה
פעילים בעד הידוק ההגבלות על הנשק. הסנאטור קלי ורעייתו גיפורדס, ששרדה בדרך פלא
(צילום: AFP)
קלי הוא אסטרונאוט לשעבר בנאס"א וטייס בצי האמריקני, וב-2011 הפך לדמות מוכרת בארה"ב אחרי שרעייתו, חברת בית הנבחרים היהודייה גבי גיפורדס, נורתה בראשה על-ידי מתנקש ושרדה באורח נס. בני הזוג נעשו מאז פעילים בולטים למען הידוק ההגבלות על הנשק. מסטרס בן ה-36 הוא מראשי המקדמים את שקר הונאת הבחירות של טראמפ באריזונה, ונחשב לבן טיפוחיו של פיטר ת'יל, מיליארדר מעמק הסיליקון שנמנה עם מייסדי PayPal וקידם אותו לצמרת האימפריה הכלכלית שלו אחרי שהכיר אותו בהרצאה באוניברסיטה.
את השבועות האחרונים ניסו שני המועמדים לנצל לגיוס בוחרים מהמרכז המתון. קלי הדגיש את נכונותו לשתף פעולה עם מחוקקים שמרנים, והודה שהמפלגה הדמוקרטית אינה מבינה לאשורו את גודל ה"בלגן", כלשונו, בגבול הדרומי. מסטרס מצדו מיתן את דבריו על הפלות (רוב מוחץ של תושבי אריזונה תומכים בהליך), הודה שלא ראה הוכחות לכך שהבחירות ב-2020 זויפו והכיר בלגיטימיות של נשיאותו של ביידן. ב-FiveThirtyEight נותנים לקלי יתרון קל במרוץ, ובממוצע הסקרים של RCP הוא מוביל בפער של 1%.
צפון קרוליינה לא בחרה מועמד דמוקרטי לסנאט מאז 2008, וביזלי, נשיאת בית המשפט העליון המקומי לשעבר, רוצה לעצור את הרצף. אם תיבחר תהיה האדם השחור הראשון שצפון קרוליינה שולחת לסנאט. המועמד שמנגד טד באד הוא חבר בית הנבחרים האמריקני, שנתמך על-ידי טראמפ, נמנה עם מתנגדי ההכרה בתוצאות הבחירות של 2020 ומצדד באיסור על הפלות אחרי השבוע ה-15 להיריון.
למרות הרצף העגום של הדמוקרטים בבחירות לסנאט בצפון קרוליינה, יש יסוד לתקווה שלהם שם: בשתי מערכות הבחירות האחרונות ניצח טראמפ בפער קטן בלבד במדינה הזו, ומאז 2009 היא בחרה פעמיים מושלים דמוקרטים. על כל פנים, ב-FiveThirtyEight נותנים לבאד יתרון ברור במרוץ, ובממוצע הסקרים של אתר RCP הוא מוביל ב-5%.
הדמוקרטים מסמנים את וויסקונסין כיעד אפשרי בהתחשב בכך שמבין הסנאטורים המכהנים העומדים כעת לבחירה, ג'ונסון (67) הרפובליקני הוא זה ששביעות הרצון הציבורית ממנו היא הנמוכה ביותר. ג'ונסון אמנם הבטיח לפרוש בתום כהונתו השנייה בסנאט, המסתיימת כעת, אך בהמשך שינה את דעתו והכריז שיתמודד שוב, לדבריו משום שארה"ב נמצאת ב"סכנה גדולה מדי" וזקוקה לו. הוא נודע כמי שמילא תפקיד פעיל בקידום שקר "הונאת הבחירות" של טראמפ ובמזימת "האלקטורים המזויפים" שלו, וכמי שזרע ספקות בנוגע לחיסוני הקורונה. זכורה במיוחד הצעתו לגרגר מי-פה כדי להרוג את הנגיף, הצהרה שהיצרנית "ליסטרין" מיהרה לדחות כחסרת בסיס מדעי.
המועמד הדמוקרטי ברנס (35) נחשב לבעל עמדות פרוגרסיביות, ואם ייבחר יהיה הסנאטור השחור הראשון מטעם וויסקונסין. יריביו טוענים כי הוא איש שמאל קיצוני שתומך בהסטת כספים מכוחות הביטחון ובפירוק הסוכנות האחראית למעצר מהגרים בלתי-חוקיים. הוא מכחיש. ב-FiveThirtyEight נותנים לג'ונסון יתרון במרוץ, ובממוצע הסקרים של אתר RCP הוא מוביל ב-3.2%.
אף שניו המפשייר בחרה במועמד הדמוקרטי בכל מערכות הבחירות לנשיאות שנערכו מאז שנת 2000, בפועל היא נחשבת למדינה "סגולה", כזו שאינה נוטה במובהק לאחת משתי המפלגות. הסנאטורית המכהנת מגי הסן נאבקת שם לשמור על המושב שלה מול דון (דונלד) בולדוק, קצין לשעבר בצבא האמריקני, שגם הוא קידם את "שקר הבחירות הגדול" של טראמפ, אך לאחר ניצחונו בפריימריז הכריז לפתע שבעקבות "בדיקות רבות שערך" הגיע למסקנה שהבחירות לא נגנבו.
בולדוק מצדו מאשים את הסן בתמיכה במדיניות האנרגיה של ג'ו ביידן, ובעימות ביניהם באוקטובר ירה: "הסנאטורית תמכה 100% מהזמן במדיניות הכושלת של ביידן שגרמה לכם להיאלץ לבחור בין חימום לאכילה (heating and eating)". ב-FiveThirtyEight נותנים להסן יתרון משמעותי במרוץ, אך בממוצע הסקרים של RCP היא מוליכה בפער של 0.8% בלבד.
מלבד הבחירות לסנאט ייערכו כאמור עוד אלפי מרוצים לתפקידים ציבוריים בארה"ב, וכמה מהם ימשכו תשומת לב מיוחדת. בבחירות לבית הנבחרים, שם צפוי כאמור ניצחון לרפובליקנים, יעקבו רבים אחר המרוץ באלסקה, שבו אחת המתמודדות המובילות על המושב היא שרה פיילין, מי שרצה לצד ג'ון מקיין לתפקיד סגנית הנשיא ב-2008 וריתקה מאז את הצהובונים בשלל פרשות משפחתיות ופוליטיות. היא תנסה לנצח את מרי פלטולה, הדמוקרטית הראשונה שזכתה לייצג את אלסקה בבית הנבחרים אחרי 50 שנה.
בניו המפשייר תנסה קרוליין לוויט בת ה-25, שהייתה חברה בצוות הדוברות של טראמפ בבית הלבן, להפוך לאישה הצעירה אי פעם שנבחרת לקונגרס. תומכיה מקווים שהיא תהיה התשובה של הימין הקיצוני לאלכסנדרייה אוקסיו-קורטז (AOC), המחוקקת הפרוגרסיבית שבעצמה הייתה ב-2018, בגיל 28, לאישה הצעירה אי פעם שנבחרת לבית הנבחרים, והפכה לקול בולט ומרדני של הדמוקרטים שם.
מי שיהפוך כמעט בוודאות לנציג הראשון של דור ה-Z (הדור שנולד אחרי 1996) בקונגרס הוא הדמוקרטי בן ה-25 מקסוול פרוסט, שצפוי לנצח במרוץ לבית הנבחרים בפלורידה. פרוסט נולד לאם מכורה לסמים, עבד כנהג "אוּבּר" וטרם השלים את לימודיו בקולג', ועל מקום בוושינגטון הוא מתמודד עם מצע הקורא להגביר את הפיקוח על הנשק ולקדם את תוכנית ביטוח הבריאות Medicare for All. הוא צפוי להיות חריג בנוף של בית הנבחרים, שמונהג על-ידי פוליטיקאים בשנות ה-80 לחייהם ושממוצע הגיל של החברים בו כיום הוא 58.
בין בעלי בריתו הבולטים של טראמפ שמתמודדים על מקום בבית הנבחרים נמצא ג'ו קנט, שהיה איש ה-CIA ולוחם בכוחות המיוחדים של ארה"ב, ושרעייתו שאנון, קריפטולוגית בחיל הנחתים, נהרגה בפיצוץ מחבל מתאבד בזמן לחימה מול דאעש בסוריה ב-2019. הוא נותר לגדל לבד את שני ילדיהם הקטנים. יריביו מדגישים את קשריו לארגוני ימין קיצוני כמו Proud Boys ואת חיזוריו אחר מצביעים המזדהים עם רעיונות לאומניים של עליונות האדם הלבן. בין השאר הם מזכירים כיצד באירוע גיוס כספים הצטלם בגאווה עם הלאומן המוצהר גרייסון ארנולד, שתיאר בעבר את אדולף היטלר כ"דמות היסטורית מורכבת שאנשים רבים פשוט לא הבינו". קנט צפוי לנצח במרוץ שלו בקלות.
בבחירות לתפקידי המושלים תוקדש תשומת לב גדולה למרוץ בין המושל הרפובליקני של ג'ורג'יה בראיין קמפ למועמדת הדמוקרטית סטייסי אברמס. זהו שידור חוזר של הבחירות ביניהם ב-2018, אז גררה אברמס את קמפ לקרב צמוד-למדי במדינה שמרנית, והפסידה לו בפער של 1.4% בלבד. אברמס, יקירת המחנה הדמוקרטי, היא פעילה בולטת נגד דיכוי ההצבעה שבו מאשימים דמוקרטים את הרפובליקנים, ורבים זוקפים לזכותה את התגייסות הקהילה השחורה בג'ורג'יה שהביאה לניצחון הדרמטי של ביידן שם ב-2020. קמפ מנגד מגיע הפעם כמושל מכהן שמצבה הכלכלי של מדינתו טוב, ונראה שיש לו סיכוי גבוה לנצח בפער גדול יותר מב-2018.
בבחירות השבוע יצביעו האמריקנים גם על שלל סוגיות העומדות למשאלי עם מקומיים, בהם הידוק ההגבלות על הנשק והקשחת חוקי ההפלות. בחמש מדינות יישאלו הבוחרים אם להתיר בחוק את השימוש במריחואנה שלא לצרכים רפואיים (19 מדינות מתירות זאת כבר כיום), ובקולורדו אף תעלה להצבעה ההצעה להתיר שימוש בפטריות הזיה. בחמש מדינות נוספות יצביעו הבוחרים על ההצעה לאסור בחוק שִיעבּוד של בני אדם: יותר מ-150 שנה אחרי ביטול העבדות בארה"ב, לפחות 20 מדינות עדיין מתירות להעביד אסירים ועבריינים כעונש על עבירות פליליות ועל חובות שלא נפרעו.
