אפרת רז, אלמנתו של לוחם הימ"מ רב-נגד נעם רז ז"ל שנהרג במאי השנה בחילופי אש עם מחבלים באזור ג'נין, נשאה אמש (שני) נאום מרגש בטקס הזיכרון לחללי משמר הגבול. "בכל פעם כשאנחנו מאוחדים ומגלים בפועל את הטבע שלנו, קורים דברים טובים. כשעם ישראל אחד, אלוקים מונה את זכויותיו, וחותם אותו לחיים טובים ולשלום", אמרה האלמנה בטקס שנערך באתר ההנצחה והמורשת של מג"ב ליד קיבוץ ברקאי.
רנ"ג רז נפל בקרב שניהלו יחידות מיוחדות בליווי כוח של צה"ל מול חמושים פלסטינים בפעילות לכיתור ביתו של מבוקש מהג'יהאד האיסלאמי. הוא פונה אז במסוק במצב קשה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם נקבע מותו כעבור כמה שעות. בחודש שעבר כי לוחם הימ"מ יקבל את צל"ש מפכ"ל המשטרה בעקבות הנחישות שגילה כשהעניק טיפול מציל חיים תחת אש למפקד הפלוגה שנפצע קשה.
האלמנה אפרת נשאה בטקס לזכר חללי מג"ב את דבר המשפחות השכולות. "ביום הראשון לשבעה, כשחזרנו מהר הרצל, מההלוויה ההמונית, כבר חיכו לנו בצידי הכבישים מאות אנשים עם דגלי ישראל ושלטים, מחזקים ומחבקים מרחוק. וכשהגענו הביתה גדשו את הבית כל יום מחדש אלפי אנשים. כולם מתאבלים איתנו ומצדיעים לנעם, באו לומר לו תודה", אמרה רז.
היא הוסיפה: "הגיעו אנשים מכל קצות הקשת הישראלית, מהארץ ומחו"ל. דתיים ושאינם, מימין ומשמאל, מהצפון הרחוק והמדרום. מאירופה, מארה"ב, דרום אפריקה ואפילו סין. כל צמרת ההנהגה הפוליטית, צבאית, רבנית, רפואית, חברתית ועמך. מלא נוער, מלא משפחות, אפילו ניצולי שואה. כולם באו להתבשם מהאור של נעם, כמו בושם, שכשהוא בבקבוק לא ניתן להריח את ריחו, רק כשמתנפץ הבקבוק הריח נפוץ בעולם".
האלמנה ציינה עוד כי גם כעת מגיעים אנשים לבית ולמטע של נעם כדי לשמוע עליו. "כולם רוצים לעשות איזה מיזם, מפעל, עשייה, לזכר נעם, לאורו, לעילוי נשמתו. כבר מאות רבות של יוזמות. שלושה ספרי תורה לעילוי נשמתו, בית ספר על שמו, רחוב על שמו, 28 תינוקות הנושאים את שמו, מפעלים חינוכיים ותורניים רבים. מתקני כושר, מצפים ופינות נוף ועוד ועוד.
"רובם לא הכירו את נעם קודם, אלא פשוט איתנו, איתנו בכאב הגעגוע, בהתפעמות מגודל הנעם, מעוצמת המסירות, מעוז הנפש, מהגבורה, מיופייה של הנשמה, מסודו של הרז. כי אנשים מרגישים שנעם זה כל היפה והטוב במה שאנחנו, כמי שנתן את כל זמנו, 24/7 בחייו ובמותו לעם ישראל. בשירות ארוך בימ"מ, ואלפי מבצעים תוך סיכון חיים כפרמדיק מעולה מציל חיים, כחקלאי מחובר לשורשים, לארץ הזו, לאדמה ולשמיים וחיבור לאנשים, לכל מי שפגש, לאנשים השקופים ולחברים הרבים".
לסיכום נאומה אמרה אפרת: "כשאנחנו בוחרים לחיות, אז אכפת לנו אחד מהשני, וכשאכפת לנו, אז אנחנו חיים, זה נותן לנו טעם לחיים. תגידו לי אתן, משפחות יקרות, כשאיבדנו כולנו את היקר מכול והפכנו בין רגע למשפחה אחת, תגידו לי אתן כי אני עוד טרייה בזה, איך בוחרים בחיים? עם הכאב החד, הגעגוע המטורף, החוסר הענק. החיים החדשים שנהיו. בינתיים מה שמרים אותנו ונותן לנו כוח זה העיטוף הענק שעוטפים אותנו, המשפחה המורחבת, הקהילה, העם כולו, וגם משפחת מג"ב הנפלאה.
"תודה תודה על הליווי והחיבוק שלכם, שבלעדיו לא היינו מסוגלים בכלל להתניע את החיים החדשים שלנו. ואתם יודעים מה? זה לא רק שאנחנו בוחרים בערבות הזו, להיות אחד בשביל השני, אנחנו פשוט כאלה. זה הטבע שלנו. וכל פעם כשאנחנו מאוחדים ומגלים בפועל את הטבע שלנו, קורים דברים טובים. נולדות מדרגות חדשות בעם".