(צילום: משי בן עמי)
שגריר ארצות הברית בישראל טום ניידס הודיע הבוקר (שני) כי שיעור סירובי הבקשות לוויזה של ישראלים ירד מתחת ל-3%. עם זאת, הנתון המיוחל והנמוך עדיין לא מבטיח שישראל אכן תתקבל לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב. האמריקנים העבירו מסרים לפיהם לישראל חלון זמנים קצר – עד סוף ספטמבר – שאם לא תעמוד בו, היא תחמיץ את הרכבת ותצטרך להמתין עוד שנה לפחות, וגם אז, אף אחד לא מבטיח ששיעור הסירובים יישאר נמוך.
כפי שהגדיר גורם בכיר בשגרירות ארה"ב בישראל, "לא נכון יהיה להגיד שישראל התקבלה לתוכנית ולחבר את שיעור הסירובים אוטומטית. זה רק הצעד הראשון בשורה של צעדים שנדרשים מישראל, כמו שנדרשו מאותן 40 מדינות שכבר התקבלו". בכיר אמריקני אמר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מחויב לעניין הפטור מהוויזה, ולכן ניתן להעריך במידה רבה של ודאות שישראל תקבל את הפטור החל מ-1 באוקטובר, וישראל תעמוד בכל הדברים שנותרו ולא תביא לשיבוש ההליך, בשל מחויבותה לעניין.
לישראל נותרו עוד צעדים משמעותיים וגדולים בדרך לקבלה לתוכנית הפטור מוויזה, ובראשם החקיקה בכנסת – שאותה תקעה הקואליציה הנוכחית בכנסת שעברה, שם היא שימשה אופוזיציה. בליכוד טענו בקיץ האחרון כי החקיקה דורשת חדירה לפרטיות, אך בשגרירות ארה"ב בישראל הבהירו כי מדובר בחקיקה שנדרשת מכל אחת מ-40 המדינות שהצטרפו לפטור מוויזה.
מלבד החקיקה בכנסת, ישראל צריכה להשלים את ההליכים שנוגעים ליישום התוכנית לביטחון הגבולות של ארה"ב, ורק לאחר שהמשרד לביטחון המולדת ומחלקת המדינה האמריקנית ייתנו אור ירוק שישראל אכן עומדת בכל התנאים – היא תצטרף לתוכנית. התאריך המיועד הוא לא לפני 1 באוקטובר, והמשמעות היא שלישראל חלון הזדמנויות של כשמונה חודשים להשלמת כל ההיערכויות, הטמעת מערכות המחשב וחיבורן למערכות האמריקניות, עד סיום השנה הפיסקלית בארה"ב – שנסגרת בחודש ספטמבר.
שר החוץ אלי כהן הודיע כי משרדו קיבל את הנתונים האמריקנים על שיעור סירובי הבקשות לוויזה של ישראלים, ואמר: "זו בשורה משמחת לכל אזרחי ישראל. אני מעריך שכבר השנה יוכלו ישראלים לבקר בארה"ב ללא צורך בקבלת ויזה מהשגרירות האמריקנית. אני מודה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן על תמיכתו והובלתו למתן פטור מוויזות לישראלים".
הדרישות מישראל
ישראל, כאמור, תצטרך להשלים הרבה מאוד הליכים בחלון ההזדמנויות הקצר שעומד בפניה. על הכנסת יהיה לחוקק חוקים בזמן קצר, וכל משרדי הממשלה יצטרכו לעמוד במהירות בדרישות הטכניות שהן תנאי לקבלה לתוכנית. בין היתר מדובר על שיתופי מידע, הקמת מערכת ותפעול שלה.
דרישה נוספת מישראל היא הדדיות, תנאי שבו עומדות כל המדינות שכבר פטורות מוויזה. המשמעות בפועל היא שישראלים שיגיעו לארה"ב לשהייה של עד 90 יום יוכלו להיכנס ללא מגבלות ויזה - למעט הצורך בהגשת בקשה לקבלת ESTA דרך האינטרנט, בקשה שמאפשרת כניסה לא מוגבלת לארה"ב במשך שנתיים. אמריקנים, חשוב לציין, לא יידרשו להגיש בקשה דומה עם כניסתם לישראל. לצד זאת, ישראלים שירצו להישאר בארה"ב יותר מ-90 יום, או מתכננים לעבוד וללמוד שם, עדיין יידרשו לקבל ויזה מהשגרירות בהליך הרגיל.
במסגרת ההדדיות, תצטרך ישראל לספק תנאים דומים לכל אזרח אמריקני – ללא קשר למוצאו הדתי, האתני או מקורות משפחתו. בפועל, המשמעות היא שישראל תצטרך לאפשר לכל אמריקני ממוצא ערבי, גם פלסטיני, לעלות על מטוס לנתב"ג – ולאפשר לו לבקר את בני משפחתו בגדה באמצעות הדרכון האמריקני שלו. במילים אחרות – ישראל לא תוכל למנוע מפלסטינים עם דרכון אמריקני להיכנס לישראל, גם אם היעד שלהם הוא בכלל רמאללה או בית לחם.
בשגרירות ארה"ב בישראל אמרו כי ישראל צריכה להיות מחויבת לעמוד בדרישות משרדי הממשלה האמריקניים, כולל בנושא ההדדיות. המשרד לביטחון המולדת בארה"ב, כך אמרו בשגרירות, שולח משלחות לכל המדינות החברות כדי לבחון את יישום התוכנית. האמריקנים הדגישו שיבקשו מישראל להתחייב בפני כל מחזיקי הדרכון האמריקני שיוכלו לזכות לתנאי כניסה זהים.
האמריקנים ציינו כי כל מדינה שמצטרפת לתוכנית הפטור מוויזות עוברת תהליך הערכה מתמשך בעניין שותפות ביטחון הגבולות. אם ארה"ב סבורה ששמירת הגבולות לא נשמרת, המשרד לביטחון המולדת יוכל להסיר מדינה מהתוכנית, כפי שקרה במקרה אחד או שניים בעבר.
החוקים שמחכים לכנסת
מלבד עמידה בדרישות ההדדיות והקמת המערכות מול משרדי הממשלה, כדי שישראל תיכנס לתוכנית הפטור מוויזה תידרש הכנסת לאשר שני חוקים ותיקון חקיקה נוסף, אותם חוקים ותיקון שממתינים עוד מהכנסת הקודמת – ונתקעו מאחר שהקואליציה כיום סירבה להעבירם בכנסת הקודמת.
גורם בכיר בשגרירות ארה"ב אמר כי "למרבה הצער, ישראל לא עשתה הרבה הכנות. זה עניין רציני, ונותרה עוד הרבה מאוד עבודה. ללא קשר לשיעור הסירובים, שיתוף הפעולה בין ישראל למשרד לביטחון המולדת טוב. איבדנו זמן יקר (בגלל הבחירות – א"א).
אחד החוקים שתידרש הכנסת לאשר הוא חוק PNR שמאפשר העברת מידע על נוסעים. העבודה על החוק עדיין לא הסתיימה, ויש רשויות כמו המשטרה והמכס, שלא מילאו את חלקן עדיין. החוק נותן לישראל ולאמריקנים כלים מתוחכמים לחפש תבניות ודפוסים עברייניים, גם בהקשרי טרור וגם פשיעה (הלבנת הון). המידע הזה לא יוכל להיות מועבר ללא אישור של החקיקה בכנסת.
חוק נוסף שתצטרך הכנסת לאשר הוא API, שעוסק במידע שנמצא על דרכון הנוסע. התיקון לחוק בנוגע למצב הקיים יאפשר לרשויות הישראליות (ביקורת הגבולות) למסור לאמריקנים את כל המידע הזה כבר בזמן הצ'ק אין במדינת המוצא, ויאפשר להם אפשרות לסרב את כניסתו עוד לפני המראתו לארה"ב.
