מתי ייפתח הקו האדום של הרכבת הקלה? מנכ"ל נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע), הבונה ואמורה להפעיל את הקווים, התייחס הבוקר (חמישי) לשאלה הכי בוערת של משתמשי התחבורה הציבורית בחודשים האחרונים ואמר כי פעילות הקו צפויה להתחיל כבר בתחילת השנה הבאה.
מנכ"ל נת"ע חיים גליק, שנאם בכנס "מטרו ישראל" של החברה ונועד להציג את פרויקט המטרו שהיא מקדמת, דיבר על הקו האדום שייפרס על פני 24 קילומטרים וטען כי הוא ייפתח ברבעון הראשון של שנת 2023.
"התעכבנו כי לא היינו מוכנים להפעיל את הרכבת ללא בטיחות", אמר גליק שסיפר כי הוא רואה התקדמות בנושא. "אתמול הפעלנו את הגרסה הסופית של מערכת האיתות, ונבדוק אותה בשלושת הימים הקרובים - אם הכול יעבוד כמו שצריך, אני מאמין שהרכבת תיסע כבר ברבעון הראשון של השנה".
הקו האדום של הרכבת הקלה הוא הראשון מבין שלושה קווים שייפתחו עד שנת 2027. הבוקר העריכו בכנס המטרו כי צפי פתיחת שלושת קווי המטרו של ישראל הוא עשור מאוחר יותר, בשנת 2037. גליק אף העריך כי עלות הפרויקט נאמדת על 19 מיליארד שקלים, סכום גבוה יותר מההערכות הראשוניות שניתנו, והתקציב שעלה במהלך השנים.
הקו, שצפוי לשרת כ-70 מיליון נוסעים בשנה, יחל את נסיעתו מהתחנה המרכזית בפתח תקווה, דרך בית החולים בילינסון בעיר, לאורך רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן. הוא ימשיך סמוך לתחנת סבידור מרכז של רכבת ישראל, יעבור בדרך בגין וסמוך למרכז עזריאלי, משם ימשיך לדרום הקריה, נווה צדק, שדרות ירושלים ביפו, וייסתיים בדרום העיר בת ים.
לאורך המסילה יוקמו 34 תחנות, מהן עשר תת-קרקעיות כ-12 קילומטרים מתחת לפני האדמה. כל זאת כאשר המרחק בין התחנות יעמוד על כ-500 מטרים.
בכנס הוכרז גם כי בשנת 2034 צפויה הפעלה חלקית של שלב א' בפרויקט המטרו והפעלה מלאה בשנת 2037. בשלב א' יופעל המטרו לאורך 78.5 קילומטרים ויעבור ב-58 תחנות.
בנוסף, הוצגו היעדים להצלחת הפרויקט, שלבי הביצוע ולוחות הזמנים הצפויים, כמו גם אמצעים טכנולוגיים חדשניים בתחום התשתיות שייתכן וישתלבו בפרויקט. נציגי נת"ע סקרו לקחים ותובנות מביצוע פרויקט דומה בלונדון.
כשהתייחס להקמת המטרו אמר גליק כי "מדובר בפרויקט אדיר. אנחנו מדברים על 150 קילומטרים, מסילות כפולות ובניין של 15 קומות מתחת לאדמה. אנו בונים רשת, אין משמעות לבנייה של קו אחד. יהיו שלושה קווי רכבת קלה ושלושה קווי מטרו עם מעברים נוחים בין המטרו, הרכבת הקלה, הרכבת הכבדה ושבילי אופניים".
יו"ר נת"ע, מיה ליקוורניק, התייחסה לחשיבות הפרויקט ואמרה כי "הפרויקט הלאומי הזה הוא החשוב ביותר מאז הקמת המוביל הארצי בשנות החמישים של המאה הקודמת. בלי שתקום המערכת הזאת, גוש דן יהיה באסון של נגישות, לא פחות מזה".
לדבריה, "בעלי העניין שחשובים לנו ביותר הם תושבי גוש דן שיתבקשו להמשיך 'לסבול' כדי לאפשר את הפרויקט הזה. כולם רוצים מטרו - אבל 'לא פה', 'לא עכשיו', 'שלא יעבדו בשבת', ו'לא בין 14:00 ל-16:00'. יש הרבה אינטרסים והכול לגיטימי, אבל בסופו של דבר האינטרס הציבורי צריך לגבור על הכול".
ראש מנהל המטרו, מאיר שמרה, טען כי הפרויקט ישנה את המדינה: "מדינת ישראל הולכת לקריסה של המטרופולין ברמה התחבורתית, לכיוון מומבאי ולא דובאי. פרויקט המטרו נושא על גבו 100 שנים של חזון. אז איך נבצע את פרויקט המטרו בדרך שתשנה את החיים של כולנו? אנחנו רוצים שמה שיקרה מתחת לפני הקרקע יקרין למעל פני הקרקע, ליצור סביבה תוססת, בדרך לאיכות חיים.
"מפתח חשוב להצלחה הוא התמיכה הציבורית. לא רק ב'למה הפרויקט הזה חשוב', גם ב'איך עושים אותו'. יש בעיה של חוסר אמון, אנחנו מבינים. נושא השקיפות הוא קריטי, כשאנחנו אומרים לו"ז אנחנו יודעים לעמוד מאחוריו. אם נעשה נכון את כל הדברים האלו ברמה ההוליסטית, נצליח בפרויקט".