רון בן ישי בדיווח מיוחד מאוקראינה
(צילום: נדב אבס, שחר גולדשטיין)
כיפות הזהב של המנזרים והכנסיות שקייב מלאה בהן נצצו אתמול באור השמש אל מול שמיים כחולים ובהירים. מתחת למנזר "לאוורת קייב-פצ'רסק" זרם הדנייפר בשלווה ואנשים טיילו על שפתו. כך לא נראית עיר שמצפה לפלישה. ובקייב, כמעט כאיש אחד, אכן משוכנעים שלא תהיה פלישה רוסית.
ייתכן מאוד שתושבי העיר צודקים. הולך ומתברר שפוטין רואה את הציבור האוקראיני כחלק ממשחק אסטרטגי גדול יותר, וכי אוקראינה היא הזירה הפחות חשובה בו. במשחק הזה פוטין שואף לקבע מחדש את מעמדה של רוסיה כמעצמה עולמית לצד ארה"ב וסין. הוא רוצה ליצור משטר ביטחון באירופה שיבטיח את שלומה, בדיוק כפי שעשתה ברית ורשה בזמן המלחמה הקרה.
האוקראינים ברחוב לא מדברים אסטרטגיה עולמית, אלא במונחים של "אנחנו מכירים את הדוב הרוסי ורגילים אליו". המקומיים מציינים שפוטין כבר הציב כוחות בגבולה המזרחי של אוקראינה במאי בשנה שעברה, ואז נסוג בו. אך העוצמה הרוסית היא כה מאיימת על האוקראינים עד שהם פיתחו חסינות כלפיה: רובה הכחשה ומקצתה אדישות.
אבל כשאנו אומרים "אוקראינים", כדאי להימנע מהכללה. אוכלוסיית אוקראינה, המונה כ-40 מיליון בני אדם, אינה עשויה מקשה אחת. מתחוללת בה התנגשות תרבויות וזרמים דתיים שמפלגים את המדינה וגורמים לחלקה הצפון-מזרחי, הפרבוסלבי, היווני אורתודוקסי, שחלק ניכר ממנו דובר רוסית, דווקא לנטות לצד הרוסי. אנשים רבים שעמם דיברתי ברחוב, באמצעות מתורגמן או באנגלית, אמרו בגלוי שהם דוברי רוסית ומאמינים לפוטין כשהוא אומר שכל המשבר הזה הוא בכלל מעשה ידיהם היזום של האמריקנים, שמחפשים סיבה להטיל סנקציות על רוסיה, לחבל בכלכלתה ולתפוס את מקומה כספק הנפט והגז העיקרי של אירופה.
בדרום-מערב אוקראינה, לעומת זאת, ממערב לנהר הדנייפר, האוכלוסייה היא יותר קתולית וקנאית לשפה האוקראינית, מסיבות היסטוריות וגם מפני שהשכנה פולין ומדינות אחרות הן קתוליות כמוה. המתח הזה, בין שני פלגי אוקראינה, הוא שמייצר לפוטין את האפשרות לערער את היציבות במדינה ללא הרף.
המקומיים מזכירים שפוטין כבר הציב כוחות בגבולה המזרחי של אוקראינה במאי בשנה שעברה, ואז נסוג בו. אבל העוצמה הרוסית כה מאיימת על האוקראינים, עד שהם פיתחו חסינות כלפיה: רובה הכחשה, מקצתה אדישות
מומחים המשקיפים שנים רבות על היחסים בין רוסיה לאוקראינה, מאז קרסה ברית המועצות, טוענים שמוסקבה לא רוצה ששכנתה תשגשג כלכלית וחברתית, מפני שאז יתברר לרוסים שיש אלטרנטיבה למשטרו של פוטין ולאוטוקרטיה שהוא מנהל. כמו שאמר זאת אחד המומחים: "הרוסים מערערים את היציבות באוקראינה כדי שלאוקראינים לא יהיה יותר מדי טוב, ואז באמא רוסיה יתחילו האזרחים לעשות השוואות שלא יחמיאו לפוטין".
קרב התודעה האמריקני
מילת אזהרה: במזרח אירופה, ברוסיה וגם באוקראינה, כמו גם במזרח התיכון, תיאוריות הקונספירציה צומחות וקונות להן חסידים בקלות רבה, בעיקר בעידן הרשתות החברתיות. לכן גם תיאוריית הקונספירציה על כך שארה"ב היא זאת שיזמה את המשבר באוקראינה, וגם התיאוריה שרוסיה מעוניינת לזעזע את אוקראינה מסיבות פוליטיות פנימיות, אין להן הוכחות המבוססות על עובדות. אבל עצם העובדה שאנשים מאמינים בהן, יש לה כבר השפעה על ההתנהלות באזור.
מה שמסייע להתפשטות תיאוריות הקונספירציה הוא העובדה שממשלת אוקראינה בראשות הנשיא וולודימיר זלנסקי חסרת ניסיון בתחום הדיפלומטיה וההתנהלות במסגרת המשחק הגדול של המעצמות. חוסר הניסיון הזה גובל לעיתים בנאיביות. אחת הדוגמאות הן ההפצרות של זלנסקי מנתניהו, כשהיה עדיין ראש הממשלה, ואחר כך מנפתלי בנט, כשהחל לכהן בתפקיד, שינצלו את היחסים הקרובים שיש להם עם פוטין כדי שיעזוב את אוקראינה בשקט. נתניהו, ואחריו בנט, אכן דיברו עם הקרמלין, אבל התשובה הרוסית הייתה: "תודה, לא אתם תתווכו בינינו לבין האוקראינים, ובכלל, אם נצטרך תיווך נדע למי לפנות".
אגב, אותו הדבר קרה לארדואן בשבוע שעבר. אלא שבניגוד לישראל שאין לה שום אינטרס לתווך בין רוסיה לאוקראינה ולנצל את הקשרים המתוחים עם ממשל ביידן לטובת אוקראינה, לארדואן יש אג'נדה. יש לו עניין שהרוסים יעבירו את הגז לאירופה דרך טורקיה. ארדואן גם רואה את עצמו כמגן הטטארים, מוסלמים סונים שחיים בדרום אוקראינה.
הרוסים דחו גם את ארדואן וגם אותנו, והם מעדיפים לדבר עם האמריקנים. בוושינגטון יודעים את זה ונראה שממשל ביידן מנהל היטב את המשבר מול הרוסים, ואולי אפילו עושה להם "בית ספר". במועצה האמריקנית לביטחון לאומי יודעים כי פוטין לא יכול להרשות לעצמו סנקציות כמו שהאמריקנים מתכוונים להטיל עליו, בסיוע האירופים. הנשיא הרוסי גם לא בטוח כנראה שהאירופים ימשיכו לדבר בכמה קולות ושהוא ימשיך לתמרן ביניהם ולעשות מניפולציות שמשרתות אותו.
באוקראינה מתגוררים ושוהים כ-10,000 ישראלים. אין מדינה מערבית אחרת עם כל כך הרבה אזרחים החיים בה דרך קבע. אבל רוב הישראלים כאן לא מתכוונים להתפנות. עבורם הכינה השגרירות הישראלית תוכנית חילוץ ומילוט ברכב דרך מערב אוקראינה
האמריקנים גם מנהלים כנראה מערכה תודעתית תקשורתית שנועדה למנוע מרוסיה את האמתלה לפלוש לאוקראינה או לחלקים ממנה. הם מתריעים כל העת שהנה, לפוטין יש תוכנית הונאה שאמורה לייצר לו את הצידוק לפלישה לאוקראינה. האמריקנים לא הציגו שום הוכחה לכך שזוהי אכן כוונת הרוסים, אך עצם העובדה שהם חוזרים על כך ואומרים שהנה-הנה הפלישה מתקרבת מקשה על פוטין. זאת בעיקר לאור העובדה שהוא עצמו, וכך גם שר החוץ שלו לברוב, טוענים שהם אינם מתכוונים ואינם רוצים לפלוש לאוקראינה, וכי כל ההתרעות והאזהרות של האמריקנים ונאט"ו הן בכלל יוזמה שנועדה לפגוע ברוסיה.
באוקראינה באמת לא מבינים מה פוטין ישיג אם יפלוש לארצם מלבד צרות לכלכלת רוסיה, מלבד חיילים רוסים שיחזרו בארונות הביתה ומלחמת גרילה שהאוקראינים מוכנים לה הרבה יותר טוב, באמצעות ציוד אמריקני ובריטי, מאשר היו מוכנים כשפוטין סיפח את חצי האי קרים.
ביחס לדבר אחד שוררת הסכמה כללית באוקראינה – הם מצטערים שוויתרו על הנשק הגרעיני בהסכם בודפשט שנחתם ב-1994. האוקראינים הסכימו להתפרק מ-1,900 ראשי קרב גרעיניים בתמורה להתחייבות רוסית, אמריקנית ובריטית לערוב לשלמות גבולותיהם וביטחונם. כעת האוקראינים אומרים: "איך נאמין לרוסים שהיו אמורים לערוב לביטחון שלנו?".
כנגד זה אומרים הרוסים כי גם הם צודקים. בין היתר, הם טוענים שאוקראינה לא מילאה את התחייבויותיה במסגרת הסכם מינסק 2 שנועד להסדיר את מעמדו של חבל דונבאס במזרח המדינה, שם פועלים המורדים הפרו-רוסים. לשני הצדדים טענות צודקות, אבל זה לא כל כך משנה משום שהמשחק העיקרי הוא בין ארה"ב ונאט"ו לבין פוטין, ואף אחד מהצדדים עדיין לא מיצמץ.
תוכנית המילוט הישראלית
כרגע החשש של אוקראינה הוא שיתוק התנועה האווירית-אזרחית של המדינה. לא מפני שהרוסים יפריעו לה להתנהל, אלא מפני שחברות הביטוח בעולם יפסיקו לבטח את המטוסים האזרחיים הטסים במרחב האווירי של אוקראינה. החשש הוא לא רק מפני הנזק הכלכלי שייגרם, אלא גם משום שהוא לא יאפשר לאזרחי מדינות זרות ולאוקראינים לצאת מהמדינה בדרך האוויר באמצעות חברות תעופה אזרחיות, וכאן נכנסת ישראל לתמונה.
באוקראינה מתגוררים ושוהים כ-10,000 ישראלים, רובם עובדי היי-טק ועמותות חברתיות. מה שפחות ידוע הוא שאין שום מדינה מערבית אחרת שיש לה כל כך הרבה אזרחים החיים באוקראינה דרך קבע כמו ישראל. יש מספר גדול של טורקים שחיים פה, אך הרבה פחות מאשר ישראלים.
9 צפייה בגלריה
נמל התעופה בוריספיל ליד קייב. רוב הישראלים לא התפנו, וגם לא מתכוונים להתפנות
(צילום: AFP )
הממשלה בירושלים הוציאה אזהרת מסע לישראלים השוהים באוקראינה וקראה להם לצאת מכאן. כפי שראיתי אתמול, רבים נענים והיום יהיו עוד הרבה יותר טיסות, אולי אפילו עשר, מקייב לתל אביב. אבל רוב הישראלים לא התפנו וגם אינם מתכוונים להתפנות. עבורם הכינה השגרירות הישראלית בהנהגתו של השגריר מיכאל ברודסקי תוכנית חילוץ ומילוט ברכב למערב אוקראינה ומשם לרומניה, לפולין, לסלובקיה או למולדובה. השגריר ברודסקי אומר שבמקרה כזה גם הדיפלומטים והשגרירות יתפנו יחד עם הישראלים האחרים.
כרגע השגרירות הישראלית היא היחידה שתגברה את הצוות שלה, בעוד שלושה דיפלומטים, כדי לוודא שהתוכנית תבוצע בצורה חלקה, אם יצטרכו להפעיל אותה במקרה של פלישה רוסית. ברודסקי חושש שאם באמת תהיה פלישה, תיווצר נהירה של פליטים אוקראינים לכיוון מערב ודרום-מערב המדינה, בדיוק באותו כיוון שאליו הוא מתכוון למלט את הישראלים, אם וכאשר יצטרך לממש את התוכנית. לכן הוא כבר הכין אזור מקלט במערב אוקראינה שבו יוכלו הישראלים לשהות עד שיפחת העומס בדרכים.
יש מאפיין אחד למצב הנוכחי שאף אחד לא מתכחש אליו כאן בקייב. חוסר הוודאות גובה מחיר מהאנשים החיים פה בצל איום הטנקים הרוסיים – כל מה שהפרשנים מעלים על הדעת כהשערה מבלי שיש להם מושג מה באמת עומד לקרות.
