הפגנה מחוץ למשפטו של שוטר מג"ב הנאשם בהמתה בקלות דעת
(צילום: גיל יוחנן )
בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך הבוקר (שני) משפטו של שוטר מג"ב המואשם שירה למוות באיאד אל-חלאק, בעל צרכים מיוחדים, בעיר העתיקה בירושלים. בדיון היום העידה ורדה אבו חדיד, המדריכה של אל-חלאק במוסד שבו למד שהייתה לצידו כשנורה למוות. מולה ישבו הוריו ואמו צעקה לעברה: "לא הצלת אותו".
אל-חלאק, בן 32 שנמצא על הרצף האוטיסטי, היה בדרכו למוסד החינוכי שבו הוא למד בעיר העתיקה ב-30 במאי 2020. הוא עטה על פניו מסכת קורונה ועל ידיו היו כפפות מנתחים. שוטרי מג"ב שהבחינו בו חשבו שהוא מחבל שנמצא בדרכו לבצע פיגוע, והחלו לדלוק אחריו כשברקע נשמעו ברשת הקשר דיווחים על מחבל נמלט. לאזור המרדף הגיע השוטר הנאשם. הוא נכנס לחדר אשפה שבו מצא אל חלאק מחסה - וירה בו למוות. לאחר הירי טען כי אל-חלאק "ביצע תנועה חשודה". לפי כתב האישום הוא ירה כשאל-חלאק בגבו אל הקיר, ולאחר מכן - כשהיה פצוע ולא חמוש - ירה בו שוב. הוא נאשם בעבירה של המתה בקלות דעת.
בעדותה היום סיפרה אבו חדיד כי "נכנסתי ראשונה לחדר האשפה אחרי עובדי הניקיון ואז איאד ואז שלושת החיילים. כשאיאד נכנס ראיתי את הדימום מהרגל שלו ואז נכנסו החיילים, היה דם על הרצפה. הוא נפל על הרצפה ואז ראיתי את הרגל שלו, אבל הוא עדיין דיבר. ואז הוא אמר להם 'זאת ורדה, ואני איתה'. הוא פחד, היה בטראומה, ואני גם פחדתי. ראיתי בן אדם שמת מול העיניים שלי ואני לא יכולה לעשות כלום. ירו באיאד ואז כיוונו את הנשק אליי".
אבו חדיד הוסיפה כי "החיילים דיברו ואמרו לי 'תני לנו את הנשק שנתן לך, זה מחבל שיש לו נשק' וכיוונו את הנשק עליי. אמרתי להם 'אין לי כלום'. שמעתי שלוש יריות. כשאמרתי להם שאני הרכזת של איאד, בפעם הראשונה, לא שמעו ועוד פעם ירו בו ועוד פעם. ואז אמרו לי 'ניקח אותך'. הייתי במצב מאוד קשה. היו לי כאבים בכל הגוף. חששתי גם לחיי. התחלתי לעשות חיפוש בעצמי, לראות אם קיבלתי כדור או ירי מהחיילים. בדקתי אם אני פצועה".
לדבריה, "אני הגנתי על איאד. זה הבן שלי, זה כמו הבן שלי. אני הרכזת שלו. כשהוא נכנס לחדר האשפה רציתי לדאוג שלא יירו בו. איך אפשר להיות בן אדם תחת לחץ ותחת סכנת חיים? התגובה של הבן אדם באופן רגיל היא פחד. איאד היה פחד וגם אני פחדתי. עמדתי ליד הדלת בחדר האשפה בצד השני, עמדתי צמודה לקיר, עמדתי ועשיתי תנועות ואמרתי 'זה נכה, זה נכה'. ואני מגנה עליו בזה שאני צועקת לשוטרים 'הוא נכה, הוא נכה'".
בחקירה הנגדית שאלה הסנגורית של השוטר את אבו חדיד האם יש לה רגשות אשמה על שלא הצליחה להציל את אל-חלאק. "בוודאי. הוא כמו הבן שלי. אף אחד לא יוכל להרגיש איך שאני מרגישה", היא השיבה.
היא נשאלה על הכעס של המשפחה ופרצה בבכי. לאחר הפסקה חזרה אבו חדיד אל דוכן העדים ואמרה: "זה לא משהו קל ועד עכשיו יש לי רגשות אשם". אמו של אל-חלאק צעקה לעברה: "לא הצלת אותו, היית צריכה לחצוץ ביניהם. אביו של אל-חלאק התערב ואמר: "תגלו הבנה, מצבה לא טוב".
