ארדן בבית המשפט
(צילום: אריק מרמור)
שגריר ישראל באו"ם ושר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, מעיד הבוקר (שני) במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. ארדן מעיד בתיק 4000 (בזק-וואלה), שבו נאשם נתניהו בקבלת שוחד מאנשי העסקים שאול ואיריס אלוביץ' וגם בסעיף מרמה והפרת אמונים. הוא צפוי להעיד במשך ימים בודדים, ולאחר מכן ישוב עד המדינה ארי הרו לדוכן העדים. קודם לכן, הסכימו השופטים שארנון מילצ'ן יעיד במשפט בווידאו, שכן הוא מסרב להגיע לארץ.
את החקירה הראשית של ארדן מובילה עו"ד יהודית תירוש, ראש צוות תיק 4000 בפרקליטות מיסוי וכלכלה. השגריר באו"ם נשאל מיד על רפורמת השוק הסיטונאי, והסביר כי האמין בה "מתוך הבנה שזה יקדם פתיחה לתחרות של התשתית הנייחת בישראל ושל בזק, שלה היה כוח בשוק בתחום תשתיות התקשורת הנייחת". לדבריו, היה "מושקע ברפורמה", ואת המדיניות בעניינה הוא הוביל. "גיבשתי החלטות שנתקבלו אצלי על בסיס דיונים והתכוונתי לקדם אותו בדרכים שאני יכול לקדם כשר. האמנתי בה. היא הייתה אחת הרפורמות המרכזיות בתקופתי", העיד.
עו"ד תירוש שאלה את ארדן: "מה מידת מעורבותך בה באופן אישי, ירדת לפרטים?", והוא השיב: "כן". לאחר מכן פירט: "ליוויתי את הרפורמה, לא יכול להגיד שנכנסתי לתחשיבים עצמם זה אנשי המקצוע של המשרד עושים". הוא הודה כי נתניהו פנה אליו פעם אחת בעניין: "הוא שאל אותי אם אני שומע בכלל את טענות בזק. לא התרשמתי שהוא הכיר את הפרטים, וגם לא נכנסתי איתו לפרטים, רק אמרתי לו שאני שומע את הטענות".
לדבריו, "השיחה הייתה קצרה. התיאור שלי היה תיאור כללי שמדובר ברפורמה שרוצה לקדם תחרות וזהו. לא ראיתי בזה פנייה חריגה. זכור לי משפט ש'גם אם עושים משהו מרחיק לכת חשוב לאפשר להם להישמע'. למיטב זכרוני זה היה בשיחה במשרד ראש הממשלה. לא במסגרת דיון מעמיק, שיחה קצרצרה. לא זוכר מתי הייתה".
עם זאת הוא הבהיר כי "היו לי אז המון שיחות עם ראש הממשלה במסגרת תפקידי השונים, ולכן אני לא זוכר את רקע השיחה. אני לא יכול לומר שאני זוכר שבשיחה עלה נושא התעריפים (בחקירתו אמר: 'אני זוכר במעומעם שזה עלה')". לאחר מכן נשאל "איך הסביר לעצמו את הפנייה של ראש הממשלה", והשיב: "חשבתי ששאול ואנשי בזק בוכים לכולם". ארדן הדגיש: "לא קיבלתי שום הנחיות מראש הממשלה".
ארדן הסביר לאחר מכן על עסקת בזק-יס ועל ההחלטה לחייב לצד זאת את בזק לקדם את רפרומת השוק הסיטונאי. "העמדה שלי הייתה לכרוך בין עסקת בזק-יס לרפורמת השוק הסיטונאי כדי שבזק תפסיק עם הסחבת שחשבתי שהיא מבצעת, שהרפורמה תייושם", הסביר. "אני משתדל להיות דומיננטי. כשר נעזרתי עם גורם המקצוע - בעיקר עם הרן. לא זוכר עם מי עוד. בזק התנגדו לזה, לא אהבו את זה. אני זוכר פניות של ישראל יהושוע (הלוביסט) מטעם בזק. לא זוכר פניות של שאול, מניח שהיו".
הוא הסביר בהמשך כי אינו זוכר שהייתה טענה בדבר חוסר חוקיות של כריכה בין עסקת בזק-יס לשוק הסיטונאי. ארדן הוסיף: "למשרד יש יועצת משפטית. ככל שהחלטה שלי לא נבלמת על ידה כי אינה חוקית, הנחת העבודה שהיא חוקית. חשבתי שנכון לקשור בין הדברים, רציתי לקדם את הרפורמה. בזק להבנתי הערימה קשיים על התקדמות יישום הרפרומה וברגע שהיא צריכה אותי לאישור מסויים ואגף הכלכלה של המשרד אומר כי יש באישור להקשות על יישום פתיחת התחרות בשוק ובזק צריכה אותי, אז החלטתי להשתמש בזה כמנוף".
ארדן מוזכר כמה פעמים בכתב האישום נגד נתניהו, מאחר שהיה השר הממונה לפני ראש הממשלה בתקופה הרלוונטית. בין היתר, ארדן כשר התקשורת עסק בעניין בזק: כך למשל, כתב האישום מתאר כיצד במאי 2014 חתם נתניהו על היתר שליטה בחברת בת של וואלה, שהפעילה את אתר יד2, וכיצד הושגה גם חתימתו של ארדן. "החתימה אפשרה את השלמת עסקת המכירה של יד2 מקבוצת בזק שבשליטת אלוביץ' לתאגיד תקשורת גרמני, בתמורה לסך של כ-800 מיליון שקל, שהוזרם לקופת בזק", צוין.
בהמשך נתניהו התמנה לשר התקשורת. ישראל נכנסה למערכת לבחירות ואז נתניהו פיטר את מנכ"ל המשרד, שהיה תחת ארדן, ומינה את פילבר. אז, לפי האישום, נתניהו הנחה את פילבר לאשר את העסקה ולמתן מחירים בשוק הסיטונאי. פילבר התניע הליך לאישור מזורז של עסקת בזק-יס ללא תנאים. ארדן חשב שצריך לאשר את העסקה רק בכפוף לשיתוף פעולה של בזק ברפרומה. אצל פילבר ונתניהו הוסר כאמור התנאי של כריכת העסקאות הללו, והעסקה אושרה.
בהמשך התייחס השגריר באו"ם לסוף הקדנציה שלו במשרד, ואמר כי "גדעון סער פרש זמנית הפוליטיקה. ראש הממשלה הציע לי להחליף אותו כשר הפנים. ביקשתי להישאר בנוסף כשר התקשורת. לא היה ברור עוד כמה זמן תימשך הקדנציה. ביקשתי להמשיך ולכהן יחד בשני התפקידים, הייתי באמצע מספר רפורמות במשרד שרציתי להשלים. ביום שבו הייתה אמורה להיות מופצת החלטת הממשלה על המינוי שלי כשר פנים נאמר לי שאני אמור לסיים את כהונתי כשר תקשורת.
"ביקשתי ממזכיר הממשלה לשוחח עם ראש הממשלה על הנושא. נכנסתי אליו, ביקשתי ממנו להיות עוד תקופה מסוימת במשרד. לאחר השיחה בינינו הוא הציע שאמשיך שם עוד שבועיים. הוא אמר לי שזה עלול לעורר בעיות פוליטיות בסיעה", הסביר. על השאלה למה היה חשוב לו להשלים חתימה על תקנות שנוגעות לתעריפים לפני עזיבתו את התפקיד, השיב ארדן כי "רציתי להשלים, להיות חלק מהנושא שבעיני היה נכון לעשות. לא זוכר סיבה נוספת". ארדן השיב בהמשך כי לא ידע על הקשר בין נתניהו לאלוביץ'.
תירוש שאלה לאחר מכן באיזו מידה התבטא ארדן בפני אנשים על הקשר בין חוסר ההסכמה של נתניהו שישאר כשר התקשורת לאלוביץ'. הוא השיב: "התבטאתי במספר מקומות, זה היה בסיס תחושה שנבנתה אצלי לא משהו שידעתי ממישהו". בהמשך הוסיף ארדן כי "כשר שמקדם רפורמות כמעט כל אחת כזו היא מול בעלי הון. הרבה פעמים נתקלתי, וגם במקרה הזה, שגם שאול וקשורים אליו אומרים כל מיני דברים שאמורים לגרום לך להרגיש ולחשוב שיש לו קשר והשפעה, כדי להיות איתו ביחסים טובים. אבל אני לא מתרשם מהדברים האלו".
אחרי תירוש, בעז בן צור, סנגורו של נתניהו, החל בחקירה נגדית. לשאלתו, ארדן אמר כי לא נכנס עם ראש הממשלה לפרטים ושקיבל ארכה בתפקידו כשר להשלים כמה רפורמות, מבלי שכאמור נכנס עם נתניהו לפרטים בדבר הרפורמות שברצונו להעביר. לאחר מכן השיב השגריר באו"ם כי השלים וחתם על התקנות.
בהמשך, הציג בן צור הערכה של החברה של בזק שההקלות של חברת IBC עשויות להשפיע לרעה על פעילות החברה ותוצאותיה. הוא שאל: "אלוביץ' היה מודע לדבריך שנתניהו נפגש איתך ועם קבוצת משקיעים. הוא ראה את הפגישה הזו ורצה לטעון שאם העובדה שהמדינה משקיעה ב-IBC, מבחינתו אלוביץ' סבר שזה לא מצדיק את קידום השוק הסיטונאי". ארדן השיב כי "כן, כך סבר. עמדתו לא מתקבלת על ידי". בן צור: "אלוביץ' חושב שזה פוגע". ארדן ענה כי אינו הסכים עם אלוביץ'.
ארדן הוסיף לאחר מכן כי מבחינתו בזק פעלה כמו גופים נוספים, "בהקשרים של שינויים מהותיים", וציין כי זאת "חובתם כלפי בעלי המניות שלהם". בעקבות זאת, בן צור שאל על קטע בחקירה שבו ארדן הזכיר כי "רוב ההיכרויות שצברתי בחיים האלו - פעילים פוליטיים, בעלים של עיתום או משרד פרסום - לכל אחד יש השקה איתו. שאול אלוביץ' היה בוכה לכל אחד מהם שאני לא שומע אותו". ארדן הסביר: "השקפת העולם שלי - לא משנה אם הבעלים הוא בעלים של מפעל לזיקוק נפט או עיתון - חובתו לנסות להיאבק על העסק שהקים".
בן צור המשיך לצטט מהחקירה של ארדן: "הם יכולים לשלוח לך רמזים ישירים או עקיפים שהם ינסו להתלונן עליך או לנצל את חברותם וקרבתם". השגריר באו"ם השיב כי "חשוב לי לתאר את זה כי בתקשורת זה תמיד יתואר כלחצים, או דבר פסול להיפגש עם בעל הון, כשלמעשה זו חובתו". ארדן הוסיף כי תפס את זה כ"רברבנות". לאחר מכן ציין ארדן כי הבין שבחקירה דנים בעיקר בסוגייה של נתניהו באמצעות התקשורת.
בן צור הציג לאחר מכן חקירה אחרת שבה דיבר ארדן על שיחתו עם נתניהו, שלפיה שאל את ראש הממשלה אם זה הגיוני שהוא עושה רפורמה מבלי לשמוע את הנוגעים בדבר. "הוא אמר לי: 'לא, תשמע. גם אם אתה עושה את הדבר הכי דרמטי מול חברות חשוב לתת להם להישמע, שלא יגידו זה וזה'". ארדן הסביר כי "ההבנה שלי הייתה שכשאתה עושה משהו מאוד קיצוני ומשפיע על גוף מסוים, צריך לאפשר לו להשלים את טענותיו. אני מבין את העניין המשפטי שלא יעכבו אותי עם בג"צים".
לפי כתב האישום, לפני החתימה עמד אלוביץ' בקשר עם נתניהו וגורמים בסביבתו כדי להאיץ את חתימתו על ההיתר הנדרש - ובהמשך הפעיל עליהם לחץ כדי להאיץ את חתימת ארדן, שנדרשה גם היא. אישור העברת השליטה באופן מואץ היה בעל חשיבות רבה לאלוביץ' ולקבוצת בזק, שכן עיכוב במתן האישור הרגולטורי עלול היה להביא לכך שהרוכש הגרמני ייסוג מן העסקה או ידרוש שינוי בתנאיה.
בנוסף, לפי האישום, בין מרץ 2013 לנובמבר 2014 ובהמשך, בעת שארדן כיהן כשר התקשורת ובמהלך פגישה ביניהם בעניין אחר, שאל נתניהו את ארדן אם הוא מקשיב לבזק בכל הנוגע לטענותיה על רפורמת השוק הסיטונאי. במהלך תקופה זו, קידם משרד התקשורת בראשות ארדן את הוצאתה לפועל של רפורמת השוק הסיטונאי באופן שעורר התנגדות עזה של בזק.
בנובמבר 2014, בעקבות התפטרות שר הפנים, החליט נתניהו להעביר את ארדן מתפקידו כשר התקשורת למשרה שהתפנתה. ארדן ביקש להישאר עוד כמה חודשים כדי להשלים רפורמות שהחל בתקופת כהונתו, אך חרף בקשתו נתניהו האריך את כהונת ארדן בשבועיים בלבד.
לפי כתב האישום, לפני קבלת ההחלטה שלא להאריך את כהונתו של ארדן כשר התקשורת, ניר חפץ העביר לנתניהו תלונות מצד אלוביץ' ביחס להתנהלותו של ארדן מול קבוצת בזק. חפץ הביע בפני נתניהו את התנגדותו של אלוביץ' לכך שארדן ימשיך לכהן כשר התקשורת - ובהמשך, כאמור, נתניהו החליף בעצמו את ארדן.
