הדוגמנית גל גברעם, שחשפה את היחס המזלזל שקיבלה משוטר בתחנת המשטרה שאליה הגיעה כדי להגיש תלונה נגד סוכן הדוגמניות שי אביטל בגין הטרדה מינית, אינה הישראלית היחידה שחוותה התנהלות שנויה במחלוקת מצד שוטרים. בשיחה עם ynet, סיפרו כמה נשים שהגיעו להתלונן על אלימות, התעמרות ואפילו התנכלות בכביש על היחס מצד שוטרים בתחנות המשטרה, שמסתכם בחוסר הבנה וחוסר רצון לסייע.
באחד המקרים, ביקשה חני בריגע, תושבת ירוחם, להתלונן במשטרה בעקבות פנייה בפייסבוק מצד אדם שניסה לרצוח אותה 20 שנה קודם לכן. "הבנתי שהוא מצא אותי ואני מעניינת אותו. ראיתי פרופיל פייסבוק שכולו עוסק בי, עם תמונות ופוסטים שהוא מקלל אותי. זו הייתה נורה אדומה, אבל במשטרה אמרו שאין עבירה", היא סיפרה.
"זה נורא תסכל אותי. איך יכול להיות שאישה תבוא ותתלונן וזה מה שהיא תשמע?", היא תהתה. בהמשך, פנתה לעורך דין וביקשה להוציא נגד האיש צו הרחקה. "התעקשתי להגיש תלונה בתחנת דימונה - והם אמרו 'זה ייסגר, עזבי'. אמרתי שאם הוא ירצח אותי יגידו שהכתובת הייתה על הקיר, והשוטרת בתחנה אמרה לי 'את מעירה את המתים", הוסיפה בריגע.
בניסיון להצביע על הבעיה, אמרה בריגע כי "לא קיים מערך חוקרים בכל תחנה, שבאמת מבין מה זה אלימות נגד נשים. יש חוסר הבנה בקרב שוטרים בנוגע למקרים כאלה. לא משקיעים בבית ספר לשוטרים. לאישה מוכה צריך להתייחס כחסרת ישע".
גם לורן גואטה, בת 26 מבת ים, הגיעה לפני כשנה וחצי כדי להגיש תלונה על החזקה בכוח, אלימות פיזית והעסקה בלתי חוקית בתחנת המשטרה בעיר. "עבדתי בתור מטפלת אצל שתי נשים והן החזיקו אותי בעבודה בכוח. עברתי התעללות יום ולילה. כעבור כמה חודשים הצלחתי להשתחרר והחלטתי להגיש תלונה במשטרה", סיפרה.
גואטה, שסבלה ממצב נפשי רעוע עם הגעתה לתחנת המשטרה, עשתה זאת בשעות הלילה. "זה היה בתקופת הקורונה ונמנעו מהכנסת אנשים פנימה. שוטר בא לשאול אותי על מה אני רוצה להגיש תלונה, אמרתי לו בקווים כלליים שזו העסקה פוגענית. כשאמרתי לפני חמישה חודשים הוא הגיב – 'עכשיו נזכרת?'. סיפרתי משהו רגיש, עוד לפני שנכנסתי לסיפור עצמו. הבנתי שאין עם מי לדבר".
בהמשך שוחחה גואטה עם שוטרת ששכנעה אותה להימנע מהגשת תלונה, אלא לפנות לעורך דין. "רציתי מינימום אמפתיה", היא אמרה. "אנשים מגיעים למשטרה ברגעים קשים. הכשל הוא שהם לא יודעים מה זה יחסי אנוש. אינטליגנציה רגשית זה אחד הדברים שחסרים להם".
במקרה אחר, שאירע לפני כשלוש שנים, פנתה לידור יוסף (26) מאופקים לתחנת המשטרה אחרי התנהגות מסוכנת של נהג בכביש, שאותה היא מתארת בתור ניסיון של בדואים לגרום לה לעצור את הרכב ולגנוב אותו. "התקשרתי למשטרה תוך כדי נהיגה ואמרתי שרודפים אחריי בדואים. הנציגה אמרה לי 'אין לי ניידת זמינה'. זה היה מפחיד אבל בסוף הצלחתי להתחמק", היא סיפרה.
למחרת בבוקר, סיפרה לידור, היא הגיעה אל תחנת המשטרה – שם ספגה יחס מזלזל. "אחרי שהמתנתי כמה שעות נכנסתי לחוקר ששאל 'אולי הם רק רצו להתחיל איתך? אולי רק מצאת חן בעיניהם?'", היא אמרה. "במקום לבדוק את המקרה במצלמות, הוא אומר שאולי ניסו להתחיל איתי. לא נתנו תחושה שרצו לעזור, וכמובן שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור אחרי שבועיים. הם לא עשו שום פעולה".
הגר רופא, ששמעה את שכניה מכים לכאורה את ילדיהם, סיפרה בריאיון לאולפן ynet כי התקשרה למשטרה פעמים רבות כדי לדווח על מקרים כאלה. "לפני כחצי שנה התקשרתי כי שמענו מכות ממש חזקות מהבית. זעקות שבר של ילד. הנציג העביר אותי לחוקר. השיחה התחילה באופן ענייני, אבל אז החוקר שאל אם אני אמא, אם הייתי פעם בהיריון, כל מיני שאלות סביב הרחם והילודה. שאלתי מה הקשר של השאלות האלה, והוא אמר שאישה שאין לה ילדים ולא בהיריון לא בטוחה שהיא שומעת זעקות שבר של ילד", היא ציינה.
גם חן רוטנברג סיפרה כי חברתה, שעברה אונס לפני שנה, חוותה יחס מזלזל מהמשטרה, כלשונה. "המשטרה לא מבינה מספיק מה זה פוסט טראומה, איך מתמודד בן אדם עם זה. כשנפגעת מגיעה למצב שהיא חייבת לשבת מול האנס ולהתעמת איתו כדי להוכיח את צדקתה זה הכי נורא שיש", היא אמרה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מנהלת את חקירותיה ביסודיות ובמקצועיות, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים ובהתאם להוראות החוק. הכול במטרה אחת ויחידה, להגיע לחקר האמת. כל זאת ברגישות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על שמירת כבודם וזכויותיהם של מתלוננים, חשודים ונחקרים".
אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש השתתפו בהכנת הכתבה