"אחי, אני לא יכול לחכות לגופה הראשונה שלי", כותב ילד בן 11 בשבדיה, בהודעה באינסטגרם לגבר שגייס אותו לשמש כרוצח שכיר. "תישאר עם מוטיבציה, וזה יגיע", השיב לו המגייס בן ה-19. הוא הציע לילד 150,000 קרונות (13,680 דולר) כדי לבצע את הרצח, והבטיח לקנות לו בגדים ולהסיע אותו לזירה. לא מדובר במקרה בודד: בשבדיה גיל האחריות הפלילית הוא 15, וארגוני הפשע מגייסים ילדים קטנים יותר כדי לבצע את החיסולים בשמם.
חילופי הדברים באינסטגרם בין הילד בן ה-11 לצעיר שגייס אותו נחשפו בחקירה במחוז ורמלנד במערב המדינה. כל המעורבים בפרשה – ארבעה גברים בני 18 עד 20 שהואשמו בגיוס ארבעה קטינים, וארבעה בני 11 עד 17, נעצרו לפני שהספיקו לבצע את החיסולים.
4 צפייה בגלריה
ילדים ברחוב בעיר ארברו בשבדיה. המשטרה מתקשה להילחם בכנופיות
(צילום: Jonathan NACKSTRAND / AFP)
החקירה המשטרתית בוורמלנד כללה צילומי מסך שהקטינים שלחו האחד לשני. בתמונות הם מצטלמים עם נשק, חלק רעולי פנים וללא חולצה. בחקירה המשטרתית נשאל הילד בן ה-11 על ההודעה שכתב, ואמר שהוא רצה להיראות "מגניב" ו"לא להראות שהוא מפחד".
שבדיה מתקשה לבלום את העלייה באירועי הירי, הפיצוצים ומלחמות הכנופיות ברחבי המדינה בשנים האחרונות. בשנה שעברה נורו למוות 53 בני אדם, בהם גם אזרחים חפים מפשע. המאבק בפשע המאורגן בשבדיה מורכב, גם לאור העובדה שראשי הכנופיות מנהיגים אותן מחוץ למדינה, ונעזרים במתווכים שמשתמשים באפליקציות עם מסרים מוצפנים כמו טלגרם וסנפצ'אט כדי לגייס ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית.
"זה מאורגן כמו סוג של שוק, שבו העבודות מתפרסמות בפורומים, והאנשים שמקבלים אותן צעירים יותר ויותר", אומר יוהן אולסן, ראש מחלקת המבצעים הלאומיים במשטרה. הרוצחים השכירים אינם קשורים ישירות לארגוני הפשע, והתקשורת עימם נעשית דרך האינטרנט ועל-ידי "מתווכים" שמגייסים אותם. מתווכים אחרים מגיעים לשכונות מצוקה ופונים לילדים ברחוב.
מספר מקרי הרצח בשבדיה שבהם ישנם חשודים מתחת לגיל 15 עלה מ-31 אשתקד ל-102 השנה. סוון גרנת, פרופסור לקרימינולוגיה מאוניברסיטת שטוקהולם, אמר לסוכנות הידיעות AFP כי הילדים שמגויסים בדרך כלל סובלים מקשיים בבתי הספר, בעלי נטייה להתמכרויות או הפרעות קשב, או כאלה שכבר הסתבכו בעבר עם רשויות החוק.
"מגייסים אותם לסכסוכים שאין להם קשר אליהם, הם רק שכירי חרב", אמר גרנת, והוסיף כי הם לא בהכרח היו חברים בכנופיה כלשהי לפני הגיוס. חלק מהילדים גם פונים מיוזמתם למגייסים, בחיפוש אחר כסף, הכרה או תחושת שייכות. בחלק מהמקרים, ילדים שמשתפים פעולה עם הכנופיות מגייסים בעצמם ילדים אחרים.
טוני קירוגה, מפקד במשטרת ארברו ממערב לשטוקהולם, אומר כי "יש ניצול אכזרי של צעירים". לדבריו, המגייסים שמחפשים את הילדים "לא רוצים לקחת שום סיכון בעצמם", ורוצים להגן על עצמם ועל מי שנמצאים מעליהם בהיררכיה. הוא ציין כי אותם מגייסים מקפידים לשמור על הפרדה בינם לבין הילדים, ו"מסתתרים מאחורי כינויים ברשתות החברתיות".
קירוגה אומר בייאוש כי המשטרה מתמודדת עם סכסוכים "שלא יסתיימו לעולם". בניסיון לצמצם את התופעה נשלחים עובדים סוציאליים לשכונות מצוקה בארברו כדי לשוחח עם הילדים על הסכנה שבהצטרפות לארגוני פשע.
"בימינו כל אחד רוצה להיות רוצח", אמר ויקטור גרבה, בן 25, שעזב את עולם הפשע לפני שלוש שנים. גרבה, שנעצר לראשונה בגיל 13, מספר כי בטיקטוק יש "משפיעני פשע" שמתעדים את אורח החיים שלהם - שקוסם לילדים. "עצוב מאוד שזה מה שהילדים שואפים אליו", הוא אומר.
