לראשונה זה 90 שנים לא יתקיים מחר (יום ה') הטקס הממלכתי-לאומי לזכרם של חללי קרב תל חי, ובהם יוסף טרומפלדור, שנפלו בהגנה על ההתיישבות היהודית בגליל בשנת 1920. החלטת הממשלה לבטלו נעשתה בשל החשש מירי של חיזבאללה לאזור - שכמעט חצי שנה משמש בפועל כ"רצועת ביטחון" ופונה מתושביו. בטקס הלאומי, שאמנם הפך לממלכתי באופן רשמי רק ב-1979, נהגו עוד לפני כן להשתתף ראשי ממשלות, נשיאי מדינה וסמלי שלטון.
2 צפייה בגלריה
"את המקום אין עוזבים, על הבנוי אין מוותרים". השלט שיתלה ברחבי אצבע הגליל
(צילום: יואל פלדמן)
בעקבות ביטול הטקס הממלכתי, ארגון "לובי 1701" שהוקם על ידי בני ובנות הגליל, יחד עם אנשי עמותת "נאמני תל חי", החליטו לקיים במקום זאת טקס אזרחי מקומי. הוא ייערך מחר בשעה 9:00 ויגיעו אליו נציגים מכל רשויות האזור, לצד ותיקי הגליל ונציגי כיתות הכוננות המקומיות. במסגרת ההכנות , מתנדבי "לובי 1701" מתכוונים לתלות ברחבי אצבע הגליל שלטים הנושאים את משפטו של אהרון שר, מגיבורי תל חי: "את המקום אין עוזבים, על הבנוי אין מוותרים".
"כבני הגליל ותושבי האזור יש לנו חובה מוסרית להמשיך את מפעל התיישבות בגליל על בסיס הערכים שגיבורי תל חי הנחילו ומסרו את נפשם ודמם עבורם", אמר ל-ynet מייסד הלובי וחבר קיבוץ כפר גלעדי ניסן זאבי. לדבריו, "בכניסה לכפר גלעדי מופיעה הסיסמה 'הגנה עברית, התיישבות עברית, עלייה עברית'. האנשים האלה שהחזיקו פה את חבל הארץ הזה, כשבמרכז עוד תהו האם זה נכון או לא להחזיק בגליל, הם המגדלור של התושבים כאן".
זאבי סבור כי הממשלה שוגה בהחלטתה שלא לקיים את הטקס הממלכתי-לאומי. "ביטול הטקס הממלכתי לציון 104 שנה לקרב תל חי משקף את התנהלות המדינה בכל מה שקשור לצפון", האשים. "הרי בחיים לא היו מבטלים את טקס יום ירושלים. ערכי תל חי כבר לא חשובים?". עם זאת, הסביר זאבי כי הוא מבין את המורכבות בקיום טקס המוני: "לכן החלטנו לקיים טקס אזרחי מצומצם".
בטקס צפויים להשתתף נציגים ממשפחות נופלי תל חי. ותיק הקיבוץ גדעון גלעדי יקרא בו את תפילת היזכור המיוחדת שחוברה לאחר הקרב, והמשתתפים ישירו בו את המנון המדינה. פרופ' אמיר גולדשטיין, היסטוריון מהמכללה האקדמית תל חי, יספר בו על הקרב משנת 1920 והשלכותיו על ההתיישבות וההיאחזות בקרקע מאז ועד היום.
"שנה לאחר הקרב, ב-1921, התקיימה בי"א באדר אזכרה ציבורית. המיתוס של גבורת הלוחמים התבסס והפך לחלק מהמורשת הלאומית המתהווה", הסביר גולדשטיין. הוא הוסיף: "ב-1934 כשנחנכה האנדרטה של האריה השואג התקיים טקס ממלכתי שניהל הוועד הלאומי. אחרי הקמת המדינה התקיים במקום טקס לאומי בהובלת המועצה האזורית גליל עליון, וב-1979 ממשלת בגין קיבלה החלטה להפוך את הטקס לממלכתי וביקשה לעצב באמצעותו את הזיכרון הקולקטיבי שלנו כמדינה".
כחלק מההכנות לטקס חזרו מארגניו אל כתבי הלוחמים, והופתעו לגלות כי סוגיה דומה הסעירה אותם גם אז. היום, כשהממשלה מתעכבת זה חודשים לעמוד בהתחייבויותיה על גיבוש תוכנית לאומית מתוקצבת לשיקום האזור, כך קרה גם אז: "דור חדש עומד על הגבול, מוּכן להקריב את נפשו על שמירת הגבול הזה; ושם - בפנים הארץ, נושאים ונותנים בלי סוף אם לאשר את התקציב או לא", כתב יוסף טרומפלדור לוועד ההגנה באילת השחר ב-9 בפברואר 1920. הוא דרש כסף לסייע לביצור היישובים היהודיים מול מתקפות הערבים, ובצל השתלטות צרפת על האזור.
פרוספר אזרן, ראש העיר המיתולוגי של קריית שמונה: "לא עוזב, לא מרים ידיים, לא נכנע"
(צילום: אסף מגל, עריכה: אסף קוזין)
גולדשטיין סבור שהשנה, בשונה מ-100 השנים האחרונות, סיפור תל חי מבקש להנחיל לאנשי המקום של 2024 סיפור שפחות דובר בו מאז: "בעקבות הקרב ההוא תושבי כפר גלעדי ותל חי שרפו את המקום ועזבו אותו, והיישובים היהודיים הפסיקו להתקיים שם. אבל אחרי שבעה חודשים המתיישבים חזרו וחידשו אותו. זה הסיפור שאנחנו מבקשים להוביל אחרי פינוי של כמעט חצי שנה. כעומק המשבר שבו נמצא הגליל העליון - אולי הקשה בתולדותיו, מבלי להמעיט מהשבר העצום בעוטף - אני מקווה שכך תהיה גודל עוצמת ההתחדשות שלו".
