בווינה חודשו אחר הצהריים (יום ב') השיחות בין איראן למעצמות, בניסיון להציל את הסכם הגרעין. עלי באגרי, סגן שר החוץ האיראני, אמר אמש שטהרן מגיעה לשיחות עם "כוח רצון משמעותי" ואחרי שעשתה את "שיעורי הבית" שלה. הוא ציין שלארצו אין דרך להעריך כמה זמן יימשכו השיחות.
שיחות הגרעין הופסקו לפני חמישה חודשים. מאז עלה לשלטון באיראן נשיא חדש, איברהים ראיסי, שנחשב לשמרן וקיצוני מקודמו חסן רוחאני. לאור הקשיים בסבבים הקודמים, וזהות הנשיא החדש של איראן, רבים במערב לא מאמינים שהסבב השביעי של השיחות יובילו לתוצאות משמעותיות.
היום: שיחות הגרעין בין איראן למעצמות מתחדשות
(צילום: נויל האריס)
במסגרת המו"מ מתקיימות שיחות לא ישירות בין איראן לארה"ב, שפרשה מהסכם הגרעין ב-2018 והחזירה את הסנקציות נגד טהרן. המשלחת האיראנית לא הסכימה למו"מ ישיר עם האמריקנים.
אחרי פרישת ארה"ב נותרו חמש מעצמות שחתומות על ההסכם: רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה וצרפת. מאז הפרישה האמריקנית נמצא ההסכם על סף קריסה, ואיראן הפרה סעיפים רבים בו. המעצמות שואפות להחזיר את ארה"ב להסכם ולגרום לאיראן לכבד את תנאיו. בין וושינגטון לטהרן יש מחלוקת ארוכה על נושא הסנקציות: איראן דורשת הסרה מלאה של כל הסנקציות נגדה לפני שתסכים לציית לתנאי ההסכם שמגביל את תוכנית הגרעין שלה, והאמריקנים מתנגדים לכך.
דיפלומטים במערב אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס שהמשלחת האיראנית הציבה דרישות שדיפלומטים אירופים ואמריקנים מגדירים כ"לא-מציאותיות". גורם איראני אמר לרויטרס: "הדרישות שלנו ברורות. הצדדים האחרים, ובמיוחד האמריקנים, צריכים להחליט אם הם רוצים להציל את ההסכם הזה או לא. אם נטשו את ההסכם, אז הם צריכים לחזור ולהסיר את כל הסנקציות".
עם פתיחת השיחות פרסם שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, הודעה שבה נאמר: "ארה"ב עדיין לא מצליחה להבין את העובדה שאין דרך לחזור להסכם ללא הסרה יעילה, וניתנת לאימות, של כל הסנקציות שהוטלו על האומה האיראנית אחרי הפרישה האמריקנית". הוא הדגיש שחזרתה של ארה"ב להסכם תהיה "חסרת משמעות" אם היא לא תבטיח למנוע אפשרות שהעבר יחזור על עצמו. הוא התייחס למו"מ כ"חלון הזדמנויות שלא ניתן להשאיר פתוח לנצח".
נציגי המדינות נפגשים בפאלה קובורג, מלון יוקרה שבו נחתם ההסכם לפני שש שנים. השיחות חודשו בשעה שאוסטריה נמצאת בסגר ארצי – בעקבות זינוק במספר הנדבקים בקורונה.
הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, נזכיר, נחתם בשנת 2015, למורת רוחן של ממשלת ישראל ומדינות במפרץ הנחשבות ליריבותיה של איראן. במסגרת ההסכם התחייבה איראן לצמצם משמעותית את תוכנית הגרעין שלה ולפתוח אותה לפיקוח אדוק יותר מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), כדי שהעולם יהיה בטוח שהיא אינה מתקרבת לפיתוח פצצה גרעינית. בתמורה הוסרו רוב הסנקציות הכבדות שחנקו את הכלכלה האיראנית.
אלא שבמאי 2018 הודיע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי ארצו פורשת מההסכם, בטענה שהיה זה הסכם גרוע שרק אפשר לאיראן לשקם את כלכלתה במקביל להמשך פעילות הטרור שלה ברחבי העולם. חמש המעצמות האחרות שהיו חתומות על ההסכם מול האיראנים ניסו לשכנע את וושינגטון שלא לפרוש, אך ללא הצלחה. בשנה שעברה הודיעה איראן כי בתגובה לפרישה האמריקנית מהסכם הגרעין גם היא מתחילה להתיר בהדרגה את התחייבויותיה, ולאחרונה אף החלה להעשיר אורניום לשיעור של 60% – שיעור המקרב אותה מאוד לפיתוח של נשק גרעיני.
