ממשלת הימין החדשה רק קמה, וכבר נתקלה במכשול - בדמות פסק הדין של בג"ץ בעניין דרעי, והקביעה כי אינו יכול לשמש כשר. רבים כבר אמרו וכתבו שאם דרעי היה חלק ממשלת שמאל היה מתקבל פסק דין אחר - טענה שניתן רק לשערה. אבל ישנה טענה נוספת, עמידה עוד יותר מהראשונה, שפחות נידונה: אילו דרעי היה חלק מממשלת שמאל, כשהוא באותו מצב משפטי - כלל לא היו מוגשות עתירות נגד מינויו.
לאורך קמפיין הבחירות, האפשרות שתוקם ממשלת שמאל־חרדים לא בוטלה בידי המנהיגים משמאל. מוכרת תמונת הקמפיין של גנץ, כשלצידו דרעי כשותף לגיטימי לחלוטין. אפילו לפיד סירב לפני הבחירות להתחייב שלא ישב בממשלה עם דרעי. כך שלגבי שאלת הישיבה עם בממשלה, אין שאלה: בחדווה רבה היו מקימים בשמאל ממשלה עם דרעי, ולא הייתה בכך הפרת הבטחה מצידם.
אם הייתה קמה ממשלה שכזו, אף אחד מנבחרי הציבור הימניים לא היה עותר נגד מינוי דרעי לשר. נתניהו בוודאי לא היה עותר. כך גם לא לוין, קיש, אוחנה, רגב, סמוטריץ, בן גביר, ואחרים. איזה ארגון ימין מהחברה האזרחית היה עותר? קהלת? התנועה למשילות ודמוקרטיה? כלום ושום דבר.
ייתכן שאליעד שרגא מ"התנועה לאיכות השלטון" היה עותר נגד מינוי שכזה. בקרבת דרעי יש המתארים את שרגא כאובססיבי לגביו: "אם השעה עכשיו 09:43, שרגא יעתור נגד אריה גם אם אריה יגיד שהשעה 09:44". אבל עתירה כזו הייתה מתקבלת אחרת לגמרי על ידי השמאל והתקשורת, שהיו מנסים להשקיט את האירוע או לשוות לו תדמית אחרת.
בקרבת דרעי יש המתארים את שרגא כאובססיבי לגביו: "אם השעה עכשיו 09:43, שרגא יעתור נגד אריה גם אם אריה יגיד שהשעה 09:44"
המחנה שלפיד עומד בראשו כבר מזמן יצר אשליה שלפיה הוא בעל המוסר, האמת, ניקיון הכפיים והממלכתיות - ועם זאת, בשביל הכיסא, השלטון, הכוח, הוא היה משכיח ושוכח כל אתיקה. רק לאחרונה היינו עדים למופעים שומטי לסת שבהם אנשי שמאל התייחסו אחרת לפוליטיקאים ולפעולות שלהם, מתוך אינטרסים של המחנה: יולי תמיר הציעה לעצור או לדחות את משפט נתניהו ולהגיע איתו לעסקה רק כדי שהימין הקיצוני (כפי שהיא קראה לו) לא ייכנס לממשלה; ודוד ליפשיץ, כותב ראשי ב"ארץ נהדרת", סיפר לטל פרידמן בראיון לערוץ הכנסת על הקושי לכתוב או לצחוק על ממשלה שהיא בעמדות שלו, או על בנט שבמהלך שלו ליפשיץ תמך. וכשזה המצב, קל לדמיין סיטואציה שבה ב"ארץ נהדרת" מורידים הילוך ונכנסים פחות בדרעי רק כדי להקל עליו בישיבה עם גנץ ולפיד, וכדי לסמן למי שצריך שהכל בסדר עם ה"עבריין המורשע".
לפני 30 שנה
יש מי שמנסים לבטל את הטענה הזו ואומרים כי דרעי נפסל גם בזמן ממשלת רבין ותהליך אוסלו השמאלני למהדרין; שאולמרט גם הורשע לאחר שכבר עבר לשמאל. אבל ראשית, זה לא מתייחס לטענה שלפיה לא היו מוגשות כלל עתירות נגדו, אלא רק להרשעות. ושנית, אם כבר משווים, כדאי להשוות תפוחים לתפוחים.
נוה דרומיצילום: איליה מלניקובהרשעתו הראשונה של דרעי הייתה על רקע מספר אירועי שוחד שחלקם קשורים בתפקידו כשר פנים; זה גם לא קרה בתקופה פוליטית שבה כן־ביבי לא־ביבי השתלט על כל חלקה טובה, כולל מערכת אכיפת החוק; לא כשלבני ומי יודע מי עוד מהשמאל לוחשים על אוזנה של נשיאת בית המשפט העליון. אצל אולמרט דובר על מזומן במעטפות - פשע שאינו דומה לזה של דרעי, שגם מנדלבליט, שאינו חובב הממשלה הנוכחית, אמר עליו בהקלטות שנחשפו בערוץ 12 ש"התוצאה לא טובה, מהתיק הזה לא נולד אפילו עכברון".
אם ב־2 בנובמבר 2022 הייתה קמה ממשלת דרעי־גנץ־לפיד, ויחד איתה היה קם אליעד שרגא או דומה לו ומאיים על שלמות הממשלה החדשה רק בעתירה - יולי תמיר ודוד ליפשיץ, הם או שכמותם, היו דואגים להשתיקו או למזער את הנזק עוד לפני שהנושא מגיע לבית המשפט. קופת השרצים שהשמאל רואה על דרעי עכשיו, הייתה הופכת בהינף יד לקופת צדקה למען גאולת השמאל הישראלי.
