השבועיים האחרונים היוו תזכורת סוערת ומדממת למתח, לטרור ולאלימות השוררים תמידית ביהודה ושומרון. הגזרה שבזמן מלחמת חרבות ברזל הייתה אמורה – על-פי הנחיית הרמטכ"ל - להישאר מתחת לרדאר כזירה משנית, מתעוררת ומסלימה כמעט בכל היבט.
שורת פיגועי משיכה וירי של פלסטינים הגיעה לשיא ברצח בשבוע שעבר של יהונתן דויטש בבקעת הירדן ושל גדעון פרי בקדומים ביום ראשון. מחבלים, חלקם משוחררי עסקת החטופים בנובמבר, מרחיבים את תשתית הטרור בעיקר בצפון השומרון ונענים בפעילות אינטנסיבית של צה"ל בערים ובמחנות פליטים. האיומים על יישובי קו התפר גוברים וכמותם גם הניסיונות להחדיר אמל"ח מהגבול המזרחי. ההכוונה היא חמאסית-עזתית או איראנית, והמטרה המוצהרת היא ניצוץ שיבעיר בסופו של דבר את הרחוב הפלסטיני בואכה אינתיפאדה.
לכך יש להוסיף שרשרת תקיפות אלימות שמבצעים מתנחלים – על-פי רוב תושבי מאחזים והגבעות – כולל תקיפת הנשים הבדואיות במאחז גבעת רונן והפוגרום שבוצע בשבוע שעבר בכפר הפלסטיני ג'ית שבשומרון, שבמהלכו נורה למוות תושב המקום, רשיד סידה (23), אדם נוסף נפצע באורח קשה ובתים וכלי רכב רבים הוצתו. ביום שבת האחרון נאלץ חייל צה"ל לדרוך נשק מול מתנחל שניסה לחדור עם חבריו לכפר רוג'ייב שליד שכם.
ודווקא במצב העניינים הרגיש הזה, המשווע ליציבות, מתרחשים בתקופה האחרונה שינויים פרסונליים משמעותיים בצמרת פיקוד מרכז האמון על השליטה בשטח. זה החל בחילופים של מפקדי חטיבות ותפקידים בכירים אחרים באוגדת איו"ש, והשיא הגיע בחודש שעבר, כשאבי בלוט החליף את יהודה פוקס כאלוף הפיקוד.
האלוף בלוט בן ה-50 נמצא פחות מחודש וחצי בתפקיד ולכן עוד קשה להבחין במגמות של שינוי. תחתיו נמשכים המבצעים הנרחבים נגד הטרור הפלסטיני, ובמקביל לא ניכר שינוי באוזלת היד של מערכות הביטחון ואכיפת החוק בטיפול בפשיעה הלאומנית ובאלימות מתנחלים. ואלה לא כל האתגרים שמחכים לו: כריבון הצבאי עליו להתמודד עם מציאות שבה השר בצלאל סמוטריץ' מחזיק ברבות מהסמכויות של המינהל האזרחי, ובמקביל הקהילה הבינלאומית עוקבת אחרי כל צעד של לובש מדים או אזרח ביהודה ושומרון.
העובדה שבלוט הוא בן הציונות הדתית ובעצמו תושב יהודה ושומרון לא צפויה לספק לו הנחות משום צד. סביר יותר שאפילו להיפך. הוא יצטרך לתפקד בסיר הלחץ הזה כששלוש משימות עיקריות מוטלות על כתפיו: מלחמה בטרור הפלסטיני, התמודדות עם האלימות היהודית, וייצוב היחסים המתוחים לפרקים בין הצבא לבין כלל המתנחלים.
טרור: שנה של שינוי מגמה
אלוף אבי בלוט נחשב לקצין התקפי, וכמפקד אוגדת איו"ש הוא הוביל את מבצע "שובר גלים" לסיכול טרור אחרי רצף הפיגועים הקטלניים בחורף-אביב 2022. אולם התקופה שלפני 7 באוקטובר התאפיינה בפחות יוזמה והתקפיות. האלוף הקודם יהודה פוקס ספג ביקורת על העובדה שצה"ל מיעט לפעול במהלכה במחנות הפליטים, ובכך התאפשרה התעצמות גדודי הטרור בצפון השומרון ובהמשך התרחבות התשתית הזאת לערים פלסטיניות אחרות בגדה.
המדיניות באותה תקופה הייתה להימנע מהגברת החיכוך ומכניסה עמוקה מדי למחנות הפליטים, כדי לא לגרום לחמאס לפתוח בתגובה חזית בדרום. אלא שטבח 7 באוקטובר ייתר את המדיניות הזאת ומאז המגמה השתנתה לחלוטין. ההתקפיות שהחלה בסתיו שעבר תחת פוקס ממשיכה כיום אצל בלוט.
רבים מהקצינים ביהודה ושומרון הוא מכיר היטב – הם הרי שירתו תחתיו באוגדה - והוא נותן יד חופשית יחסית למח"טים ולמפקד האוגדה לעבוד בגזרות שלהם. אך מטבע תפקידו הוא מפקח עליהם ומתעדכן. כך למשל, במבצעים דוגמת זה שהתנהל בבקעת הירדן בשבוע שעבר, הוא נכח אישית בחמ"ל (מדובר בגזרה שכפופה ישירות אליו ולא לאוגדת איו"ש).
האלוף בלוט ייבחן בהצהרה שהוא עצמו טבע: "עיצוב המציאות מחדש". האם יצליח בכך? האם יש לו את היכולת להוריד את רף העוינות והטרור ביהודה ושומרון למינימום בזמן שהסכסוך נמצא ברף הגבוה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה? מן הסתם מוקדם לקבוע. וממילא, רבים לפניו הציבו לעצמם מטרות דומות. רק מעטים הצליחו.
פשיעה לאומנית: צווים וגינויים
טקס חילופי אלוף פיקוד מרכז התקיים בבסיס בירושלים, אך נאומו של המפקד היוצא יהודה פוקס הדהד עד גבעות השומרון. "לצערי הרב", אמר שם, "בחודשים האחרונים כמו גם בשבוע האחרון הפשיעה הלאומנית הרימה ראש, ובחסות המלחמה, ויצר הנקמה, זרעה פורענות ופחד בתושבים פלסטינים שלא היוו כל איום. לדאבוני, ההנהגה המקומית וההנהגה הרוחנית ברובה לא ראתה כמונו את האיום. היא מורתעת, ולא מוצאת את הכוחות לצאת בגלוי ולפעול לאור ערכי היהדות שהיא מחנכת את ילדיה".
בין הנוכחים בטקס בלט בהיעדרו מפקד מחוז ש"י, ניצב עוזי לוי. ייתכן שהרקע לכך נמצא בתחקיר שפורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", שבו נחשפו יחסי העבודה העכורים בין המשטרה לבין צה"ל ושב"כ בנושא הפשיעה הלאומנית.
"אני מאוד אוהב את אבי בלוט ומעריך אותו. הדברים ישתנו", אמר לאחרונה בכיר במחוז ש"י לבן שיחו כשהשניים דיברו על האלוף החדש. אבל עוד חזון למועד. הטיפול בסוגיה על כל היבטיה – אכיפת החוק על מתנחלים, היחסים עם המשטרה, היענות לתלונות הפלסטינים – מאז ומתמיד היה נפיץ לכל אלוף פיקוד מרכז.
אחד המוקשים העיקריים הוא צווי המעצר המינהליים ליהודים. בלוט כבר הספיק לחתום על כמה כאלה ולהאריך אחרים. זה לא עבר בלי ביקורת, אבל עד כה נראה שהוא הצליח לייצר לעצמו מרחב תמרון. גורמי ביטחון מסבירים כי לאחרונה אמנם חל שינוי מסוים בעבודת הצבא מול המשטרה ביהודה ושומרון, אולם מוקדם לייחס אותה לאלוף החדש.
"זו לא שאלה של 'אם' בלוט ייאלץ להתמודד שוב עם סוגיית הצווים, אלא של מתי", אומר ל-ynet גורם ביטחוני. "זה יכול לקרות בכל יום, ואז נראה איך השטח מגיב. בכל הפורומים שישבנו עד כה הוא הדגיש את משמעות החוק והעבודה לפי החוק. נראה שזה חשוב לו מאוד".
אחרי התקיפה האלימה של הנשים מרהט במאחז גבעת רונן פורסמו הודעות גינוי חריגות וחריפות יחסית על-ידי יו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ וראש מועצת שומרון יוסי דגן. האירועים בכפר ג'ית גררו גינויים חריפים אפילו יותר ברמת הפוליטיקה הארצית. ימים יגידו אם מדובר במגמה או בעלי תאנה נדירים, ואם בכלל הדבר קשור לבלוט.
"אבי הוא איש שמעדיף שיח, אז אם הוא יצליח לרתום רבנים ואישי ציבור בכל הקשור לסוגיה של הפשיעה הלאומנית, ייתכן שתהיה כאן פריצת דרך משמעותית", מוסיף הגורם הביטחוני. "זה יהיה מורכב וקשה. אבל אם הוא יצליח לייצר תמיכה של בכירי המגזר בסוגיית הפשיעה הלאומנית זה יהיה אירוע".
התיישבות: האם הידברות תספיק?
האלוף בלוט נהנה מיתרון עם כניסתו לתפקיד: ישנם לא מעט ראשי מועצות חדשים שנבחרו לתפקידם לראשונה. זה מייצר לו מרחב פעולה ויכולת לנווט מהלכים בדרך שלו. "יש ראשי מועצות שבכלל עוד לא יודעים מה הם צריכים", אומר גורם הבקיא בתחום. "הם עוד צריכים ללמוד את המועצות שלהם לפני שהם יבואו בדרישות לאלוף. לבלוט זה טוב. הוא לא צריך להיכנס לוויכוחים עם ראשי מועצות ותיקים שרוצים לעשות הכול בדרך שלהם".
הוא מוסיף כי "אבי אדם נבון. בניגוד לאחרים, הוא יכול לייצר מנופי לחץ על גורמים שונים בהתיישבות. הוא בא מהמגזר, הוא מכיר את השפה והוא יודע איך לדבר עם רבנים ולרתום אותם למהלכים בשטח".
בכל הנוגע לפינוי מאחזים בלתי חוקיים וחוות חקלאיות, המציאות תהיה יותר בעייתית עבורו, וכרגע הוא עוד מנסה לשמש כמגשר בין גורמי המקצוע לבין ההתיישבות. לאחרונה הוא השתתף בדיונים שבהם הוחלט על פינוי מאחז לא חוקי, אולם זמן קצר לפני יישום ההחלטה הוא הצליח לעצור אותה באמצעות שיח עם התושבים על מעבר למקום חלופי, והפינוי נדחה.
גורם ביטחוני אומר על כך: "החשש הוא שהדברים יתפרשו בצורה לא נכונה על-ידי המתיישבים, שיחשבו שאפשר למשוך עוד יותר לכיוונים שלהם. יש להם רוח גבית משמעותית מהממשלה, וגורמים קיצוניים מפרשים אותה בצורה לא נכונה. בלוט הוא קצין שומר חוק, אבל צריך להיזהר שהניסיון שלו להידברות לא יתפרש כך".
יש סיפורים נוספים על הגמישות שמגלה בלוט מול המתנחלים. גורם בכיר בהתיישבות מספר שזמן רב רדף אחרי היתר שלו היה זקוק, והבעיה נפתרה רק לאחרונה: "יהודה פוקס עזר לי במה שהוא היה יכול, אבל זאת הייתה סוגיה משפטית מורכבת. בסוף בלוט קידם את זה בנימוק שמדובר בצורך ביטחוני. יש לו יכולת דיפלומטית. הוא יודע לדבר עם אנשים שלא לובשים מדים וביהודה ושומרון זה נכס מאוד חשוב. לפוקס היה חשבון עם ההתיישבות כי תקפו אותו והרבה פעמים שלא בצדק. היה חשוב לו להיות צודק, אבל יש מקרים שבהם צריך להבין את הציבור שאיתו אתה עובד ולפעול בהתאם. אני מתרשם שאבי יוכל לעשות את זה".
הסיפור הזה עלול להוות פתח בעייתי בהתנהלות של האלוף בלוט. זילות של השימוש בנימוק "צורך ביטחוני" יכולה להציב את פיקוד מרכז מול בעיות משפטיות קשות לא רק בבג"ץ, אלא כאמור גם לפגוע בלגיטימציה של ישראל בעולם. בימים שבהם עיני הקהילה הבינלאומית מופנות לא רק לעזה אלא גם ליהודה ושומרון, ושולחנות בתי הדין בהאג עמוסים במסמכים בנושא, עלולות להיות לכך השלכות הרות גורל.