הדיון היום (שלישי) בבג"ץ בחוק לביטול עילת הסבירות הביא עימו שורה של ויכוחים משפטיים בין 15 השופטים לטוענים בפניהם, אך החריף מביניהם התקיים מול יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). בדבריו, תקף רוטמן חזיתית את בית המשפט העליון, ואמר כי "לאורך ההיסטוריה, מי שבנה שקבוצת אליטה אוליגרכית שתשמור לו על הזכויות, גילה שהיא שומרת על זכויותיה בעיקר". בתגובה, תהה בפניו השופט חאלד כבוב: "זה לא קצת מעליב מה שאדוני עושה עכשיו?". בשלב מסוים, השופט יצחק עמית אף פנה לרוטמן: "הייתי מאוד שמח שאדוני יסיים. אלו דברים קשים".
לטענת רוטמן, "הגענו לימים שאמון הציבור בבית המשפט העליון בגלל מעורבותו בענייני חברה כלכלה ופוליטיקה, אך אמון הציבור בדמוקרטיה נשאר. חמש פעמים הלכנו לבחירות כי הציבור מאמין בדמוקרטיה וחופש ביטוי". עם זאת, יש לציין, כי מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 של המכון הישראלי לדמוקרטיה הראה כי שיעור האמון הציבורי בבית המשפט העליון עומד על 42%, בעוד שיעור האמון בממשלה עומד על 24%, שיעור האמון בכנסת עומד 18.5% ושיעור האמון במפלגות רק על 8.5%.
רוטמן התייחס בדבריו גם לעצם קיום הדיון על התיקון לחוק היסוד, ואמר כי הוא "מעיד שאין דבר כזה שיקול דעת של הציבור". לדבריו, "מדוע צריך פסק דין שיפגע בציפור הנפש של הדמוקרטיה? מה ההצדקה ליטול את הבחירות החופשיות ואת היכולת של הציבור לשנות את החוקים וההסדרים לפיהם פועל השלטון?".
על כך השיב לו השופט אלכס שטיין: "יש הגדרות שונות של דמוקרטיה. יש דמוקרטיות שיש בהן הגבלה של מה שהרוב יכול לעשות". השופטת ענת ברון הוסיפה לדבריו: "אם הכנסת תחוקק שיש בחירות כל 10 שנים ואין זכות בחירה לערבים, או שאסור לנסוע בשבת, מה אז?".
בהמשך הדיון, שיגר רוטמן איום מרומז לעבר השופטים. "הדרך להגיע להסכמה רחבה לתיקון מערכת המשפט אינה קלה, והיא תתארך אם תחליטו שהנושא מוטל לפתחכם. אל תתפתו לקבל מחיאות כף מחלק מהציבור", ציין רוטמן. "אם תעשו כן, היציאה מהמשבר החוקתי רק תתארך ותסתבך". יו"ר ועדת החוקה אף הוסיף המלצה לשופטים: "אתם יכולים לתקן טעויות שלכם ושל קודמיכם בבית המשפט. אם בית המשפט היה קשוב לביקורת, לא היה כל צורך בתיקון החוק".
נשיאת העליון אסתר חיות הגיבה לדברים בחריפות, ואמרה כי "אנחנו לא עוסקים לא בכבודנו ולא במעמדנו, אלא באיזה סעדים אפשר לתת לציבור - זו השאלה". על כך השיב לה רוטמן: "ברור לי שכבודכם חושבים שאתם פועלים כשורה. אבל האם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה היכן האיזונים והיכן הבלמים?".
בשלב זה, השופט עופר גרוסקופף הקשה על רוטמן, ושאל אותו: "בשאלות משפטיות אנחנו לא צריכים להיות הפוסקים האחרונים?". על כך ענה רוטמן: "התכוונתי לתיקון העיוות המוסרי באמירה 'הכול שפיט'". לדברי רוטמן, "מאוד הייתי רוצה שאם הייתי כותב בדבר חקיקה שבית המשפט לא יתערב אלא בסבירות מסוימת, הוא פועל כך ורק במקרים קיצוניים. אם זה היה עובד, לא הייתי מתקן את זה. אבל מאחר שלא זו המציאות, הדרך היא להעביר קו איפשהו".
בנוגע לשאלה על הסתירה בין חובת הממשלה לפעול בסבירות לבין חוסר היכולת של בית המשפט לבקר את הממשלה לפי עילת הסבירות, פנה השופט גרוסקופף לרוטמן: "תסכים איתי שזו הפעם הראשונה שהכנסת יוצרת מצב שיש דין ואין דיין". רוטמן השיב לו כי "כבודו במחילה אינו מדייק - הכנסת קבעה זאת בכמה דברי חקיקה, ולצערי בית משפט מסמס אותם". על כך טענה השופטת דפנה ברק ארז כי "זה מאוד לא מדויק - הייתה הגבלה של סמכות בג"ץ, אך לא של בתי משפט אחרים".
בסופו של דבר, רוטמן סיכם את דבריו ואמר: "בסוגיה הזו, הדין הוא חובת הסבירות הכללית והדיין הוא הציבור באמצעות חברי הכנסת והביקורת הפרלמנטרית. האם בית המשפט חב בחובת סבירות? מי הדיין שיבדוק את השופטים?".