חברת הכנסת מירב כהן מיש עתיד התייחסה למגעים המתקדמים להסדרה בצפון, שנחשפו ב-ynet, ואמרה כי "התנאי שלנו (כדי להגיע להסדרה - ש"כ) הוא לא לחיות תחת איום. צבא לבנון וכוח בינלאומי צריכים לנקות את הכפרים מנשק, וסוריה לא יכולה להמשיך להעביר להם נשק. אנחנו לא רוצים על הגדר כפרים שיעיים".
כהן נשאלה תחילה על ההסדרה האפשרית עם חיזבאללה בגבול הצפון. היא אמרה כי "ההישגים בלחימה מדהימים, ויש להסיר את הכובע בפני החיילים האמיצים שהביאו לחיסולים ממוקדים של כאלפיים אנשי חיזבאללה, להשמדת יותר מ-50% מהרקטות ולניקוי כפרים שלמים מנשק". למרות זאת, לדבריה, "אסור להיכנס לשאננות. אנחנו מאבדים שם הרבה חיילים שנופלים למעננו, וצריכים להראות לעולם שאנחנו רוצים הסדר, רוצים לצאת משם".
"יש תנאי בסיסי לכך", המשיכה כהן, "לא לחיות כל הזמן תחת איום". היא הציעה להיצמד להחלטת האו"ם 1559: "ההחלטה אומרת לפרק את לבנון מחיזבאללה. זה ההישג הכי אסטרטגי, שלא מתעסק בלהרחיק אותם, אלא בזה שתהיה ממשלה מסודרת בלבנון. זה האינטרס של העולם.
"החלטה 1701 היא החלטה שנכון ללכת עליה בשלב ראשון", ציינה כהן. "עם זאת, נכון וחשוב שהממשלה מתעקשת על תנאים: קודם כל, עד לליטני לא הכול ניקינו. צבא לבנון צריך לנקות את הכפרים האלה מנשק. דבר שני, אנחנו צריכים שיהיה שם כוח בינלאומי, כמו שהיה מול המצרים בחצי האי סיני, שמנו שם כוח של מדינות עם יכולת שאפשר לסמוך עליהן.
"גם סוריה לא יכולה להמשיך להעביר להם נשק. אם הם תוקפים אותנו ומפירים את ההסכמים, ברור שחייבת להיות לנו הזכות לבוא ולהגיב", אמרה. "עד קו השלושה קילומטרים, הכפרים השיעיים שנוקו לא יקומו מחדש, כי זה האיום לפלישה קרקעית".
כהן הסבירה מדוע לתפיסתה ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי לקדם הסדר בצפון - לעומת ההתעקשות שלו בגזרה הדרומית, לטענתה בגלל שותפיו הפוליטיים: "אני חושבת שנתניהו רוצה את ההסדר הזה, ושאין לו שם את האתגר הפוליטי שיש לו בעזה, שבה השותפים שלו רוצים להתנחל, הם לא רוצים הסדר. אני לא חושבת שיש לו בעיה פוליטית, העולם רוצה את זה, אבל כל הסכם לא יהיה הסכם מושלם".
לדבריה, "זה לא שגר ושכח. אנחנו נצטרך לשמור על האזור הזה ולהיות ערניים. אין יותר להאכיל את הנמר, לתת להם כסף, לעצום עיניים, לדעת על מנהרות ולא לעשות כלום. אנחנו נצטרך להיות בכל מקרה, בכל הסדר, עם היד על הדופק".
בזירת הלחימה ברצועת עזה, אמרה כהן כי היא סבורה ש"נתניהו ברמה הפוליטית לא מעוניין בהסדר בעזה. השותפים שלו לא מסתירים את זה. סמוטריץ' ובן גביר מאיימים בפירוק הממשלה. נתניהו תלוי בהם פוליטית ומשפטית, ולכן הוא בא ואומר שהוא מוכן לעסקה רק בשלבים".
כהן נשאלה אם תתמוך בעסקה כזו, וענתה: "אני אתמוך בכל דבר שיחזיר הביתה חטופים וחטופות. כל נפש עולם ומלואו. אני לא מאמינה שזה יקרה, כי אנחנו לא במצב של אמון בין הצדדים". לדבריה, העסקה צריכה להתבצע באופן סימולטני, "עם כל המחירים". "גם אם זה אומר לעצור את המלחמה, ולצערנו לשחרר מחבלים מסוכנים, אין לנו ברירה. הילדים והילדות שלנו שם, ויש עוד כלים חוץ מלשבת שם בקרקע". היא פירטה ואמרה כי "אפשר לא לאפשר שיקום של עזה, לא להכניס כסף כל עוד חמאס שם, כל עוד השטח איננו מפורז.
"אם בצפון ראינו את הצבא פועל בצורה מאוד שיטתית, עם תוכניות, עם מודיעין, אני חושבת שבעזה זה לא המצב", אמרה כהן. "אנחנו עובדים שם בשיטות של פשיטות, להיכנס לאזור ולצאת. בכל פשיטה כזו, לצערי עוד חיילים נופלים, וזה פוגע גם ביכולת שלנו לעשות משא ומתן אפקטיבי מול החמאס. היה נכון להשתלט על אזור, לפרז אותו ולהחזיק בו כקלף מיקוח להשבת החטופים, להחלפתו של חמאס".
כהן התייחסה להחלפתו האפשרית של שר הביטחון יואב גלנט בשר החוץ ישראל כ"ץ עם תום הלחימה בצפון, ואמרה: "החילופים האלה תוך כדי מלחמה עצימה נועדו רק כדי להעביר את חוק ההשתמטות. היא הוסיפה גם כי "זו בושה שההנהגה החרדית לא נרתמת למדינת ישראל, אפילו בשעה הכל-כך קשה הזו".
כשנשאלה על התקציב המובא היום לאישור הממשלה, אמרה כי "נפעיל את כל הכלים הפרלמנטריים שלנו בוועדות ובמליאה. צריך להבין את גודל המחדל הכלכלי של הממשלה הזו, לא פחות חמור מהמחדל הביטחוני. עוד לפני המלחמה, 14 מיליארד שקלים קואליציוניים, פי שבעה מממשלות קודמות.
"פרצה מלחמה, ועדיין לא שינו את סדרי העדיפויות", אמרה כהן. "חברות דירוג האשראי לא תמיד מורידות דירוג אשראי למדינה שפורצת בה מלחמה כי זה עניין זמני, אבל הממשלה הזו מוכיחה לנו שהיא לא מתאימה את סדרי העדיפויות שלה למלחמה".
בניגוד ליאיר גולן, שאמר השבוע בריאיון ל-ynet כי חברי האופוזיציה לא מתואמים ביניהם מול חוקי הקואליציה, ובהם חוק המעונות וחוק הגיוס, כהן אמרה כי הם "מתואמים מאוד". היא פנתה לציבור ואמרה כי העברת החוקים והתקציב "תפגע בכיס שלכם, של כולם. בלי בושה הם פוגעים בחלשים ביותר. במשפחות צעירות, בשורדי שואה, בקצבאות זקנה, במשפחות שכולות, בעולים חדשים, במקבלי שכר מינימום. כל אלו הולכים להיפגע. צריך לעשות לזה סוף".