הסוף למשבר הפנסיות בצה"ל, ותוספות השכר למשרתי הקבע הצעירים: הסכם העוגן ההיסטורי שנחתם היום (חמישי) בין משרד האוצר לראשי צה"ל ומשרד הביטחון צפוי לסיים משבר שנמשך קרוב לשני עשורים סביב סוגיית הפנסיה לגמלאי צה"ל. הנושא נדון שוב ושוב בבג"ץ ויצר ערפל לאלפי קצינים ונגדים, שהיססו אם להמשיך לשרת בצבא.
משרד האוצר בראשות השר בצלאל סמוטריץ' הסכים לתוספת לפנסיה, שמוגדרת כ"השלמת תקופת השירות", וזכתה לכינוי "הגדלות הרמטכ"ל". זאת למרות שלפני כשנתיים, בתקופתו באופוזיציה, היה סמוטריץ' מגדולי מבקרי היוזמה של שר הביטחון דאז בני גנץ והרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי. התוספת אושרה אז בקריאה ראשונה בכנסת, אך נבלמה אחרי הסתה וביקורת נוקבת מצד רבים מהפוליטיקאים בימין נגד משרתי הקבע.
"סיכמנו שהחקיקה תושלם בקרוב בכנסת. התקנות יאושרו בהתאם ובדיוק לפי אותם סעיפים שנתקעו בשנתיים האחרונות. לא היה שום שינוי מלבד העובדה שכעת הכל נכרך באותה חבילה", אמר ל-ynet קצין בכיר בצה"ל. בחודש פברואר האחרון כבר סיכמו הצדדים על מתווה כללי, והיום כאמור חתמו על הפרטים של ההסכם המקיף והמהפכני, שיסדיר וישפר את השכר לכלל המשרתים - מחיילי החובה ועד לפורשים.
ההסכם למעשה מאשר קודם את תקציב צה"ל במסגרת התוכנית הרב שנתית החדשה שגיבש הרמטכ"ל הרצי הלוי, וזכתה השבוע לכינוי "עומק" מפי מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר. בכך יקבע תקציב ביטחון שנתי-קבוע בסך 68 מיליארד שקלים לחמש השנים הקרובות - מעט יותר ממחציתו לצבא, והיתר לקצבאות, שיקום וכיוצא בזה. הפעם האחרונה שצה"ל פעל בצורה כה יציבה ובריאה הייתה בתוכנית הרב שנתית "גדעון" של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, בזכות היציבות השלטונית שבין 2015 ל-2019, אז כיהנה ברצף ממשלת נתניהו הרביעית.
3 צפייה בגלריה
בצבא יחלו בפיילוט גם לקבוצת קצינים, שכוללת עתודאים וחוזרים לשירות סביב גיל 35
(צילום: Shutterstock)
כך יוכל צה"ל לפעול בשקט תעשייתי, לתכנן ולממן בצורה יעילה תוכניות התעצמות גדולות כמו רכש מטוסים וטנקים חדשים, ולשדרג את תנאי החיילים בבסיסים - ללא הריב השנתי בין אנשי האוצר למערכת הביטחון.
לפי פרטי ההסכם, יועלה שכרם של אנשי הקבע הצעירים - בעיקר בדרגות סרן ורס"ן - שרבים מהם, בעיקר במערכים הקריטיים, הטכנולוגיים והקרביים, ברחו מצה"ל בשנים האחרונות ורידדו את איכות המשרתים. שכרם יעלה באופן מדורג החל מהחודשים הקרובים ועד לסוף 2025 בשיעור ממוצע של 10%-15%, ויתווסף לעוד תוספת מהסכם השכר החדש למגזר הציבורי, שייחתמו בימים הקרובים נציגי האוצר וההסתדרות.
בהתאם, יעלה שכר אנשי הקבע הצעירים, כבני 30-25, בשיעור ממוצע של 25% בתוך כשנתיים. "שכרם נשחק בשנים האחרונות כי לא הוצמד להסכמי שכר, ובטח מול יוקר המחיה", הסביר הקצין הבכיר. היקף תוספות השכר למשרתי צה"ל יהיה כמיליארד שקלים, יכלול גם משרתים נוספים בכל הגילים והדרגות ויתפרס גם לאורך התר"ש.
מבחינת הפנסיות, מדובר בעיגון סופי לשינוי גדול משנת 2004 של מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, במקום המשך הסחבת והתבססות על החלטות ממשלה ארעיות. ההגדלה לפורשים שזכתה לכינוי "הגדלות הרמטכ"ל" תהיה בשיעור של 7% לעורפיים ו-10% ללוחמים שהגיעו לפרישה בגיל 42, ובסיס הפנסיה יהיה לפי החישוב הקיים, שמגיע בערך לשיעור של כמחצית מהשכר האחרון של המשרת.
סוגיה נוספת שנפתרה נוגעת לפנסיית הגישור - אותה קצבה חודשית למשרתים מרגע פרישתם בגיל 45-42 ועד לגיל 67. גיל הזכאות לפנסיית הגישור ירד אמנם ל-60, אך אם הסכום יהיה נמוך מהקצבה שאמור המשרת שפרש לקבל - צה"ל ישלים לו את ההפרש באופן חד-פעמי. מגיל 67 יקבל המשרת את כספי הפנסיה שצבר מהקרן האישית שלו.
בנוסף, בצבא יחלו בפיילוט לקבוצת קצינים שכוללת עתודאים וחוזרים לשירות סביב גיל 35 - הם יוכלו לקבל בשבע שנות השירות שנותרו להם עד לגיל הפרישה את פנסיית הגישור באופן מוקדם, כתוספת גדולה, בין שליש לחצי, לשיעור שכרם. כך יופחתו ההתחייבויות העתידיות של משרד האוצר בעשרות מיליוני שקלים לפנסיות. במשרד האוצר טענו לאורך השנים כי משרתי הקבע, בעיקר הצעירים שבהם, פחות מתעניינים בפנסיות שלהם, וחשוב להם יותר לקבל כאן ועכשיו שכר גדול בהרבה.
באוצר צידדו בכך, אך בצבא התעקשו לשמר את תקציבי הפנסיות לקבוצה קטנה של פורשים, שכן רק אחד מתוך עשרה קצינים שמסיים את בה"ד 1 מגיע לגיל פרישה. במשרד האוצר מכנים את השינוי שייבחן בפיילוט כמעבר ל"חוזה אישי" - חלום רטוב וישן של אנשי האוצר עבור משרתי הקבע.
צה"ל גם הסכים לראשונה להכניס נציג מטעם החשב הכללי לתוך מחלקת מופ"ת באכ"א, שאמונה על הפקת השכר למשרתים. הוא אמנם יחויל, יקבל דרגת אלוף-משנה ויהיה כפוף להנחיות ראשי אכ"א, אך אמור להגדיל את השקיפות והבקרה של האוצר על השכר והפנסיה למשרתים ולגמלאים. באשר לחיילי החובה, גם העלאה בגמולם תהיה בהיקפים של כ-25% בממוצע על פני השנתיים הקרובות, במקביל לקיצור חלקי של השירות ומעבר למודל שירות דיפרנציאלי.
