בנט ולפיד מודיעים על ההחלטה לפזר את הכנסת, אתמול
(צילום: אלכס גמבורג )
הדיון על שינוי שיטת הבחירות בישראל התנהל עוד לפני הכאוס הפוליטי של שלוש השנים האחרונות, אבל הפך מוחשי, דרמטי ובהול ככל שהתברר שהפילוג בציבור לא מאפשר הקמת ממשלה יציבה ומשילות סבירה לאורך זמן. ישראל כבר ידעה תיקו פוליטי מסוג זה, שהתמשך לאורך שנות ה-80, והוא הוביל אז לתיקון החוק ולשיטת הבחירה הישירה, שלא שרדה יותר מכמה שנים אחרי שהתברר שהניתוח לא הצליח, והחולה המשיך לגסוס. לאחר ההודעה אתמול (שני) של נפתלי בנט ויאיר ללפיד, כשהתברר שישראל צועדת לעבר מערכת בחירות חמישית בשלוש שנים, הדיון בנושא הופך קריטי.
שורש הבעיה נעוץ כאמור במידת המשילות של ראש הממשלה הנבחר, שמוגבל תחת החובה לתמרן בין ריבוי המפלגות שמרכיבות את הקואליציה שהקים, בדרך כלל בקושי רב. מבחינה תיאורטית, הפתרון נמצא בהעלאת אחוז החסימה, שיחייב מיזוגים ואיחודים ויקטין את מספר המפלגות, אולם יש בכך שתי בעיות עיקריות. הראשונה היא הפגיעה בדמוקרטיה על ידי מחיקת מפלגות קטנות. השנייה מבטאת את המלכוד הפוליטי הישראלי הקלאסי: העלאת אחוז החסימה תחייב חקיקה שעליה יתבקשו להצביע חברי מפלגות קטנות. ולאלה, מן הסתם, אין שום אינטרס לכך.
מאז החלה שרשרת הבחירות של השנים האחרונות פורסמו ב-ynet שורת הצעות ודיונים העוסקים בשיטות בחירה חלופיות, ביתרונותיהן, חסרונותיהן ובסיכוייהן להתממש. תמימות דעים בנושא אין, אולם השורה התחתונה ברורה - משהו חייב להשתנות: השיטה, המצביעים או הפוליטיקאים. מה שיגיע קודם.
מי אשם, השיטה או אנחנו? | עפר שלח
כל אדם שני בישראל משוכנע ששיטת הבחירות בישראל פגומה מן היסוד, ושאם רק נתקן כמה כשלים קטנים - נוסיף עוד פתק, נצביע לפי אזור, נדרג את המועמדים בעודנו בקלפי - הכול יסתדר. בשיחה עם פרופ' גידי רהט, שחקר את הנושא לעומק, הוא מעלה הצעות קונקרטיות מעניינות, אבל האם באמת מדובר רק בעניין טכני בר תיקון, או שהדיון הזה מפספס את הכשל המהותי שמונע מהמערכת הפוליטית שלנו לעבוד בשביל הציבור שבחר בה? לקריאה והאזנה – לחצו כאן
8 הצעות לתיקון השיטה | ד"ר מתן גוטמן
יו"ר המפלגה הגדולה יהיה ראש הממשלה, פריימריז ביום הבחירות, הגבלת כהונות, צמצום השפעת התקציב, העלאת אחוז החסימה, ובעיקר - מניעת הקלות הבלתי נסבלת של פיזור הכנסת. הפרשן המשפטי של אולפן ynet סבור שיש דרך לעצור את הכאוס השלטוני בישראל, והיא אפילו לא מסובכת ליישום. לקריאה – לחצו כאן
די למפלגות הקטנות | פרופ' בועז גולני
כמו הרפובליקנים מול הדמוקרטים בארה"ב, או השמרנים מול הלייבור בבריטניה – אפשר לשנות את השיטה בישראל כך ששני גושים גדולים יתמודדו זה מול זה ובא לציון גואל. פרופ' בועז גולני מהטכניון אמנם ספקן שהשיטה הזו תתקן את כל מה שדרוש תיקון, אבל היא תעשה סדר ותביא איתה יציבות שלטונית שרוב הציבור מייחל לה. לקריאה – לחצו כאן
שינוי שיטת הבחירות? בזבוז זמן | ד"ר לירן הרסגור
ממילא כל קואליציה בעשור האחרון שיחקה בחוקי היסוד כראות עיניה ולמען האינטרס הרגעי שלה. מה שחסר לנו אלה נורמות ציבוריות שימנעו מהח"כים לזלזל כך בבסיס החוקה העתידית. ד"ר לירן הרסגור סבורה שהבעיה אינה בשיטה אלא בפוליטיקאים. לקריאה – לחצו כאן
זו לא השיטה. זה משפט נתניהו | אדם רינגל
דובר שר המשפטים לשעבר משוכנע שהשיטה הקואליציונית בישראל עבדה מצוין עד שרשרת הבחירות של השנים האחרונות. הציבור אותו ציבור, השלטון אותו שלטון, וההבדל הוא רק בכתבי האישום. אחרי עידן נתניהו, צריך לעדכן את החוק. לקריאה – לחצו כאן
בדרך לשתי מפלגות גדולות | גלעד שרון
ראש המפלגה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה לארבע שנים. כדי להחליפו, נדרש רוב מיוחס וממשלה אלטרנטיבית. אם התקציב לא עובר, ממשיכים עם התקציב הקודם אבל הממשלה לא נופלת. כל זה יבטיח יציבות ומשילות. לא יהיה צורך בהמלצה של גוש מפלגות לנשיא וזהות ראש הממשלה תיקבע מיד עם תום ספירת הקלפיות. לקריאה – לחצו כאן
האם רה"מ החליפי יישאר לנצח? | ד"ר ברוך לשם
מאחר שהבחירות בישראל לא מתנהלות על אידיאולוגיה, ומשום שהמפלגות השונות ממשיכות להתפצל, מתמעט הסיכוי לממשלה יציבה תחת פוליטיקאי אחד. הסחטנות תמשיך לנצח. לקריאה – לחצו כאן
ההצעה של דרעי אחרי בחירות 4 | פרופ' אשר מעוז
אחרי שנתניהו כשל בפעם האחרונה בהקמת ממשלה הציע יו"ר ש"ס פתרון קסם: תיערכנה בחירות לראשות הממשלה בלבד, והמנצח ירכיב ממשלה מבלי להיות תלוי ברצונם של חברי הכנסת, ואף מבלי שהנשיא יהיה מעורב בהליך. התוכנית המלבבת הזו מלאה חורים ככברה. לקריאה – לחצו כאן
אז למה לא משנים את השיטה? מומחים מסבירים
חמש מערכות בחירות בשלוש שנים אכן מסמנות שצריך שינוי בשיטה. האם אפשר לעבור לשיטה האמריקנית? לשנות את אחוז החסימה? לשנות את בחירת ראש הממשלה? ואולי לעשות פריימריז ביום הבחירות? זה לא צפוי להשתנות בקרוב כי "הח"כים רוצים לשמור את הכוח אצלם". לקריאה – לחצו כאן
