(צילום: אבי חי)
פרישתה של ח"כ עידית סילמן (ימינה) מהקואליציה הייתה צפויה, אך התזמון מאוד מפתיע. אף אחד בקואליציה לא חשב שזה יקרה הבוקר ולא חשב שזה יקרה כל כך מהר. אבל הרמזים היו שם כל הזמן.
סילמן פורשת מהקואליציה בדרך מאוד מאוד משונה. היא לא מדברת עם יו"ר המפלגה שלה וראש הממשלה נפתלי בנט בשום שלב, עד הרגע הזה. שום שיחה לא התקיימה גם בינה לבין חברתה הפוליטית במשך שנים רבות איילת שקד. ברשתות החברתיות - פייסבוק וטוויטר - אין שום הודעה רשמית על הפרישה. בנט מגלה על הפרישה בתקשורת הבוקר, מוכה בתדהמה.
אתמול התייחס בנט במסיבת עיתונאים לסערת החמץ ואמר שאפשר לפתור את זה והוא לא מאמין באולטימטומים. עם זאת, סערת החמץ היא רק תפאורה ולא זו שהובילה את סילמן למהלך כל כך קיצוני ומרחיק לכת מבחינתה.
ראשיתה של הפצצה הפוליטית שהנחיתה הבוקר סילמן הייתה ביום ראשון בשבוע שעבר. בהצהרה משותפת שקיים בנט עם מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, אמר בנט באופן חריג את המילים "הגדה המערבית" בהתייחסות לשטחי יהודה ושומרון, וחולל סערה בקרב הימין, בעיקר ברשתות החברתיות.
בלשכתו ניסו לטעון בזמן אמת שזו "התבטאות מקרית ואין לייחס לה משמעות מיוחדת". ובכן, מקרית היא כנראה לא הייתה, אך משמעות מיוחדת בהחלט הייתה לה. היא רק התגלתה באיחור של כמה ימים.
הדופן הימנית במפלגתו, בראשה סילמן ושקד, זעמה על ההתבטאות בזמן אמת. שקד הפעילה לחצים כבדים על בנט שיבהיר ואף יתנצל על השימוש בביטוי שמזוהה עם חוגי השמאל. הוא הסתפק באמירה רפה. בדיעבד, זה סימן את תחילת ההתפוררות. בימינה מעריכים הבוקר שזה הפיל אצל סילמן את האסימון שהפער האידיאולוגי בינה ובין בנט אינו ניתן לגישור, ושהדרך היחידה עבורה להמשך קריירה פוליטית עוברת בחזרה לחוגי הימין.
בדומה לבנט ותקרית הגדה, גם בהצהרה ה"נרגשת" שנשאה יו"ר הקואליציה הפורשת בכנסת ביום ראשון ניתן היה לראות שהיא מקריאה טקסט שהוכן מראש. הכול היה מלאכת מחשבת מתוכננת מראש, בניצוחו של הבעל הדומיננטי וייתכן שגם גורמים בליכוד.
גורמים באופוזיציה שניהלו עם סילמן שיחות בימים האחרונים אומרים שהרגע שבו הרגישו אותה נפתחת לתרחישים אחרים, וגם לאירוע כזה של פרישה מהקואליציה, היה דווקא אחרי פיגוע הטרור האחרון בבני ברק. לדבריהם, שם הם הרגישו שסילמן מושיטה יד לעבר תרחיש אחר שיכול להיות דרמטי מבחינת המערכת הפוליטית.
על פי בכירים בליכוד, זה זמן לא קצר מתנהלות שיחות לא רשמיות עם סילמן. לחלל האוויר נזרקו לא מעט הצעות לא רשמיות אבל מי שריכז את המאמצים מטעם נתניהו היה מקורבו ואיש סודו יריב לוין. לוין זיהה את בעלה של סילמן כמי שמתקשה לחיות עם הרעיון שאשתו מתחזקת קואליציה מהסוג הזה וגם לא חסך את דעתו. לפני שבועות ספורים כשהתארגן קמפיין רשת לתרומה עבור משפט נתניהו, סילמן תרם להגנה של נתניהו. כשנשאל בהזדמנויות שונות, אמר שלא יצביע למפלגתה של אשתו. הוא היה איש הקשר ומי שדרכו עברו המסרים.
היו כמה רמזים מקדימים לפרישתה של סילמן. בנט וסילמן היו אמורים להיפגש על רקע סערת החמץ וליישר את ההדורים, אך סילמן דחתה את הפגישה ברגע האחרון. אתמול התראיין בעלה של סילמן ברדיו ואמר את הדברים כמעט בצורה מפורשת: "לכל אחד יש קו אדום שאומר לעצמו 'אני לא יכול להיות יותר באירוע הזה'".
כך או כך, זהו כנראה תחילתו של הסוף עבור ממשלת בנט-לפיד. הכנסת אמנם מצויה בתקופת הפגרה, אך הספינה היטלטלה בצורה חזקה ולא תצליח להאריך ימים. באופוזיציה מפעילים כעת לחץ רב על חברי הכנסת ניר אורבך ואביר קארה מימינה ללכת בעקבותיה.
בהקשר הזה, מעניין יהיה להסתכל על שתי דמויות במערכת הפוליטית - שקד ושר הביטחון בני גנץ. הראשונה אמנם לא עשתה את המהלך בעצמה (בעיקר בגלל קשר אישי ונאמנות ארוכת שנים לבנט), אולם נחשבת לפוליטיקאית עם חושים מחודדים שתדע לנצל את ההזדמנות ובעיקר כזו שהימין ישמח לקבל לחיקו. בדומה לה, גם אצל גנץ כל האופציות פתוחות והקלפים לרשותו. יהיה מעניין לראות כיצד ישחק בהם.
אם הייתה מכונת הזמן מחזירה את בנט עשרה ימים לאחור, האם היה בוחר להשתמש באותו ביטוי ("הגדה המערבית") לצד מזכיר המדינה האמריקני? ספק אם ניחש שזו תהיה הסנונית הראשונה שתשמוט לו את הקרקע מתחת לרגליים. האקדח שהופיע במערכה הראשונה, ירה בשלישית.
