נציגי שב"כ נטשו היום (שלישי) את הדיון הפתוח בוועדת הכנסת בנושא גירוש משפחות מחבלים, בעקבות הדלפת תמלילים של תוכן הדיון החסוי שקדם לדיון הפתוח.
הדיון הפתוח והסוער בהצעת החוק
( צילום: ועדת הכנסת)

הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים אושרה היום בוועדה לקריאה שנייה ושלישית. בצהריים פורסם כי נציגי שב"כ טענו כי יש לשנות את הנוסח כך ששר הפנים יוכל להורות על גירושם של הורי המחבל בלבד - ולא כלל בני המשפחה - שכן הם האחראים לחינוך שלו. בשב"כ הביעו זעם על ההדלפה החלקית, המגמתית והמסולפת, כלשונם, של עמדה ביטחונית מדיון חסוי, וטענו שחשיפת מידע מסווג ועמדות חסויות בזמן מלחמה משרתת את האויב. "התנהלות מעין זו לא תאפשר לנציגי השירות להביא מידע ונתונים בפני ועדות הכנסת, ולהשתתף באופן פעיל בדיונים", נמסר משב"כ.
ההצעה לגירוש משפחות מחבלים קובעת כי שר הפנים יוכל להורות על גירוש בן משפחתו של מחבל לעזה - או ליעד אחר - אם התרשם שידע מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור ולא פעל כדי למנוע זאת, או אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור. בהצעה נקבע כי השר יזמן את תחילה את בן המשפחה לשימוע שייערך בתוך עשרה ימים מקבלת ההודעה על עריכתו. במהלך השימוע תינתן לבן המשפחה האפשרות להציג את טיעוניו, והוא יהיה זכאי לייצוג משפטי. בתוך 14 יום על השר יהיה למסור את החלטתו, ומשטרת ישראל תהיה רשאית להשתמש בכוח סביר במידת הצורך כדי ליישם את ההחלטה.
תוקף צו הגירוש לבן משפחה עם אזרחות ישראל לא יפחת משבע שנים ולא יעלה על 15. אם למגורש אין אזרחות ישראלית, והוא מחזיק ברישיון לישיבה ארעית או ישיבת קבע בישראל, תוקף הצו לא יפחת מ-10 שנים ולא יעלה על 20 שנים.
בדיון הבוקר הועלתה בין השאר הביקורת הקשה הצפויה נגד ישראל בעקבות החקיקה, מאחר שהיא משאירה את ההחלטה בידי השר - דמות פוליטית - ללא אישור משפטי חיצוני. למרות זאת, ההצעה אושרה ללא שינויים.
במפלגות הערביות הביעו כצפוי התנגדות, וח"כ יאסר חוג'יראת (רע"ם) אמר: "החוק קובע ענישה קולקטיבית. אנחנו לא בעד זה - לא בחברה היהודית ולא בחברה הערבית". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האשים: "תגיד שאתה מאמין שלא צריך להעניש את מי שתמך בטרור", וח"כ אופיר כץ שאל: "אתה מסכים שמי שתומך בביצוע טרור צריך להיענש?". ח"כ חוג'יראת הסכים - אך הדגיש שהחוק צריך להיות תקף גם ליהודים.