בזמן שתשומת הלב הציבורית מוקדשת לעסקת החטופים שהושגה הערב (רביעי), הכנסת אישרה סופית את "חוק הרבנים 2" - שבעבר עורר סערה גדולה ושב לדיונים בתחילת כנס החורף. החוק, שעבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 46 תומכים מול 35 מתנגדים, יעניק לשר הדתות גישה חופשית לתקנים ותקציבים.
הדיונים, כאמור, התקיימו במקביל לערב גורלי למדי לעסקת החטופים, ובזמן שהושגה בדוחא ההסכמה על העסקה. החוק לא קיבל את תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה בזמנו - והתמיכה בו תהיה בניגוד לתקנון הממשלה, שכן מדובר בהצעת חוק פרטית.
2 צפייה בגלריה
אריה דרעי
אריה דרעי
אריה דרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הצעת החוק "שירותי הדת היהודיים" של ח״כ ארז מלול מש״ס, נזכיר, תסדיר את תקצוב המועצות הדתיות באופן שיעניק לשר הדתות - כיום מיכאל מלכיאלי מש"ס - מרחב פעולה גדול ביותר במימון, בשכר, בתקנים ובמינויים למועצות הדתיות. בנוסח ההצעה כתוב כי ההחלטות יתקבלו בהיוועצות עם שר האוצר, אך עמדתו לא תהיה מחייבת. אמות המידה שייקבעו על-ידי שר הדתות יסדירו את אופן התקצוב וגובהו, בכפוף לתקציב המאושר במשרד לשירותי דת.
מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד עבור יו"ר ש"ס אריה דרעי, ובעוד יש לה מתנגדים רבים, במפלגתו טוענים שמטרתה היא רק להסדיר את הליך מינוי הרבנים בערים, שעד היום מתבסס על "אוסף של תקנות הנתונות לפרשנות", לטענת יוזם החוק מלול.
בחודשיים האחרונים הדיונים על הצעת החוק בוועדת החוקה עברו ללא מהומה גדולה, וכך יצא שאושרה לקריאה שנייה ושלישית מתחת לאף של הציבור לפני כשלושה שבועות. כעת, הקואליציה הצליחה להעביר את הצעת החוק הפרטית בקריאה שנייה ושלישית - וזאת על אף שבעבר לא קיבלה את תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה.
01:44
live

איכות

×
ליברמן: "להביא היום את חוק הג'ובים לכנסת - הזייה וניתוק"
(צילום: ערוץ כנסת )

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ביקר בחריפות את הקואליציה במליאת הכנסת, במהלך הדיון לפני אישור החוק - שהתקיים במקביל להודעות על כך שהושגה עסקת חטופים בין ישראל לחמאס. "דווקא היום להביא את ההזייה הזאת לכנסת, להביא את חוק הג׳ובים - זה אומר מה רמת הניתוק שלכם מהמציאות", אמר. "הממשלה הזאת מקדמת כל מה שמפלג וכל מה שטפל. דווקא בתקופה הזאת שאיבדנו 15 חיילים, עשרות פצועים, כולל היום - ואתם עוסקים בחוק הג׳ובים. זה דבר שאי אפשר להבין. יהיה אות קין על כל אחד שיצביע בעד החוק הזה בעיתוי הזה".
ח"כ גלעד קריב אמר במליאה במהלך הדיון כי "זו הצעת חוק שאין בינה לבין צרכי החברה הישראלית דבר וחצי דבר. הצעת חוק שכל כולה אתנן פוליטי שניתן למפלגות החרדיות. הצעת חוק מושחתת, בזבזנית, אוטוסטרדת מינויים לממסד הרבני. 100 רבנים מהציונות הדתית חתמו על גילוי דעת נגד עסקת חטופים, אלה הרבנים שאנחנו צריכים לממן? רבנים שכל תפיסת עולמם קנאית וקיצונית? רבנים שכל כולם טבולים בפוליטיקה?".
ח״כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד) אמר בכנסת: "החוק הזה נראה תמים, נראה קצר, מהצד יכולים להגיד ׳זה חוק טכני׳, אך בפועל הוא פותח לשר הדתות כוח עצום. זה אירוע פוליטי מהמעלה הראשונה, זה חוק של ג׳ובים. חוק הרבנות הגדול נתקע בגלל הלחץ הציבורי אז אמרו ׳נלך על משהו מרוכך׳. חוק של 11 שעות שפותח פתח כזה גדול לשחיתות כזאת גדולה - השר יוכל למנות רבנים נוספים, אנשים נוספים, כמה שהוא רק רוצה״.
גם ח״כ מירב בן ארי (יש עתיד) תקפה את הקואליציה במליאה, ואמרה: ״כשהבת שלי תשאל אותי מה עשינו בכנסת ביום ההיסטורי הזה כשהודיעו על שחרור חטופים, מה אני אגיד לה? מה אנחנו עושים כאן? אני אגיד לה שאנחנו פה כדי להצביע על חוק הג׳ובים של ש״ס״.
2 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת
מליאת הכנסת
"הצעת חוק מושחתת, בזבזנית". קריב
(צילום: שלו שלום)
תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, מסרה: בזמן מלחמה ומשבר כלכלי, ובימים שבהם נכנסו לתוקף העלאות מסים וגזירות כלכליות קשות על הציבור, מעבירה הקואליציה חוק שכל תכליתו להעניק סמכות בלתי מוגבלת לשר לשירותי דת לתקצב במיליונים רבנים ומקורבים - צעד שכל כולו חילול השם בחסות הכיס של כולנו. אם חברי הקואליציה היו רוצים לייעל את מערך אספקת שירותי הדת לטובת האזרח, הם היו נוקטים בצעד התייעלות פשוט - פירוק המועצות הדתיות והעברת אחריותן לרשויות המקומיות".

"מנגנון תקצוב בעייתי וריכוזי"

ארגון "עתים" פנה כבר לפני כמה שבועות ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולמזכיר הממשלה יוסי פוקס, בטענה כי תמיכת הממשלה בחוק היא בניגוד לתקנון הממשלה. ״בסעיף 66 (ב) לתקנון הממשלה, המוזכר בנוסח ההחלטה, נקבע כי ׳הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביה ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה - להתנגד׳. למיטב בדיקתנו, הצעת החוק לא נדונה בוועדת השרים פעם נוספת לאחר ההצבעה בקריאה טרומית או לאחר אישורה בוועדת חוק, חוקה ומשפט לקראת קריאה ראשונה. בשל כך, עמדת הממשלה צריכה להיות - 'נגד'״, כתב הארגון.
לפי חוות דעת של ד"ר אריאל פינקלשטיין, חוקר בתוכנית דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הנוסח הסופי של החוק יוצר מנגנון תקצוב נוסף למועצות הדתיות, שהוא בעייתי וריכוזי מאחר שיימצא בשליטה מלאה של שר הדתות, וכן כי מדובר בכספים שאין בהם צורך בהכרח. מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת 2022 עמד כלל תקציב המועצות הדתיות על 952 מיליון שקלים. בשנת 2021 עמדו הכנסות כלל המועצות הדתיות על 946 מיליון שקלים, בעוד שהוצאותיהן עמדו על 875 מיליון.
מעבר לכך, מדוח מבקר המדינה ממאי 2023 עולה תמונה הפוכה לחלוטין: נכון ל-2020 המועצות הדתיות היו מצויות בעודף כולל של 427 מיליון שקלים, זאת מלבד עודפים לצורך פיתוח בתי עלמין. עוד ציין ד״ר פינקלשטיין כי גם כעת ישנן תופעות נרחבות של העסקת עובדים במועצות הדתיות מעבר לתקן המאושר, וכן חריגות שכר וליקויים עמוקים בתחום קליטת העובדים.