מיליוני פליטים אזרחי אוקראינה מצאו את עצמם עוברים ממצב של שגרת חיים לשגרת מלחמה ונטישת ביתם ביום בהיר אחד. זהו אירוע קשה בכל קנה מידה, המלווה בהרבה מאוד פחדים וטראומות, בעיקר בקרב ילדים. כאן בישראל, ביישובי עוטף עזה, צברו ניסיון וידע במשך יותר מ-20 שנה תחת אש הרקטות, על הקושי הנפשי של תושבי העורף במלחמה ועל ההתמודדות עמו. מרכזי החוסן ביישובי עוטף עזה פיתחו במהלך השנים שיטות רבות להתמודדות עם טראומה הן במהלך הלחימה והן לאלה הסובלים מקושי מתמשך. כעת הידע הזה מנוצל לטובת עזרה לילדים שברחו מהמלחמה באוקראינה.
במסגרת הפעילות הבינלאומית של התנועה הקיבוצית ותנועת "הבונים דרור" העולמית יצאו כמה משלחות חוסן לאוקראינה, פולין ומדינות נוספות על מנת לתת מענה רגשי לפליטי המלחמה, ולהעניק להם טיפול זהה לזה שמקבלים תושבי הדרום בעתות מלחמה. בשיתוף מרכזי החוסן בעוטף עזה, עם המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי של ההסתדרות הציונית העולמית, מדריכים וחניכים רבים עברו הכשרה על מנת להוות שגרירי חוסן במצבי חירום ומשברים, והם נשלחו להיפגש עם פליטי המלחמה. במפגשים שמתקיימים בימים אלו "שגרירי החוסן" מקיימים שיחות עם הילדים, פעילויות הפגה, שיחות ל"אוורור רגשות" ומנסים לתווך להם את אירועי המלחמה בשפה מותאמת, בתקווה שכל אלו יחד יפחיתו את המתח והטראומה בימים אלו.
בנוסף, מרכז החוסן של המועצה האזורית אשכול ניסח דף הנחיות להתמודדות עם המצב עבור אזרחי אוקראינה. דף ההמלצות, שמבוסס על ניסיונם של אנשי החוסן, תורגם לשפה המקומית והופץ לפליטים. נעמי כמין ממרכז החוסן במועצה האזורית אשכול הסבירה: "הרעיון לכתוב מכתב לאימהות האוקראיניות ולהציע מניסיוננו כמטפלים בנפגעי חרדה אצלנו בעוטף עזה, נולד מתוך הזדהות וכאב על סבלם במציאות הקשה אליה נקלעו. מי כמונו מבינים מה עובר על הילדים ועל ההורים וזה המעט שיש ביכולתנו לעשות. יש תורמים בסיוע במזון, בבגדים חמים, במחסה. אנחנו תורמים את הידע שצברנו בסיוע לילדים הנמצאים במצבי לחימה".
בדף ההמלצות שהופץ נכתב למשל: "ראשית צריך לזכור שהתגובות שלנו ושל הילדים שלנו הם נורמליות במצב שאינו נורמלי לחלוטין. אנשים וילדים יכולים להגיב בדרכים שונות לטלטלה הנפשית כמו שאתם חווים. יש ילדים שמגיבים ברגרסיה בהתנהגותם, הופכים להיות מאוד תלותיים בהורה, מאבדים מעצמאותם בפעולות כגון שינה, אכילה והליכה לשירותים. זה טבעי שבמצב כל כך לא ברור ומפחיד הם נצמדים למבוגר האחראי. יש ילדים שהופכים להיות מאוד שקטים, מתכנסים בעצמם ויש אחרים שהופכים לעצבניים, נמצאים באי-שקט, תזזיתיים, אולי מדברים הרבה או נוטים לבכי. חשוב לקבל את התנהגותם, לא לכעוס או לבקר אותם. זו דרכם להתמודד עם המציאות. ייתכן שהם ירצו להבין למה פרצה מלחמה, אולי ישאלו שאלות על התוקפים. בוודאי ירצו לדעת מה יקרה לבית שלכם, אולי לגן ולבית הספר, האם תחזרו אליהם? אם נאלצתם להתרחק כדי להינצל אך אבא נשאר להילחם, הם בוודאי ידאגו לו מאוד."
אופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב ויו"ר "הבונים דרור" העולמי, אמר: "אני גאה לשלב בין החיבור שיצרנו בין מרכזי החוסן לתפוצות, ובעת משבר הערבות ההדדית מגיעה לשיאה בנתינה הדדית, כמיטב ערכיה של התנועה הקיבוצית. במהלך השנה האחרונה, בשיתוף פעילות מרכזי החוסן בעוטף עזה עם המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי של ההסתדרות הציונית העולמית, מדריכים וחניכים רבים עברו הכשרה על מנת להוות שגרירי חוסן במצבי חירום ומשברים. כעת מדריכים אלו יצאו להעביר פעילות הפגה לפליטים מאוקראינה ולהעברת ציוד ובעיקר במתן תמיכה רגשית באמצעות החינוך הבלתי פורמלי".
