קודם שדרך בישראל קיבל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את ההודעה שלפיה שר הביטחון בני גנץ יקדם שורת הקלות וצעדים "בוני אמון" הכוללים בנייה בשטחי C עבור הפלסטינים. בין ענייני איראן וסעודיה, יעסוק הנשיא גם בסוגייה הפלסטינית - או כפי שאמר בתדרוך לעיתונאים במטוסו, "יעודד את שני הצדדים לחפש דרכים להתקרב". אלא שכבר שנה שבישראל המרחב המדיני מופקר, וכל שר פעל בו כפי ראות עיניו. בחסות הכאוס הפוליטי והיעדר הרציפות השלטונית, מנהלים השרים מול הפלסטינים מדיניות לא מסודרת - ולעיתים הפוכה לחלוטין זה מזה.
במשרד הביטחון לא פירטו את מספר יחידות הדיור שיקדם גנץ עבור הפלסטינים. אך למרות זאת, כבר עכשיו הנתונים מראים שהוא השר שבנה הכי הרבה עבור הפלסטינים בשטחי C בשנים האחרונות. על פי נתונים של גורמי ביטחון, ב-2016 אושרו לפלסטינים שתי תוכניות להפקדה בלבד, ב-2017 תוכנית אחת להפקדה ועוד שתיים למתן תוקף (השלב הסופי), ב-2020 תוכנית אחת למתן תוקף, והנה ב-2021 המספר הזה קפץ לתשע תוכניות להפקדה ועוד שתיים למתן תוקף. לזה יש להוסיף את 2022, שבה עד כה קידם גנץ שתי תוכניות למתן תוקף ועוד ארבע להפקדה, שטרם ידוע כמה יחידות דיור יש בהן. המתנחלים כבר הביעו התנגדות לעניין.
אלא שמנגד מנהל שר השיכון זאב אלקין מדיניות כמעט הפוכה. הוא קידם את התוכנית ל-9,000 יחידות דיור בעטרות, שהייתה תקועה שנים. בעקבות כך התעוררו האמריקנים, פנו לבנט ותקעו את התוכנית שוב. בנוסף קידם אלקין מכרז של 800 יחידות דיור ממערב לאריאל. משרד השיכון בראשותו העביר תקציב להכנת תוכניות מפורטות, ואלקין היה זה שהוציא את התוכנית לשיווק. לפי ההערכות, כבר ב-2023 יהיה טרקטור בשטח. אלקין גם קידם שתי תוכניות בנייה בירושלים - אחת של 500 יחידות דיור בגבעת השקד, ועוד אחת של 1,400 יחידות דיור באמת המים, סמוך לכפר שרפאת. התוכניות הללו נבלמו בגלל ביקור ביידן, אבל הן יקודמו.
אלישע בן קימון צילום: אבי מועלםזה לא שמדובר בשני שרים ממפלגות שונות באותה קואליציה - עניין גרוע בפני עצמו - אלא בשני שרים שנמצאים כעת תחת אותה רשימה. האחד מושך לפה, והשני לשם. עכשיו יגיד מי שיגיד: מה הבעיה? פותרים בעיות גם לאלה וגם לאלה. אבל זו בדיוק הבעיה: כאשר עושים צעדים "בוני אמון" מול הפלסטינים ללא אופק מדיני, לא ניתן לפדות את הדיבידנד מהמהלך. גנץ בונה לפלסטינים בשטח C ומקבל בתמורה שקט. הוא למעשה מנהל את הסכסוך. יגידו שאמון מוביל להתנעת התהליך. אבל גם האמון עלול להיסדק נוכח פעולותיו של צד אחר בממשלה. אלקין עושה את אותו הדבר, רק הפוך ולמען המתיישבים: גם להם מגיעים ביטחונות שיישארו בבתים שבנו והשקיעו בהם, ולא להיות תחת סכנת פינוי.
בחזרה לנשיא ביידן. הוא מדבר על חזון שתי המדינות ושואף להגיע לשם, אבל בינתיים, בהיעדר כיוון מדיני ברור, וסנכרון בין הלשכות בממשלה, ישראל מאבדת נכסים בדרך למשא ומתן שיגיע מתישהו מול הפלסטינים, ועוסקת בניהול הסכסוך במקום בחתירה לפתירתו.
- אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
