במשך יותר משנה שבפיקוד המרכז נזהרו מאוד ונמנעו מלתקוף מהאוויר בצפון השומרון - ולא רק בגלל החשש מנזק אגבי. בצה"ל מיהרו אתמול (יום שני) להסביר ולהדגיש כי הטיל ששוגר ממסוק האפאצ'י של חיל האוויר יועד להרתעה ולהרחקת מחבלים חמושים מפאתי מחנה הפליטים ג'נין כחלק ממבצע פינוי הפצועים וחילוץ הרכבים שנתקעו, ולא כדי לחסלם מהאוויר. יחד עם זאת, מדובר באירוע חסר תקדים, שלא זכור כמותו מאז האינתיפאדה השנייה.
מאז הגברת המבצעים של צה"ל בתחילת 2022 בשכם ובג'נין בגלל היחלשות פעילות המנגנונים הפלסטיניים בצפון השומרון, נרשמו כבר עשרות רבות של גיחות אוויריות לטובת ליווי הכוחות הקרקעיים בתצפית ובאש.
מל"טים חמושים ומסוקי קרב מצטרפים כמעט לכל מבצע בלב השטח העוין כמו במחנה הפליטים בג'נין, ומעניקים לא רק חיפוי נצור אלא שיבוש תנועת המחבלים על גגות מחנה הפליטים והפחדתם. עם זאת, בפיקוד מרכז נמנעו מלתת אישור לתקוף באמצעות המסוקים והמל"טים, ואף באמצעות רחפנים תוקפים.
אחת הסיבות העיקריות לכך היא סמלית אך משמעותית: עבור הפלסטינים וצה"ל מדובר בצעד היסטורי שמסמל מדרגה נוספת ורעה כלפי מטה, לביטוי ההידרדרות בשטח בדרך להסלמה רבתי. בתקופת ההתקוממות הפלסטינית האלימה בין 2000 ל-2005 גם מטוסי קרב תקפו יעדי טרור בגדה.
אך לא רק התקיפה האווירית הבוקר סימלה תפנית שלילית נוספת במגמה של "היום שאחרי אבו מאזן כבר כאן". המטען הכבד, עתיר חומר הנפץ, שהוסתר בצד הדרך היוצאת ממחנה הפליטים ג'נין, פגע קשות ברכב ה"פנתר" החדיש והממוגן והרסיסים חדרו לתוכו.
ל"פנתר", שהחליף את ה"זאב", יש מצלמות היקפיות ושכבות מיגון טובות יותר מהגרסאות הוותיקות של הרכבים הממוגנים להסעת כוח מחלקתי בהיקף של כ-10 לוחמים. באחרונה גם החליטו באוגדת איו"ש לעבות מיגונים אלה, וכעת בצה"ל מתחקרים כיצד המטען המשודרג צלח והוביל גם לכך שחמישה רכבי חילוץ נוספים נתקעו בשטח בגלל פגיעת ירי במנועיהם.
בצבא עדיין לא מדברים על שימוש בנגמ"שים חדישים כמו "נמ"רים" של גבעתי וגולני או ה"איתנים" החדשים יותר, הגלגליים, שנכנסים לחטיבת הנח"ל. מבחינת צה"ל זה עדיין תרחיש רחוק להכניס לג'נין רכבים משוריינים (רק"מים), אך גם לפני שנתיים איש לא האמין שישוגרו חימושים מהאוויר לעבר קרקע פלסטינית באיו"ש.
ניסיון לעכב את דינמיקת ההסלמה
בצבא מנסים לעצור או לעכב ככל האפשר את דינמיקת ההסלמה הזו, להרוויח זמן כדי לנסות בכל זאת להחזיר את המנגנונים לשלוט בצפון השומרון. בנוסף, בצבא משתמשים בטכנולוגיות רבות, כמו רחפני איסוף מיוחדים, מכ"מים קטנים וצלפים מיומנים ומוסווים, כדי לתת מענה להגנה על הלוחמים שפועלים תחת אש בלב הקסבה של שכם או במרכז מחנה הפליטים של ג'נין.
באיו"ש לפלסטינים אין מטולי נ"ט כמו בעזה ולכן הרכבים ממוגני הירי הקיימים אמורים להמשיך לתת מענה, אך עם התחזקות איום המטענים - סביר ששימוש בנגמ"שי "נמ"ר" או "איתן" יישקל. גם על טנקים, שאיתם צה"ל כיתר ערים בגדה לפני כ-20 שנים, עדיין לא מדברים בפיקוד מרכז - אך בהחלט על מבצע משמעותי יותר בעיר כמו ג'נין. המחיר - נפגעים רבים בשני הצדדים - הוא שיקול מרכזי בדילמה כיצד ומתי להוציא מבצע שכזה אל הפועל.
בחודשים האחרונים צה"ל עורך יותר ויותר מבצעי הגברת נוכחות בשטח A בצפון השומרון, שבעבר הלא-רחוק זכו לגינוי ממפקדים בכירים בצבא. אלו טענו שחיילי צה"ל לא נכנסים לחינם לשטח הפלסטיני אלא רק לתכלית מהותית, כמו מעצר מבוקשים או תפיסת אמצעי לחימה רבים.
בפועל, כחלופה לאובדן המשילות של המנגנונים, צה"ל כן נכנס לסיורים עם כוחות גדולים להפגנת כוח בשטח הפלסטיני העירוני בשומרון - גם בטול כרם וסביבתה כמו למשל למחנה הפליטים נור א-שמס. המטרה של מבצעים אלו, מסבירים בצבא, היא לשבש פיגועים, לבצע סריקות ולהראות לגורמי הטרור שכן יש בעל בית בשטח, גם באור יום, וללא מורא. גם במבצעים אלו יש חילופי אש וירי הדדי אך ברובם צה"ל יוצא כשידו על העליונה. המטרה בצה"ל היא לגדר ככל האפשר את מאפייני ההסלמה בשטח הפלסטיני לשכם וג'נין, למרות תחילת זליגתה לטול כרם.
סמוטריץ' ובן גביר לא מסופקים
בינתיים, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דורש בכל זאת מבצע נרחב - ולדבריו לא רק בג'נין, אלא בכל יהודה ושומרון. "המצב מחמיר, יש יותר ויותר פיגועים", אמר. "רק בנס אין לנו נרצחים כל יום והנסיעה בכבישי יהודה ושומרון כמו ברווזים במטווח. פעולה בג'נין היא צו השעה וכדאי להתחיל מהאוויר ולשטח את בתי המחבלים".
השר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', אמר שבכוונתו לבקש ישיבת קבינט ולדרוש פעולות "הרבה יותר התקפיות" מול הטרור. לדבריו, "אני סבור שהגיעה העת להחליף את פעילות הפינצטה במבצע רחב היקף למיגור קיני הטרור בצפון השומרון – מבצע שיכול סוף סוף להביא להשבת השקט וההרתעה באזור. הגיעה העת לפעול במקומות הללו גם עם כוחות אוויר ושיריון כדי לשמור על חיי לוחמינו. מדינת ישראל תמשיך ותיאבק בטרור למען שלמותה ובטחונה ותגדע כל יד שמבקשת לפגוע בה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו, מצידו, נשאל על האפשרות של יציאה למבצע בזמן שביקר את הלוחמים הפצועים - וסירב להשיב. "את ההמלצות וההנחיות שלי אני עושה בחדרים אחרים", אמר.
בצה"ל אמרו לאחר המבצע בג'נין כי דבר לא מגביל אותם לפעול כל העת, בכל היקף ובכל עיר וכפר בגדה, נגד מוקדי הטרור - גם בצפון השומרון. בצבא הזכירו כי רק לפני כשבועיים פשטו כ-500 לוחמים על מחנה הפליטים בלאטה בשכם, והבהירו כי כל פעולה נעשית בהתאם לצורך המבצעי, אחרי הערכת מצב ועם דיוק מקצועי של הכוחות בשטח הפלסטיני. לצד אלו, בצבא תכננו ותיקפו מחדש כמה תוכניות אופרטיביות לפשיטה נרחבת על מוקדים כמו מחנה הפליטים ג'נין והקסבה של שכם. בשני מוקדים אלו יש אמנם מאות כלי נשק, אך בצבא פועלים בעיקר נגד תשתיות טרור והתארגנויות להוצאת פיגועים.
ובינתיים, על רקע הקריאות למבצע רחב בג'נין, האיחוד האירופי מסר כי הוא מודאג מהאירועים האחרונים - והדגיש כי "פעולות צבאיות חייבות להיות מידתיות ובהתאם למשפט ההומניטרי והבינלאומי". גם איחוד האמירויות גינתה בחריפות את "ההתקפות הישראליות על ג'נין", והדגישה כי על הרשויות הישראליות "להפחית את ההסלמה ולהימנע מצעדים המחמירים את המתיחות והאלימות".
במקביל, הממשלה מתמודדת גם עם גינויים מהעולם על ההחלטה לבנות כ-4,500 יחידות דיור נוספות בהתנחלויות - ולזרז את הליכי הבנייה ביו"ש. האיחוד האירופי הזכיר זאת אתמול בהודעתו, אחרי הגינוי מהממשל האמריקני בלילה, וגם שליח מזכ"ל האום למזרח התיכון, תור ונסלנד, אמר שהוא מודאג מההחלטה.
ונסלנד הדגיש את התנגדותו ל"הקמת התנחלויות על-ידי ישראל בשטח הפלסטיני שנכבש ב-1967, כולל מזרח ירושלים". לדבריו, "בתקופה של אלימות ושבריריות מוגברת בשטח, היעדר ממושך של תהליך מדיני ומאמצים בינלאומיים ואזוריים מרוכזים לתמוך בדיאלוג בונה בין הצדדים, צעדים כאלה רק מרחיקים את הישראלים והפלסטינים". הוא הוסיף גם כי הבנייה בהתנחלויות מסכנת את היציבות, "כשממילא המצב בשטח מתוח מאוד".
פורסם לראשונה: 22:01, 19.06.23