18 צפייה בגלריה
המשבר דווקא חיזק את היחסים בין בריה"מ לארה"ב. מימין לשמאל: קנדי, ביידן, פוטין וחרושצ'וב
(צילום: AP,AFP)
ב-14 באוקטובר 1962 זיהה מטוס ריגול אמריקני משטח לשיגור טילים גרעיניים במערב קובה. זו הייתה הסנונית הראשונה במשבר בן 13 ימים, שבמהלכו היו ארצות הברית ורוסיה קרובות מאי פעם למלחמה גרעינית של ממש. אמש הזהיר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי כעת, 60 שנה אחרי משבר הטילים בקובה, העולם שוב עומד בפני סכנה של מלחמה גרעינית. האחראי המרכזי לכך בעיני המערב הוא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שציין אתמול (שישי) את יום הולדתו ה-70 - כשהוא מבודד מאי פעם, ומתמודד עם המשבר הגדול ביותר ב-23 שנות שלטונו.
18 צפייה בגלריה
דרוש מאזן אימה גם מפני שימוש בנשק גרעיני טקטי "בלבד". פוטין בניסוי ב-2005
( צילום: רויטרס)
ב-1962 היה העולם בעיצומה של המלחמה הקרה בין הגוש המזרחי בראשות ברית המועצות לגוש המערבי בראשות ארצות הברית. כארבע שונים קודם לכן הצליח פידל קסטרו להפיל את משטרו של פולחנסיו בטיסטה בקובה, ושם קץ לשנים ארוכות של מדיניות פרו-אמריקנית. קסטרו הקים בקובה משטר קומוניסטי, והיחסים עם ארה"ב הידרדרו - עד שהקשר הדיפלומטי עמה נותק לחלוטין.
באופן טבעי, בעקבות המהפכה הקובנית התחממו היחסים בין קובה לבריה"מ, שבראשה עמד אז ניקיטה חרושצ'וב, שאף הזהיר כי אם ארה"ב תאיים על קובה - הוא יגן עליה בכל מחיר, כולל בנשק גרעיני. באותה עת היה חרושצ'וב מוטרד גם מראשי הנפץ הגרעיניים שהיו לארה"ב באיטליה ובטורקיה, השוכנת כ-2,000 ק"מ ממוסקבה. כל אלה הובילו לכך שקובה הפכה לבסיס טילים סובייטי, במרחק של כ-240 ק"מ בלבד מחופי פלורידה.
18 צפייה בגלריה
הספינות הרוסיות הבטיחו לעבור - אך נעצרו. קנדי חותם על הטלת הסגר הימי על קובה
(צילום: AFP)
משהתגלו הטילים הסובייטיים, הממשל האמריקני בראשות ג'ון קנדי החליט לסלקם מקובה בכל מחיר - אך ידע שהפצצת בסיסי הטילים עלולה להידרדר לעימות גרעיני. ארה"ב הטילה על קובה סגר ימי עם אלפי כלי שיט ומטוסים, ואילו הסובייטים הודיעו שספינותיהם יתעלמו מהמצור - אך בסופו של דבר הן נעצרו. רק ב-2002 נודע שהצי הסובייטי שלח ארבע צוללות פוקסטרוט לקובה, ובעקבות פצצות עומק שהטילו משחתות הצי האמריקני שלוש מהן נאלצו לצוף על פני המים. באחת מהן היה מוטען טורפדו בעל ראש נפץ גרעיני, ואחרי שזוהתה התפתח בה ויכוח דרמטי: מפקד הצוללת, ולנטין סביטסקי, והקומיסר הפוליטי איוון סמיונוביץ' מדלניקוב, דרשו לחמש את הטורפדו ולהכינו לירי מבצעי - בעוד קצין אחר, וסילי ארחיפוב, התנגד לכך בנחרצות והצליח לשכנעם שלא לעשות זאת.
משבר הטילים בקובה הסתיים אחרי שחרושצ'וב כתב לקנדי שפניה של בריה"מ לשלום - והבטיח לפנות את הטילים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקנית שלא לפלוש אליה ולא לתמוך בפלישה אליה. ב-27 באוקטובר דרשה בריה"מ גם לפנות את הטילים האמריקניים מטורקיה. קנדי מצידו הודיע פומבית שהוא מסכים לתנאי הראשון שהציבה בריה"מ, ובחשאי קיבל גם את התנאי השני - והמתיחות נרגעה. משהבינו קנדי וחרושצ'וב עד כמה היו קרובים לעימות גרעיני, החליטו השניים להקים את "הקו החם מוסקבה-וושינגטון" - מערכת שאפשרה תקשורת ישירה בין מנהיגי ארה"ב ובריה"מ. כך, באופן אבסורדי, תרם המשבר בקובה דווקא לחיזוק הקשר שבין שתי המעצמות.
"בסופו של דבר, המלחמה לא פרצה כי גם לבריה"מ וגם לארה"ב היה מספיק נשק גרעיני כדי להשמיד אחת את השנייה - ולכן הן העדיפו למצוא פתרון דיפלומטי", הסביר האלוף במיל' פרופ' איציק בן ישראל מאוניברסיטת תל אביב. לדבריו, לסובייטים לא היו אז טילים לטווח ארוך שיכולים להגיע לארה"ב - ולכן הציבו טילים בקובה.
"שנים אחר כך, הסובייטים פיתחו את הנשק ארוך הטווח, ונוצר מצב של השמדה הדדית מובטחת", הוסיף. "היה לכל צד מספיק כמויות של נשק גרעיני, וכל צד עשה את החשבון שאם יפתח במלחמת פתע - האם יישאר לו מספיק למכה שנייה בנשק גרעיני, כדי להשמיד את הערים הגדולות. כשהגיעו למסקנה שזה מה שיש, אף אחד מהצדדים לא רצה את הפגיעה הזו. על ההרתעה ההדדית הזו מתחילת שנות ה-60 ועד התפרקות ברית המועצות כ-30 שנה אחרי, עמד השלום".
כעת, לדברי פרופ' בן ישראל, פוטין עלול להשתמש בנשק גרעיני טקטי במלחמה באוקראינה כפי שרמז שיעשה - ובכך לפגוע לצורך העניין בחטיבת טנקים, ולא בערים שלמות. "הנטייה היא להעריך שמכיוון שהוא לא רוצה השמדה הדדית, כשהוא מדבר על נשק גרעיני הוא מדבר על נשק גרעיני טקטי בשדה הקרב נגד הכוחות האוקראיניים וכל מי שמסייע להם", אמר. "הוא סבור שהמערב לא יעז להשתמש בנשק גרעיני אם ישתמש בנשק גרעיני טקטי בלבד בתוך אוקראינה".
בהקשר זה הציע פרופ' בן ישראל ליישם את הרעיון שהעלה פרופ' עזר גת, גם כן מאוניברסיטת תל אביב, שיפחית לדבריו את הסיכוי לשימוש בנשק גרעיני טקטי. "ארה"ב יכולה להגיד שאם רוסיה תעשה שימוש בנשק כזה, ארה"ב תחמש את הכוחות האוקראיניים באותו הנשק - וזה יאזן את המצב. זה לא אבוד".
טרקטור מבלארוס, תפילה מהפטריארך: פוטין בן 70
ועל רקע החשש ממלחמה גרעינית, ציין אתמול פוטין כאמור את יום הולדתו ה-70, עם ברכות מבני בריתו הספורים. לנשיא הרוסי, כך נראה, אין יותר מדי סיבות לחגיגות והוא בטח לא ירצה לעסוק בציוני דרך - שכן פלישתו לאוקראינה הובילה לעימות החמור ביותר עם המערב מאז אותו משבר ב-1962, וברקע עומדות התבוסות המשפילות שנחל צבאו בחודש האחרון.
משמעויות הסיפוח של פוטין
(צילום: נויל האריס)
18 צפייה בגלריה
מאז הפלישה, רוסיה מסתמכת יותר ויותר על הודו וסין. פוטין עם שי ג'ינפינג
(צילום: רויטרס )
מתנגדיו של פוטין ברוסיה, כמו מנהיג האופוזיציה הכלוא אלכסיי נבלני, אומרים שפוטין הוביל את ארצם למבוי סתום שיביא אותה לחורבן, ובנה מערכת מושחתת שבסופו של דבר תקרוס לתוך עצמה ותותיר אחריה כאוס. תומכיו טוענים שהוא הציל את רוסיה מ"השמדה" שתכנן המערב, שמואשם ביהירות ובתוקפנות.
אלה וגם אלה כבר יודעים שהמלחמה שהחלה בפלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר, במה שרוסיה כינתה "מבצע צבאי מיוחד", נמשכת הרבה יותר זמן מהמתוכנן - ואילצה את פוטין לשרוף כמויות אדירות של הון פוליטי, דיפלומטי וצבאי. יותר משבעה חודשים אחרי הפלישה, רוסיה ספגה אבידות עצומות באנשים ובציוד, והובסה בכמה חזיתות בחודש האחרון. פוטין אמנם סיפח ארבעה מחוזות (זפוריז'יה, חרסון, דונייצק ולוהנסק) ושיגר איום מרומז שיגן עליהם בנשק גרעיני, אך בפועל רוסיה לא שולטת בכל השטחים במחוזות האלה - ואוקראינה קוצרת שם הצלחות צבאיות.
בנוסף, הגיוס ההמוני שעליו הכריז פוטין ב-21 בספטמבר התפתח בצורה כה כאוטית, עד שאפילו הוא נאלץ להודות בטעויות ולעשות שינויים. בינתיים, מאות אלפי גברים נמלטו משטח רוסיה מחשש שיגויסו, ואפילו בעלי בריתו הנאמנים של פוטין בקרמלין כבר גינו את מחדלי הצבא - גם אם חסכו ביקורת מהנשיא עצמו.
ואם כל זה לא מספיק, פוטין גם מתמודד עם ברית נאט"ו שהתאחדה בעקבות פלישתו לאוקראינה, וצפויה גם להתרחב עם צירופן של פינלנד ושבדיה. כל זאת, חרף התעקשותו של הנשיא הרוסי שלפיה המבצע באוקראינה נועד לאכוף את ה"קווים האדומים" הרוסיים, ולמנוע מהברית להתקרב לגבולות רוסיה. כתוצאה מהבידוד שבו היא מצויה והסנקציות שהטיל עליה המערב, מסתמכת רוסיה כעת יותר ויותר על הודו וסין - שהפכו לשותפות גיאו-פוליטיות וכלכליות עבורה.
וחרף כל הבעיות, פוטין נהנה כאמור מברכות ששלחו לו בני בריתו המצומצמים: נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, שפוטין סייע לו להישאר בשלטון אחרי מחאות הענק בארצו ב-2020, העניק לעמיתו הרוסי טרקטור - סמל הגאווה של התעשייה הבלארוסית מימי ברית המועצות; הפטריארך קיריל הראשון התפלל למען "בריאות ואריכות ימים" לפוטין, והפציר באזרחים לעשות כך גם הם; גורמים רשמיים, בהם מנהיג רפובליקת צ'צ'ניה, היללו את הנשיא כ"מושיע של רוסיה המודרנית".
פוטין, המנהיג ששלט ברוסיה הכי הרבה זמן מאז יוזף סטלין, שולט ברוסיה מאז שנבחר בידי בוריס ילצין כיורשו המועדף בהכרזה מפתיעה בערב השנה החדשה של 1999. שינויים שאומצו בחוקה ב-2020 סללו עבורו את האפשרות לשלוט עד 2036, ובפוליטיקה הרוסית אין מועמד מובהק שיירש אותו. הקרמלין הכחיש לאחרונה שוב ושוב ספקולציות לגבי בעיות בריאותיות שמהן הוא סובל לכאורה, ופוטין מצידו מקפיד על לוח זמנים מלא בפגישות ובאירועים ציבוריים.
פורסם לראשונה: 23:31, 07.10.22
