בבית העלמין בכפר הרי"ף נערך היום (שני) טקס לזכר בן המושב סרן אייל קליין שנפל בקרבות ב-7 באוקטובר, ולזכר צלם ynet ו"ידיעות אחרונות" רועי עידן ואשתו סמדר שנרצחו בקיבוץ כפר עזה במתקפת הפתע של מחבלי חמאס. במקביל פורסמו תמונות חדשות שצילם רועי עם חבריו כמה ימים לפני הטבח.
טקס יום הזיכרון
(צילום: גדי קבלו)
רועי וסמדר עידן נרצחו כאמור בטבח בקיבוץ כפר עזה. שניים מילדיהם - מיכאל (9) ועמליה (6) - התחבאו בארונות הבית ושרדו. הבת הקטנה אביגיל (4), נחטפה לרצועת עזה יחד עם השכנים הגר ברודץ ושלושת ילדיה. אביגיל וארבעת השכנים שוחררו משבי חמאס אחרי 51 ימים.
השכן אביחי ברודץ אמר היום בטקס לזכר רועי וסמדר: "רועי, אני רוצה לספר לך מה עבר עלינו. חזרנו מטיול בכרתים כל החברים ששרדו. לא היה רגע שלא דיברנו עליך. נזכרנו במה שאתה וכמה שאהבת את המשפחה והלכת להציל אותם. לקחת את אביגיל. בזכותך אביגיל בחיים. אין דקה שהיא לא מתגעגעת אליך ואין דבר שאהבת יותר מהם, מהילדים ומסמדר. היינו יושבים ושותים קפה כל יום. היית אומר לי כמה שאתה אוהב ואיך סמדר האישה הכי יפה. איזה אומץ ותושייה היו לך. היית איש שליו ורגוע. כל יום שעובר אני מבין איזה איש גדול היית. הילדים שלך כל כך חזקים. אתה היית זן נדיר ואיש של שלום".
דפנה, אחותו של רועי, אמרה: "שמיני עצרת - היום שבו הזמן עצר מלכת". האחות אמרה עוד: "שבת בבוקר לא עוד יום יפה, לא שגרתי ולא מציאותי. 8:45, קיבלתי שיחה שבה המציאות עלתה על כל דמיון והחיים השתנו. רועי וסמדר כבר לא איתנו ולא יודעים איזה גיבורים הילדים שלהם. מיכאל ועמליה מתחבאים בארון לצד סמדר, שמוטלת על הרצפה שותתת דם, רועי מחוץ לבית וכך הם חושבים שגם אביגיל.
"מיכאל ועמליה, ישבתם כפופים, מבועתים וחרדים יחד עם זאת הייתם קרי רוח וחדורי מטרה - לשרוד. כך הייתם 14 שעות עד שהגיעו חיילים לחלץ אתכם תחת אש. החיילים לא מצאו את רועי ואביגיל ורק למחרת בערב אביחי הצליח לאתר אותנו ולעדכן שאביגיל הפלפלית הקטנה הזו שרדה אך נחטפה עם משפחתו. לאחר 10 ימים הדפיקה בדלת נשמעה והבשורה הקשה שרועי זוהה הגיעה".
הצילום האחרון של רועי לפני חדירת המחבלים
(צילום: רועי עידן)
דפנה הוסיפה: "51 ימים שנראו נצח נצחים חלפו עד שזכינו לחבק ולנשק את אביגיל, 'הילדה של המדינה', זו שכולם הכירו, חיבקו ותמכו בכל דרך אפשרית. כמה אירועים חלפו ויחלפו לכבודכם, הוקרה, זכייה על סיקור המלחמה ועוד. צילומיו של רועי סיפרו את סיפורו של הדרום כולו - עם תקווה לחיים שקטים אל מול מציאות של מטחים".
"רועי אהב לצלם בעיקר כלניות. אבל לא מלחמות. גם חצבים בסתיו, ונחלים זורמים בחורף של צפון הנגב, שיטפונות מרהיבים במדבר. אבל רועי אף פעם לא אהב לצלם מלחמות".
"בחודש ינואר פורסם כי רועי יקבל את פרס המכון הישראלי לעיתונות 2023. הפרס הוענק לרועי ז"ל, צלם ynet וקבוצת ידיעות אחרונות, שתיעד את החיים בעוטף עזה ובנגב, תוך דבקות במשימה העיתונאית וסיכון חיים. עם תחילת מתקפת החמאס על קיבוצו, כפר עזה, העביר רועי דיווח ראשוני למערכת החדשות, ואף שלח את צילומו האחרון: מגלשי הרחיפה של מחבלי החמאס פושטים על הקיבוץ. במעשים אלה גילה אומץ לב וקור רוח מקצועי עיתונאי, הראויים לשמש מופת. אנחנו גאים בך רועי!!! לנו נסגר המעגל אך נמשיך להילחם עד אחרון החטופים".
סרן קליין, בן 22 בנופלו, התגייס לצה"ל באוגוסט 2019. הוא שובץ כלוחם בפלס"ר של חטיבת הנח"ל ובהמשך היה מפקד צוות בסיירת של החטיבה הירוקה. ב-7 באוקטובר הוא פיקד על צוות לוחמים קטן שלחם באנדרטת "דנגור" ליד קיבוץ סופה. קליין ולוחמי הסיירת בלמו מתקפה של עשרות מחבלים שהתקדמו לעבר הקיבוץ והמוצב, ובכך הצילו חיי רבים.
חגית, אמו של סרן קליין, אמרה בטקס לזכרו: "אייל אהב מאוד את שעשה. תחושת השליחות ואהבת הארץ בערו בו, לצד יושר, כושר מנהיגות, תעוזה וצניעות. אייל כתב במחברתו שהוא מאמין שמפקד צריך לאתגר, להקשות ולא לוותר לחייליו כדי להכינם בצורה מיטבית למלחמה, ומצד שני לנהוג בהם בכבוד כאילו היו אחיו הקטנים, להיות סבלני ורגיש, לדאוג לכל צרכיהם ולאהוב אותם. החיילים שלו מספרים כי זה בדיוק המפקד שאייל היה עבורם".
אמיר, אביו של הקצין המנוח, אמר: "במדינה מתוקנת הייתי כותב לך לפני הטיול שתכננת לניו זילנד ואוסטרליה. שילמנו את המחיר הכבד מכל. הקליע שפגע לך בריאות קרע לנו את הלב, ענן אפור רובץ מעלינו. אני יושב בלילות ולא מצליח לסכם את החיים שלך".
