המלחמה גובה משאבים רבים מהצבא, וכדי לעמוד בצורך המבצעי הוחלט לאחרונה בצה"ל להקדים את גיוסם של כ-1,300 חניכי מכינות קדם-צבאיות, גופי שנת שירות ותלמידי ישיבות לחודש מרץ 2024 - זאת כדי לעמוד ביעדי המלחמה. אלא שמהר מאוד עלו טענות על החלוקה הצפויה, שכוללת גיוס תלמידי מכינות גם בשנתם הראשונה - לעומת גיוס פחות תלמידי ישיבות הסדר, ורק החל משנתם השנייה, מה שעורר את זעמם של תלמידי מכינות ושנת שירות, שטוענים לחוסר שוויון בנטל. בסך הכול יוקדם גיוס של כ-850 תלמידי מכינות.
אחד מהם הוא עומרי זיתוני (18) משוהם, שלומד במכינת רבין. "אני מוחה על חוסר ההוגנות בין גיוס שנה א' במכינות הצבאיות לבין בני הישיבות. חלוקת הגיוס לא הוגנת. במכינות ושנת השירות מגויסים גם שנה א' וגם שנה ב' ואילו אצל ישיבות ההסדר מגייסים רק משנה ב'", הוא אומר בשיחה עם ynet. "המאבק שלנו הוא למען גיוס הוגן, הוא לא נגד הגיוס שלנו. אנחנו נתייצב באהבה כשיקראו לנו כי אנחנו יודעים מהו הצורך הלאומי ומה צו השעה כרגע, אבל אם כבר מתגייסים וזה כבר שוויון בנטל של כולנו, אז שיגייסו את כולנו באופן שווה - כי אני רוצה להרגיש שהשנה שלי שווה לאחיי בני הישיבות בשנה א'".
לדבריו, הפער בגיוס מגיע מגורמים פוליטיים, שמפעילים לחץ מתוך אינטרס שלא לגייס את בני ישיבות ההסדר. "אנחנו צריכים לשנות את התפישה הזו שבני ישיבות ההסדר שווים יותר. בתור תלמיד במכינה, חזרתי מהתנדבות לשיקום העוטף. המשפחה שלי נפגעה באופן אישי כי בת דודה שלי מייה שם נחטפה לעזה והדבר הראשון שעשיתי עוד לפני שהיא חזרה מהשבי זה להתנדב כי הם לא מקבלים שום עזרה".
מחאה בזמן נאומי אורית סטרוק ויצחק הרצוג בכנס המכינות הצבאיות
(צילום: מחאת גיוס הוגן 24׳)
"מדובר בהחלטה פוגענית, משפילה ומבזה", מתרעם זיתוני. "העובדה שמגייסים אפס מבני ישיבות ההסדר בני גילי משנה א׳ זו החלטה לא הוגנת. זו לא אפליה חדשה. באופן כללי האפליה הזו קיימת כי ישיבות ההסדר יכולים לקיים שנה ב' במלואה, בעוד שהאישור שניתן לחניכי מכינות ושנות שירות זה לחצי שנה בלבד. לכן לא נשארת לי ברירה אלא להסיק שהשנה שלי שווה פחות".
זיתוני מסביר את החשיבות במכינה, שמשפיעה על השירות שלו בצה"ל: "חשוב לי להיות במכינה הזו כי הגעתי להחלטה הזו 'לעכב' שנה מהחיים שלי כדי לתרום לחברה ובכך גם לתרום לצה"ל. משרד הביטחון מסבסד אותי כדי לקבל תמורה כלשהי כדי שאהיה קצין טוב יותר, מפקד טוב יותר וחייל טוב יותר ולהגיע למקומות שאף אחד לא רוצה להגיע אליהם, שזה הגדודים - שריון ותותחנים, ולעשות את זה על הצד הטוב ביותר. החשש הזה בגילי שאני אמור לחכות לפתק בהגרלה, שיגיד אם אני מסיים את השנה שלי לעומת בן ישיבה, שאין לו את הדאגות האלה, זה לא שוויוני. הכעס והלב הכבד שאני הולך איתם לא ימנעו ממני להתגייס. אתייצב בלב כבד למרות שזו סטירת לחי לכל מי שבחר לעשות את השנה הזו".
דניאל כליפה (18) מתל מונד, שלומד גם כן במכינת רבין ונמצא בפוטנציאל לגיוס, כועס על ההחלטה הלא שיוונית לדבריו. "בימים הקרובים תהיה הגרלה במכינות ובמסגרתה יוכרז מי יגויס בנוסף לאלה שיקבלו דחיית שירות מקוצרת", הוא מסביר. "אנחנו דורשים גיוס הוגן. אנחנו מבינים את החשיבות של הגיוס ואנחנו רוצים לתרום, אבל אנחנו לא רוצים שרק אנחנו נישא את הנטל עלינו, אלא גם שנה א' של ישיבות ההסדר, כי השנה שלי לא פחות חשובה משלהם".
"הפער הזה נובע לדעתי מכוחות פוליטיים ואינטרסים אישיים", טוען כליפה. "המאבק הוא לא נגד הציונות הדתית כי אנחנו יודעים שהם מקריבים מאוד בגיוס שלהם, אלא נגד אי השוויון בישיבות. אין ספק שישיבות ההסדר שייכות לציונות הדתית, אבל יש המון זרמים ואנחנו מתרעמים נגד זרם מסוים".
"חשוב לי להיות במכינה כי זה אחת השנים הכי משמעותיות שיש לי בחיים וזה תהליך שחשוב לי. במכינה מתפתחים כבני אדם והופכים להיות מנהיגים בחברה שלנו, וזה לא משהו שאוכל להשלים אחרי הצבא", אומר כליפה. "ההחלטה הזו תשפיע מאוד על העתיד שלי פה ועל התקופה שלי בצה"ל כי המכינה, מעצם שמה, מכינה אותי להיות החייל שאני רוצה להיות, כדח שאוכל לתרום, להשפיע ולהגיע למקומות גבוהים".
אייל צמיר (18) מחולון, אף הוא לומד במכינת רבין, הוסיף: "צה"ל הודיע שהוא הולך לקטוע את התהליך של 1,300 צעירים. הגעתי למכינה כדי לעבור תהליך ויש כאן המון דברים בעייתיים. ממילא נהפוך להיות קרביים רק עוד חצי שנה. צריך לאפשר לנו לעבור את התהליך כדי שנהיה חיילים טובים יותר ומפקדים טובים יותר, תהליך שצה"ל מעריך מאוד ומשקיע בו כסף. זה מצטרף לכך שצה"ל טרם התחיל את גיוס החובה למשך שלוש שנים, כמו שהוא כנראה צפוי לעשות - זה לכל הפחות מוזר ויש תחושה אמיתית, שיש חשיבות מאוד גדולה למכינות כי זה בניין הכוח של צה"ל, אחרת הוא לא היה מסבסד אותנו כפי שהוא מסבסד את בני הישיבות".
