משדר הבוקר של אולפן ynet (צילום: אבי חי)
נשיא המדינה יצחק הרצוג יטיל בצהריים (ראשון) את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו. ב"מצעד הממליצים" שנערך בשבוע שעבר בבית הנשיא השיג יו"ר הליכוד 64 ממליצים, ואלה גם אמורים להיות שותפיו העתידיים בממשלה ה-37 ובכנסת. לפי שעה מסתמן כי תוכניתו של נתניהו להשבעת ממשלה במהירות הבזק כבר השבוע לא תתממש, אך בליכוד מעריכים כי מיד לאחר השבעת הכנסת ה-25, עוד השבוע, יו"ר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד יוחלף בנציג מטעם המפלגה.
מסתמן כי שני המועמדים המובילים לתפקיד זה הם השרים לשעבר אמיר אוחנה ויריב לוין, שכבר כיהן בתפקיד בעבר. בחדרים הסגורים נשמע שמו של אוחנה כמועמד מוביל לתפקיד, אך הדבר תלוי בין היתר בתפקיד שימלא האיש שנחשב למקורב ביותר לנתניהו, ומספר 2 ברשימה, לוין.
בליכוד מחכים לסיים את השיחות עם השותפות בנוגע לחלוקת התיקים ולקווי היסוד, ומכוונים שזה יקרה עד סוף השבוע הקרוב, ומיד לאחר מכן יתפנה נתניהו לעסוק בענייני מפלגתו. רק לאחר שיתברר אלו תיקים נותרו בידי הליכוד יערוך נתניהו סבב שיחות עם כל חברי הרשימה, ישמע את רצונותיהם ובאותה הזדמנות יערוך איתם תיאום ציפיות לגבי התפקיד שיאיישו.
נכון לרגע זה התפקידים הבכירים שצפויים להישאר בידי הליכוד הם משרד הביטחון, שר החוץ, שר המשפטים ושורה של תפקידי שרים נוספים שנחשבים בכירים מעט פחות. באשר לתיקים הבכירים האחרים, על פי תמונת המצב הנוכחית, נראה כי תיק האוצר יילך ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. אם כך, ש"ס של אריה דרעי תקבל את תיק הפנים ואת משרד הדתות שרצתה.
כדי "לפצות" את דרעי על כך שלא יקבל תיק בכיר כמו האוצר, בליכוד בוחנים להעניק לו סמכויות רחבות יותר כשר הפנים, אך לא ברור עדיין באילו סמכויות מדובר. ש"ס צפויה לקבל גם את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בעוד משרד השיכון לצד ועדת הכספים יילכו ליהדות התורה.
גפני: "אנחנו צריכים את בית המשפט העליון, אבל שיהיה חלש"
5 צפייה בגלריה
נתניהו ינסה לסיים את המו"מ עם השותפות עד סוף השבוע
(צילום: אלכס קולומויסקי,עמית שאבי,מוטי קמחי,AFP)
בימים האחרונים, מלבד סבב שיחות הנוגעות לתיקים מתקיימים דיונים גם על קווי יסוד. רוב הסוגיות מוסכמות כולל ההבנה שאת הפרק המשפטי יש להשאיר "רזה" בכוונה, ולא לפרט את הכוונות של הממשלה הנוכחית באשר לשינויים במערכת המשפט. נתניהו אמנם נרתע מלצרף את פסקת ההתגברות שתחליש את בית המשפט העליון להסכמים הקואליציוניים, אך החרדים חברו לסמוטריץ' כדי להבטיח שתוכלל בהם.
ח"כ משה גפני, מס' 2 ביהדות התורה, הכריז אמש כי ללא פסקת התגברות "אין ממשלה" והוסיף: "אנחנו צריכים את בית המשפט העליון, אבל שיהיה חלש". גם יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף אמר אמש כי אחת הדרישות שעליהן מתעקשת המפלגה, בהתאם להוראת מועצת גדולי התורה שלה, היא החלה של פסקת התגברות, כזו שתאפשר לכנסת לעקוף ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון, אם קבע שאינם תואמים לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
גם הרב הראשי לישראל יצחק יוסף, המזוהה עם ש"ס, התייחס באופן חריג לפסקת ההתגברות וקרא למפלגות החרדיות "לנצל את ההזדמנות" כדי לקדם את הנושא. הרב יוסף, שמפאת תפקידו מנוע מכל עיסוק או התבטאות בנושאים פוליטיים, טען במהלך שיעור התורה השבועי שהוא מוסר בירושלים כי בית המשפט מעכב כבר כמה שנים מינוי רבני שכונות, בגלל דרישת ארגוני הרפורמים והקונסרבטיבים לשוויון, ולכן "צריך לעשות חוק התגברות, כמו שעושים עכשיו, חוק שאין דבר כזה בג"ץ קובע".
לצד פסקת ההתגברות נתניהו צפוי כאמור להסכים גם לדרישת החרדים להגדלה משמעותית של קצבאות האברכים. התקציב המדובר עומד כיום על 1.2 מיליארד שקלים בשנה, והוא צפוי להכפיל עצמו (ואולי יותר מכך) ולטפס לכמעט שלושה מיליארד. עד עתה הועבר למוסדות התורניים סכום גלובלי עבור תלמידי הישיבות (רווקים) ואברכי הכוללים (נשואים), בלי להתחשב במספרם, כך שככל שהוא גדל כך התשלום פר-תלמיד פחת. כעת דורשים החרדים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני סכום חודשי קבוע של 730 שקלים לצעירים ו-1,314 לבוגרים. בנוסף, הם דורשים שהתקציב הכולל יתעדכן מדי שנה בהתאם לגידול הטבעי במספר הלומדים – ונתניהו הסכים.
דרישה מרכזית נוספת, שגם אליה נתניהו צפוי להסכים, היא הגדלת תקציב החינוך החרדי. משמעות המהלך היא שמוסדות שאינם מלמדים את תוכנית הליבה של משרד החינוך במתכונתה המלאה יקבלו תוספת תקציב משמעותית, בלי שיידרשו בתמורה להרחבת היקף הלימוד או להידוק הפיקוח עליהם. עוד דורשים החרדים ביטול מה שהם רואים כ"גזירות" של הממשלה היוצאת, כגון ביטול הקיצוץ המתוכנן בסבסוד מעונות היום לאברכים; ביטול רפורמת הכשרות; חוק גיור שיבטיח בלעדיות בתחום לרבנות הראשית; וביטול המס על הכלים החד-פעמיים ועל השתייה הממותקת.
