בעוד מהלך שמעיד על התקרבות הדרגתית לעבר עסקת נורמליזציה אפשרית בין ישראל לסעודיה, כחלק מהסכם גדול יותר עם ארצות הברית, העיתון "וול סטריט ג'ורנל" מדווח הלילה (בין שישי לשבת) כי ריאד הביעה נכונות להפחית בתחילת השנה הבאה את מחירי הנפט, אם אלו יהיו גבוהים מדי. המהלך, כך דיווח העיתון מפי גורמים אמריקניים וסעודיים, נועד להבטיח תמיכה בקונגרס בוושינגטון בהסכם ביטחוני מול סעודיה – שבתמורה לנורמליזציה עם ישראל מבקשת ערבויות ביטחוניות מארה"ב, לצד סיוע בפיתוח תוכנית גרעין אזרחית.
5 צפייה בגלריה
בידן, בן סלמאן ונתניהו. המגעים נמשכים, מחיר הנפט יירד?
(צילום: Ludovic MARIN / POOL / AFP, Bandar Algaloud/Courtesy of Saudi Royal Court/Handout via REUTERS, gettyimages, עמית שאבי)
בן סלמאן בחודש שעבר: "בכל יום אנחנו מתקרבים יותר להסכם"
(צילום: Fox News)
בדיווח מודגש כי למרות הנכונות הסעודית להפחית את מחירי הנפט הגולמי, באמצעות הגדלת התפוקה וההיצע שלו בשווקים, בריאד מתעקשים בשיחות עם וושינגטון שההחלטות בסוגיה הזו יתקבלו בסופו של דבר על פי "תנאי השוק". גורם המעורה בפרטים אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי הסעודים לא התחייבו בשיחות להפחתה ארוכת-טווח של מחירי הנפט.
ובכל זאת, הנכונות הסעודית להפחית את מחירי הנפט מהווה תפנית משמעותית מבחינת הממשלה בריאד: אשתקד, נזכיר, היא עוררה זעם בארה"ב כאשר אחרי ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן שם, בתקווה לגרום לה להפחית את מחירי הנפט, היא עשתה את ההפך המוחלט – והצטרפה לרוסיה בהפחתת התפוקה שלו על מנת להגדיל את מחיריו. אותה החלטה נתפסה כסיוע סעודי לרוסיה – שכמו סעודיה גם היא יצואנית ענק של נפט – וככל שמחירי הנפט גבוהים יותר כך היא מרוויחה כסף רב יותר, שמאפשר לה לשרוד בצורה יעילה יותר את הסנקציות שהטיל עליה המערב בגלל הפלישה לאוקראינה.
5 צפייה בגלריה
מתקן של חברת הנפט הסעודית ארמקו. אשתקד ריאד עוררה זעם בארה"ב כשצמצמה את התפוקה יחד עם רוסיה
(צילום: רויטרס)
אותה החלטה סעודית עוררה משבר ביחסים מול ארה"ב, ובצל לחץ מצד מחוקקים דמוקרטים ביידן אף הצהיר באוקטובר אשתקד כי יבחן מחדש את היחסים מול ריאד. אולם בחודשים האחרונים התמונה התהפכה לחלוטין: ביידן פועל כעת ביתר שאת להשיג הסכם נורמליזציה בין סעודיה לישראל, כזה שיהווה ניצחון דיפלומטי עצום מבחינתו לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה, וכעת מקדם הסכם שלצד נורמליזציה יכלול כאמור ערבויות ביטחוניות לריאד, סיוע אפשרי בפיתוח תוכנית גרעין אזרחית וגם עסקאות נשק שונות.
בחודש האחרון הפכו המגעים הללו לבולטים יותר ויותר, והן ראש הממשלה בנימין נתניהו והן יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן הביעו אופטימיות שניתן יהיה לסגור את העסקה. הבית הלבן הצהיר בשבוע שעבר כי "הונחה תשתית בסיסית להסכם" – כשלפי הדיווח הלילה מטרתו היא להשלים את המשא ומתן בתוך חצי שנה – אבל מנגד הוא גם הדגיש כי טרם סוכם דבר, בצל הקשיים הרבים שעומדים בדרך לחתימה ההיסטורית: לצד ההקלות שישראל תידרש כנראה להעניק לפלסטינים, קושי מרכזי נוסף הוא הצורך לקבל אישור מהסנאט האמריקני לברית ביטחונית רשמית בין ארה"ב לסעודיה.
הרוב הדרוש בסנאט כדי לאשר ברית ביטחונית שכזו הוא גבוה במיוחד, 67 מתוך 100, ורבים מהמחוקקים בוושינגטון, בעיקר במחנה הדמוקרטי, מסתייגים מברית עם המשטר הסעודי שמואשם שוב ושוב בפגיעה בזכויות אדם. שליטה בפועל של הממלכה, יורש העצר בן סלמאן, אף הואשם בעצמו על ידי המודיעין האמריקני באחריות לרצח העיתונאי הסעודי ומבקר המשטר ג'מאל חשוקג'י.
עדות להתנגדות בסנאט הגיעה רק שלשום, במכתב ששלחו 20 סנאטורים דמוקרטים לביידן: הם דרשו להבטיח הקלות לפלסטינים במסגרת הסכם נורמליזציה, והביעו גם חשש מהסכם הגנה הדדי מול סעודיה. "באופן היסטורי, ערבויות ביטחוניות בהסכמי הגנה ניתנו רק לבעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב: דמוקרטיות, שחולקות את האינטרסים והערכים שלנו", כתבו הסנאטורים. את המשטר בריאד הם תיארו כ"משטר אוטוריטרי, שחותר תחת האינטרסים האמריקניים באזור בקביעות, ולו רקורד מטריד של זכויות אדם".
5 צפייה בגלריה
שליח ביידן, עמוס הוכשטיין. נסע לריאד וביקש: תפחיתו את מחיר הנפט, זה יעזור בוושינגטון
(צילום: AP)
בחודש שעבר דווח אמנם כי אחת האפשרויות שנשקלות היא שארה"ב תעניק לסעודיה ערבויות ביטחוניות מופחתות יותר, כאלו שלא ידרשו אישור מהסנאט, אבל מהדיווח הלילה משתמע שבממשל ביידן פועלים בכל זאת להבטיח שבוושינגטון תהיה תמיכה בהסכם המתגבש. הגורמים ששוחחו עם "וול סטריט ג'ורנל" ציינו כי שני בכירים בבית הלבן – ברט מקגורק שעומד בראש תחום המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי ועמוס הוכשטיין, שליחו של ביידן לסוגיות הנוגעות לגז ואנרגיה – הגיעו בחודש שעבר לריאד ובשיחותיהם שם הדגישו כי העלייה במחירי הנפט תקשה על השגת התמיכה בוושינגטון.
מחירי הנפט, יצוין, עלו ברבעון האחרון השנה ב-25%. מחירו של ברנט גולמי, שנחשב לאמת המידה הגלובלית למחירי הנפט, הגיע בתקופה הזו עד ל-95 דולר לחבית, אם כי ירד מאז ואמש עמד על 84 דולר לחבית. סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם, יכולה כאמור לשלוט במחירים באמצעות הגדלה או הפחתה של התפוקה, ובשנים האחרונות הנהיג בן סלמאן מדיניות שזכתה לכינוי "סעודיה תחילה" – שמירה על המחירים גבוהים, על מנת לממן את מיזמי הענק שהוא מקדם. הפרויקטים הללו נועדו בין היתר לאפשר לריאד "להיגמל" מהתלות במכירות הנפט, וליצור מקורות הכנסה נוספים לכלכלה הסעודית.
למרות ההסכמה להפחתת מחירי הנפט, ב"וול סטריט ג'ורנל" מדגישים כי מהלך שכזה יהיה מורכב לנוכח אותה ברית בין סעודיה לרוסיה בכל הנוגע להיקף הייצור שלו. שתי המדינות מובילות קרטל בינלאומי של מדינות שמייצאות נפט, +OPEC, ונציגיהן צפויים להיפגש בחודש הבא כדי לקבוע את היקפי התפוקה העתידיים שלהן. בעיתון מציינים כי התוקף של ההחלטות האחרונות של סעודיה ורוסיה, לקיצוץ התפוקה, יפוג בסוף השנה.
