כחודשיים וחצי לאחר שהתחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו להציג תוכנית ממשלתית לאומית לשיקום הצפון, היא תוצג מחר (חמישי) לראשונה בפני ראשי הרשויות המפונות בקו העימות, שזומנו להגיע לקריית הממשלה בנצרת. לפי התוכנית, שעיקריה נחשפים כעת לראשונה ב-ynet, הממשלה מתכוונת להחליט ביום ראשון כי רק בעוד 150 ימים תתקבל החלטה בממשלה על אותה תוכנית שאמור לגבש מנכ"ל משרד רה"מ יוסי שלי.
לפי טיוטת ההחלטה הצפויה, הממשלה מבקשת להציג שתי תוכניות, לטווח ארוך וקצר. התוכנית לטווח קצר תגובש בניסיון לתת מענה לצרכים אקוטיים ברשויות שעשרות אלפי תושביהן נעקרו מבתיהם. עם זאת, תוכנית זו תוצג בפני הממשלה - רק בעוד 42 ימים. לפי התוכנית, הממשלה תקצה בשלב הראשון כמיליארד שקלים, מרביתם כספים תוספתיים, למימון צרכי האזור, ובהמשך יוקצו כספים נוספים, בהם כאלו שיידרשו לתת מתקציבי משרדי הממשלה, ליישום שאר ההחלטות - שיתקבלו רק בעוד יותר מחצי שנה, בהנחה והממשלה עדיין תכהן אז.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף בעקבות הפרסום: "כבר מעל חצי שנה הממשלה מפקירה את תושבי הצפון. שוב דחייה, שוב דיבורים בלי מעשים. ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה אחת: ב-1 בספטמבר 2024 שנת הלימודים תחל ביישובי הצפון, ומרגע קבלת ההחלטה לפעול לכך מדינית, צבאית, כלכלית, הסברתית. תושבי הצפון ראויים לממשלה שתעבוד בשבילם ולא תפקיר אותם ותדחה אותם בלי סוף".
מוקדם יותר השבוע תקף השר בני גנץ את ההתנהלות סביב הסוגייה, וטען בישיבת הממשלה כי המדינה מתנהלת "כאילו אין מלחמה". הוא פנה לנתניהו, שאמר כי תוכנית סיוע ממשלתית תוגש בשבוע הבא, והוסיף: "הלכנו לדיון עם ראשי הרשויות לפני חודשיים והנחית שתוך 10 ימים תהיה תוכנית, ומאז לא קרה כלום". השר חילי טרופר אמר כי "ראשי הרשויות טוענים שלא ראו שום דבר מהתוכנית ולא עבדו על זה איתם". מנכ"ל משרד רה"מ השיב כי: "ביום חמישי הם יקבלו את המצגת והתוכנית".
בהצעת המחליטים בתוכנית מצהירה הממשלה כי היא מבקשת "לאפשר את התנאים הנדרשים לצורך מתן מענה למפונים מיישובי קו העימות בצפון, להשבת המפונים מקו העימות הצפוני לביתם, לשקם, להצמיח ולפעול לפיתוח כלכלי-חברתי, פיזי ודמוגרפי של קו העימות הצפוני ואוכלוסייתו".
בשלב זה טרם נסגרו התקציבים המלאים שמתכננת הממשלה להשקיע בתוכניות אותן הגתה, במנותק מהשטח, אך היא מסמנת כבר תקציבים ראשוניים המיועדים, בין היתר, להקמת חמישה יישובים חדשים בגבול לבנון, למרות שהיישובים הקיימים זקוקים לחיזוק ויש בהם עתודות בנייה. לצורך תכנון ראשוני להקמת היישובים תוציא הממשלה 7.5 מיליון שקלים.
בחודשיים שחלפו מאז התייצב נתניהו לשיחה בצפון עם ראשי הרשויות מפורום "קו העימות", והתחייב בפניהם כי יעביר החלטת ממשלה לשיקום האזור בניסיון לכל הפחות לתת תקווה ותוכנית עבודה ליום שבו תסתיים המלחמה, התקוטטו ביניהם מנכ"לי משרדי הממשלה והשרים בשאלה מי יוביל את התוכנית, יהגה אותה, ויזכה בקרדיט ובמינוי בעלי התפקידים שיועסקו בצוות יישומה.
רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, החל בהתחלה במלאכת התכנון, אך לאחר שלא הצליח להביא לפריצת דרך ולהסכמות, ובשל דרישת מפלגת "הציונות הדתית" להוביל את האירוע, לקח זאת לידיו יוסי שלי - שגם הוא לא זוכה לאמון מצד ראשי הרשויות שאיבדו תקווה.
על פי החלטת הממשלה יחלפו לפחות עוד חודשיים עד שהוא יציג את התוכנית המיידית לצורכי התושבים והיישובים המפונים, שתבוסס על עבודת מטה שיידרשו להציג בפניו משרדי הממשלה. התוכנית, שזכתה לכינוי "צפונה", אמורה לכלול מענה לסוגיות ביטחוניות ולענייני תשתיות, שיאפשרו את החזרת הקהילות המפורקות למגורים זמניים בצפון, הקמת מוסדות חינוך זמניים לפתיחת שנת הלימודים בספטמבר ומתן מענה לסוגיות כלכליות, חברתיות ומוניציפליות שזקוקות לפתרון בהול.
בממשלה מבקשים כעת לקדם כמה החלטות בתוכנית לטווח הקרוב, בהן הקמת חטיבה מחוזית ייעודית במג"ב למתן מענה לביטחון יישובי גבול לבנון, כחלק מהקמת "המשמר הלאומי", והקמת ותפעול מרכז רפואי על-קופתי אחד שאמור לתת מענה ליישובי הגבול בגליל העליון או ליישובים בגבול בגליל המערבי.
על מנת לעקוב אחר יישום ההחלטות בתוכנית, הממשלה מבקשת ליצור מערך של עשרות משרות חדשות, שיועסקו כחלק מצוות שיעבוד תחת המנכ"ל יוסי שלי. צוות זה יזכה בחוזה העסקה של שלוש שנים וימונו בו בכירים ובעלי תפקידים בתקנים שמספרם לא פורט. לפי דיווח ב"דה-מרקר", בשבועות האחרונים עלו מספר שמות שביקשו לקבל תפקיד במנהלת, או שאחרים ביקשו למנות אותם, בהם חברת הכנסת לשעבר אוסנת מארק, ועמיחי סיבוני, שכיהן בעבר כיועצו הפוליטי הקרוב של נפתלי בנט, ובחודשים האחרונים התמודד על הבחירות לראשות העיר אשקלון בתמיכת מפלגת "עוצמה יהודית".
למרות שבממשלה עובדים על תוכניות במנותק מראשי הרשויות בגליל, ורק "שומעים את הערותיהם", בחודשים האחרונים הוצגו תוכניות מפורטות וסדורות התואמות לכל הצרכים בטווח המיידי והארוך לשיקום ופיתוח האזור. בין היתר הוצג בתוכניות הקמת אוניברסיטה בתל חי, העתקת מכון וולקני לגליל, הקמת מרכזי חדשנות בעולמות ה"פודטק", יישום מלא של תוכנית "מיגון הצפון", והעצמה פיננסית של הרשויות המקומיות.
כמה ממשרדי הממשלה התכנסו ביום רביעי שעבר לדיון שאותו כינו "יום עשן לבן", לצורך גיבוש ההחלטות בתוכנית הראשונית לשיקום הצפון. לנציגי הרשויות המפונות ניתנה ההזדמנות להציג את הצרכים שלהם ובמשרדי הממשלה דנו מה יינתן להן ומה טוב עבורן. לראשי הרשויות נאמר כי בין אם תושלם תוכנית מקיפה ובין אם רק "הצהרת כוונות", היא תגיע לממשלה ולאחריה יוכלו ראשי היישובים והמועצות להעיר ולהציג השגותיהם.