הדבר היחיד שעליו מסכימים שר המשפטים יריב לוין ומ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, הוא שיש להימנע מהוצאת צו של בג"ץ שיכפה על לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בראשותו, לצורך בחירת נשיא לעליון.
לוין מציג את הצעת הפשרה, היום
(צילום: דוברות משרד המשפטים)
צו כזה, אף שלכאורה ישפיל את לוין, גם ישרת את מעמדו בקרב ה"בייס" הליכודי שלו והימין הקיצוני. זו תהיה עבורם הוכחה ניצחת לכך ששופטי בג"ץ משתמשים בכוחם כדי לאלץ אותו לעשות דבר המנוגד לתפיסה הפוליטית הלגיטימית שלו. פוגלמן ושופטי העליון יודעים כי הוצאת צו, שישרת גם את האינטרס הארגוני שלהם ובעיקר את האתוס של עצמאות הרשות השופטת, יתקבל כקשה בקרב ציבור הימני ויפגע קשות בלגיטימציה של העליון.
לוין אוהב להשתמש באסוציאציה האהובה עליו כאוהד כדורגל שרוף - "תתארו לכם ששתי קבוצות כדורגל לא מגיעות להכרעה, ואחת מהן בוחרת שופט שישרוק פנדל לטובתה ויאפשר לה להכריע אותו. איזה אמון יהיה בתוצאה?".
2 צפייה בגלריה
פוגלמן ולוין. המחלוקות ביניהם משקפות את השסע המשטרי והאידיאולוגי במדינה
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, שלו שלום)
בתום חודשים של מגעים, רובם באמצעות מנהל בתי המשפט צחי עוזיאל, שהוכיח כישורי גישור מבריקים בכל הקשור למינוי 159 שופטים לבתי המשפט, היום נפל הפור - אין שום הכרעה והסכמה באשר לבחירת נשיא לעליון. כך, בשל אילוצים פרוצדורליים, תגיע ישראל לראשונה מאז הקמתה למצב שאין לה נשיא עליון נבחר, שכן ב-6 באוקטובר פוגלמן צפוי לצאת לגמלאות. מדובר בסמיכות אירונית ונוראית ליום השנה לטבח הגדול ביותר שישראל חוותה אי-פעם. אי-מינוי נשיא לבית המשפט העליון, אחד מסמלי עצמאותה, ריבונותה וגאוותה של הדמוקרטיה הישראלית, בשל מחלוקת פוליטית שחוצה את הציבור בישראל - הוא פשוט מצמרר.
מידת החשדנות בין פוגלמן ללוין, האתוסים והממסדים שכל אחד מהם מייצג, הם עמוקים ומשקפים את השסע המשטרי והאידיאולוגי במדינה. לוין רוצה בית משפט עליון "לאומי" שיעתיק את אידיאולוגיית הרוב הימני הנבחר בכנסת, שלא יתערב בהחלטות ומינויי הממשלה, שיצמצם את זכות העמידה ואת עילת הסבירות - ושלא יקיים ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת. לוין גם רוצה את היפוך הפירמידה בשיטת בחירת השופטים: במקום שהשופטים יהיו דומיננטיים בבחירה, ובעיקר שופטי העליון - הדומיננטיים בוועדה יהיו הנציגים הפוליטיים.
פוגלמן רוצה ללכת בדרך המורשת השיפוטית, שהתבססה בעיקר בימי המהפכה החוקתית של נשיא העליון לשעבר אהרן ברק - בית משפט עצמאי שיקיים ביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה ומינוייה, ועל חוקי הכנסת כדי לחזק ולקדם את זכויות האדם.
המכתבים ההדדיים ששיגרו השניים היום הראו שבינתיים לא ניתן לגשר על עמדותיהם. לוין כיוון מתחילת המגעים ל"עסקת חבילה" שהייתה נוחה יותר לפוגלמן, אך זה התחפר בעמדתו. לוין, שמאז ומתמיד התנגד לשיטת הסניוריטי בבחירת נשיא לעליון, הסכים למרות זאת לבחור לנשיא את המועמד הוותיק ביותר - יצחק עמית. התמורה: בחירת שני מועמדים "שמרנים" על ידו ומועמד אחד "ליברלי" מטעם פוגלמן.
אלא שמי שהוצעו על-ידי לוין, איש פורום קהלת ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון שמצדד במהפכה המשפטית, נחזו בעליון כ"הכנסת צלם להיכל" בשל היותם "כופרים" בכללי התנהלות העליון. גם ויתור של הרגע האחרון של לוין על ד"ר בקשי נדחה על-ידי העליון, וכך גם מספר שופטים מחוזיים שהציע השר. אנשי ימין העוסקים בעניין טענו ש"פוגלמן חולם שממשלת נתניהו תיפול ושהדברים יחזרו למסלולם".
בישורת האחרונה לקראת תשובת לוין לבג"ץ, נעשה בימים האחרונים ניסיון נוסף לפשרה. הפעם הקשיח לוין את עמדתו בכל הקשור לבחירת נשיא ושלף תוכנית שכבר נזנחה - למנות את השופט יוסף אלרון לנשיא למשך שנה, ועם פרישתו ימונה נשיא בהמלצת שופטי העליון.
מתנגדי המהפכה המשטרית טוענים שלא רק שלוין שוב מכניס בדלת הראשית את "אחד מעקרונות המהפכה" - ביטול שיטת הסניוריטי - אך על הדרך הוא גם זורע פלגנות ושטנה בקרב שופט העליון. לדעתם, תוכניתו של לוין זוכה לעידוד מהגבעה הסמוכה לעליון, שם יושב ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי תזה זו, נתניהו חושש מהקמת ועדת חקירה ממלכתית בקשר למלחמה, ויודע שהחוק מטיל על נשיא העליון להקים אותה. לכן, לראייתו, אלרון ימנה את עצמו או מישהו "נוח" אחר לתפקיד.
לוין על המהפכה המשפטית, בתחילת החודש
(צילום: רואים את הקולות)
רגל נוספת של הפשרה תהיה בדמות בחירת שופט אחד "שמרן" על-ידי לוין ונציגי הפוליטיקאים בוועדה, שופט ליברלי על-ידי פוגלמן וחבריו השופטים, ושופט מחוזי בהסכמת שני הצדדים.
פוגלמן מיהר להגיב ושלל את הצעת לוין. מבחינתו, על פשרה בנושא הסניוריטי אין על מה לדבר. לטעמו השיטה הוכיחה את עצמה מקום המדינה, ואין מה לדבר על ההצעה למנות בו זמנית שני שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שיכהנו זה לאחר זה.
בעליון סבורים שלוין מחפש את ההתנגשות הזו ולכן הסלים את תביעתו בדמות בחירת אלרון, בעוד בסביבת לוין האשימו את פוגלמן בסירוב לגוון את הרכב בית המשפט ולהבטיח שיהיה בו ייצוג להשקפות עולם שונות. "מ״מ הנשיא חושב שבכוח צווים שיפוטיים אפשר יהיה לבחור נשיא שיהיה מקובל על הציבור, והוא יביא במו ידיו את בית המשפט לנקודת שפל באמון הציבורי", אמרו בסביבת שר המשפטים.
