"כבר יותר משנה וחצי אני נתון לאיומים ברצח", סיפר צעיר מהמשולש, "אני יודע היטב שבכל רגע אני עלול למות ולהפוך למספר בין הקורבנות, והמשטרה תכתוב בהודעה שיש אדם נרצח והוא מוכר להם, כפי שהם עושים עם רוב הקורבנות". המציאות של אותו צעיר היא גם המציאות של רבים מהחברה הערבית, במיוחד גברים, שלא יוצאים מבתיהם בגלל איומים על חייהם שהם מקבלים מפושעים שהחליטו לחסל אותם בגלל חובות ודרישת דמי חסות.
ביום שישי, נחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" שיטת הפעולה של משפחות הפשע שכוללות על פי עדות בכיר באחת המשפחות רישום מדויק של 160 מטרות ומעקב בלתי פוסק אחרי אותם אנשים. כך למשל, אותו צעיר נכנס לחוב לפני כמה שנים לאחר שלקח הלוואה מהשוק האפור. עם הזמן תפח החוב, והתחילו האיומים. "אני נשוי ואב לילדים, ובגלל המצב הזה אנחנו לא יוצאים מהבית", סיפר בחשש, "אני יודע שאני או בן משפחתי עלול להיהרג". לדבריו, הפחד מפני משפחות הפשע גובר ומונע גם הסתייעות במשטרה: "פעם המשטרה זימנה אותי. אמרו שהם יודעים הכל עליי, והם רוצים שאני אהפוך לעד מדינה או שאעזוב את הארץ אבל אני יודע שאם אני אסכים הם יפגעו במשפחה, באחים ובכולם".
במקרה אחר באזור המשולש, מצאה את עצמה אישה נוספת תחת איומים - אך בשל הלוואה שלקח בן משפחתה. "לא יצאנו מהבית יותר משנתיים בגלל ירי לעבר הבית שלנו, אפילו סגרנו את חלונות הבית במלט כדי להגן על עצמנו", סיפרה. לדבריה, הלווה כבר ברח מהארץ, וכעת דורשים ממנה את החוב על סך מאות אלפי שקלים: "באחת הפעמים פרצו לבית אנשים חמושים ואיימו להרוג אותי. הם כיוונו את נשקם לעברנו ואמרו לי 'אנחנו יכולים להפחית את החוב, בתנאי שנצא עם בנותיך לבילוי'. סירבתי ואמרתי 'עדיף שתרצחו אותי'". גם במקרה הזה, מבחינת בני המשפחה הפנייה למשטרה היא לא הפתרון: "היא לא מגינה עלינו, אם אנחנו נלך לשם החבורה הזו תעשה יותר מזה. היום אנחנו חמישה אנשים בתוך בית, אפילו האסירים בכלא חיים יותר טוב מאיתנו".
גם במקרה של אב מוואדי ערה, הוא עצמו לא היה מעורב ישירות בסכסוך אך קיבל את האיומים כחלק מהניסיון להטיל אימה על בנו: "הם ירו לעבר הבית שלוש פעמים, והיום אנחנו ישנים בחדר אחד סגור כדי שלא ניפגע. שנה וחצי לא יצאנו מהבית, כי אנחנו יודעים שאם נצא, אשתי או אני נמות".
שיטת הפעולה זהה גם במקרים של דרישת דמי החסות כפי שמתאר בעל חנות מהצפון שמאז שסירב לדרישה חייו הפכו לגיהינום: "בהתחלה ירו לעבר העסק ואז שילמתי להם כ-120 אלף שקל על בסיס חודשי. אחרי שהרגשתי שאני לא יכול להמשיך לשלם, הפסקתי לעשות זאת, אז הם גנבו לי את האוטו ואת פנקס הצ'קים, ואיימו לרצוח אותי". עם זאת, גם לאחר שסגר את העסק, האיומים לא פסקו להגיע: "המשטרה הגיעה ולא עצרה את העבריינים שירו. אני לא יודע מתי הסוף שלי יהיה בחיים האלה, מרגיש שאני לבד. פעם חשבתי להתאבד כדי לנוח מהעולם הזה".
בעקבות הכתבה ביום שישי, התקבלו במערכת גם פניות רבות של קורבנות למסכת האיומים הבלתי פוסקת. "בכל יום אני מרגיש שיומי מתקרב", כתב אחד המאוימים, "יש לי ארבעה ילדים, באלוהים - בכל יום אני נפרד מהם. דפקתי בכל הדלתות, אבל בלי תוצאות. החיים שלנו לא חיים".
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל מפעילה נגד מבצעי העבירה את כלל האמצעים, היחידות והסמכויות, ועוצרת לחקירה עשרות חשודים מדי שבוע לצד תפיסת מאות אמצעי לחימה ותחמושת בחיפושים יזומים. נמשיך לפעול להעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי רצח באשר הם. אנו מדגישים כי הטיפול באלימות בחברה הערבית אינו נחלת המשטרה לבדה ורק שינוי שורשי עמוק שיבוא מתוך החברה הערבית בישראל בשיתוף הפעולה עם המשטרה יובילו לשינוי המיוחל".